פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רשמקול 21

      מבואסים מהחורף? הקאסט של אמיר אגוזי הוא תמצית מזוקקת של הרגשה טובה. וגם: אתם קובעים איך יישמע הקאסט הבא

      Jose James & Flying Lotus – Visions of Violet // Brownswood

      Ladi 6 – Walk Right Up // Best Seven

      John Legend ft Buju Banton – Can’t be My Lover // Columbia

      Jazzanova ft Paul Randolph – Let Me Show Ya // Verve

      Jazzanova ft Phonte – So Far From Home // Verve

      Q-Tip – Move // Universal

      הפודקאסט של השבוע עלול להראות קצת מבולגן על הנייר, ואם הוא אכן כזה כבר תשפטו עם האוזניים (יש קישור לקובץ לשמיעה ו/או הורדה למי שעדיין לא קלט). אז כדי לחבר את הפינות השונות שכלולות בו נתקתק לכם את הקונטקסט בזריזות: הקטע הפותח של חוזה ג'יימס, זמר ג'אז שאחראי לכמה מהשירים האהובים עליי השנה, הוא פרי שיתוף פעולה עם פליינג לוטוס, כוכב נוסף של השנה החולפת, שיצא כבי-סייד של הסינגל היפהפה “Park Bench People". אחריהם, ליידי 6, זמרת ניו-זילנדית שנעה בין רגאיי ואר אנ' בי ואו-טו-טו מוציאה את אלבום הבכורה שלה, בהפקתו של מו, הדי ג'יי והמוח מאחורי פאט פרדי'ס דרופ האהובים. ובאותה אווירת רגאיי, קטע הבונוס המפתיע מאלבומו החדש של ג'ון לג'נד, עם בוג'ו באנטון בפינת האורח וסופה דופס מבלאק צ'ייני סאונדסיסטם על ההפקה.

      אני מתאר לעצמי שהם לא הראשונים לעשות זאת, ועדיין מדובר בטריק חמוד למדי - באלבומם החדש שיצא זה עתה, לקחו ג'אזנובה חתיכה מהקטע שלהם עם פול רנדולף (שהופיע כאן ברמיקס של הנריק שוורץ לפני שבועיים), והשתמשו בו כסימפול באחד מקטעי ההיפ-הופ באותו אלבום, זה שמארח את פונטה מליטל בראדר. ואם בהיפ-הופ עסקנו, אז זהו, ההמתנה כנראה נגמרה, וקיו-טיפ אכן עומד להוציא את אלבום הסולו הכה מצופה שלו מזה 9 שנים, "The Renaissance", שיראה אור ביום הבחירות בארצות הברית. הביט הראשון בקטע הופק על-ידי ג'יי דילה המנוח (שמסמפל את "דאנסינג מאשין" של הג'קסון 5), וכמרבית האלבום, בנוי וזורם כמעט כמיקסטייפ, כולל סקראצ'ים והחלפת ביטים באמצע הקטעים.

      Shawn Lee & Clutchy Hopkins – 7 Dollar Short // Ubiquity

      Gaslamp Killer – Degasse // Money Studies

      Jamie Lidell – Out of My System// Amplive remix ft Zion I

      Kraak & Smaak ft Ben Westbeech – Squeeze Me // Jalapeno

      Mr Oizo ft Carmen Castro – Two Takes It // Ed Banger

      נמשיך עם אתנחתא אינסטרומנטאלית באדיבותם של שון לי וקלאצ'י הופקינס המסתורי, מתוך האלבום המשותף שלהם, "The Clutch of the Tiger", שמומלץ למי שבעניין של Fאנק אוורירי, ואחריהם הגסלאמפ קילר עם קולאז' תופים שכזה. הבא בתור הוא רמיקס בוטלגי לג'יימי לידל מאת דיג'יי אמפלייב, אותו אחד שמוקדם יותר השנה הרעיש את האינטרנט עם EP הרמיקסים לרדיוהד, שאף גרר עימות קל עם הלהקה עד שאושר לבסוף.

      בן ווסטביץ' הוא זמר סול צעיר מאנגליה, שבשנה שעברה הוציא אלבום בלייבל Brownswood של ג'יילס פטירסון, בו גם חתום חוזה ג'יימס שמופיע בתחילת וסוף הפודקאסט. ווסטביץ' מתארח באחד הקטעים הטובים יותר מאלבומם החדש של ג'אזנובה, ומוקדם יותר השנה גם שיתף פעולה עם הרכב הנו-Fאנק/ברייקביט קראאק & סמאק בשיר "Squeeze Me" המעולה שכאן. מיד אחריו ובאותה אווירת טורבו-Fאנק, אחד הקטעים הקליטים ביותר מאלבומו החדש של מר וואזו הצרפתי, "Lambs Anger", שמסתמן כאלבום כייפי למדי למי שמחבב את הדינאמיקה התזזיתית שמאפיינת את הפקותיו.

      Drums of Death – Dodfucksupanescorttune // Civil

      Geeneus – Yellow Tail // Tempa

      Anja Schneider – Maki // Mobilee

      Jose James – Desire (Moodymann remix) // Brownswood

      מלבד העובדה שהוא נושא את אחד השמות המשעשעים שנתקלתי בהם בזמן האחרון, Drums of Death הוא מפיק צעיר מאנגליה שגם הקטעים שלו שלא העיפו לי את הראש באופן מיידי עדיין השאירו אותי מסוקרן. פעם אחת זהו קטע דאבסטפ בטמפו של האוס, אחר-כך קטע אלקטרו בטמפו של דאבסטפ, ונראה שתמיד יש לו איזה טוויסט בשרוול. כך גם עם הקטע עם השם הבלתי-ניתן להיגוי שכאן - איפשהו בין אלקטרו לדיסקו, שללא ספק חב משהו למר וואזו שהיה כאן לפניו.

      ונסיים עם מבחר קצר של 4 על 4: ג'יניוס, אחד הדי ג'ייז החלוציים שהובילו את הטו-סטפ למה שהפך לדאבסטפ, חתום על כמה מהריליסים המוקדמים של לייבלים כמו טמפה וסולג'ה, כמו גם על שיתופי פעולה עם אם.סיז כמו ווילי עוד ב-2001. בימים אלו הוא בעיקר מפמפם את צלילי הפאנקי (האוס) שמשגעים את לונדון, אותם הוא מערבב עם דאבסטפ, גריים ובייסליין. שאפו לטמפה, ה-לייבל של עולם הדאבסטפ, שעומד להוציא את קטע הפאנקי ההיפנוטי שלו שמופיע כאן, "ילו טייל", כחריגה הראשונה מבחינה סגנונית ברפרטואר של הלייבל עד כה. מזווית אחרת לגמרי, אניה שניידר הגרמנייה, עם הקטע הבולט מתוך אלבומה הלא מאוד חדש (חצי שנה שהוא בשוק), שלמרות שאין סיכוי שימצא על אותו מדף כמו ג'יניוס שלפניה, מלודיית הפסנתר וחלקיקי הפרקשנס שבו אינם רחוקים ממנו מרחק רב.

      נסיים עם מודימאן האגדי (אמן שלשם שינוי באמת ראוי לתואר הזה), שמגיע אלינו עוד כשבועיים, עם רמיקס לאותו ג'וזה ג'יימס איתו פתחנו את מהדורת השבוע. ולגבי שבוע הבא, שתי אופציות לבחירתכם: ספיישל מודימאן או סט קרחנה? טקבקו לנו.