בין חנן לרומן: פולנסקי וגולדבלט דומים הרבה יותר ממה שנדמה

שבע שנים בכלא הוא עונש מתקבל על הדעת - מתבקש אפילו - עבור עבריין מין בסדר הגודל של חנן גולדבלט. למעשה, חבל שהעונש הזה נחשב לחריג במחוזותינו - רהב ששמור לידעונים שסרחו - ולא ניתן לכל נבלה שמנצל מינית, כופה עצמו ומתעלל בחלשים ממנו. מה שכן חורה לעין הבלתי מזוינת הוא הכותרות הלא פרופורציונאליות להן זכה גולדבלט. כשכל המצלמות סביבו, לראשונה בקריירה המאוד אפרורית ונטולת התהילה והשיאים שלו, הוא נראה כנורמה דזמונד בסצינת הסיום של "שדרות סנסט"; כאשר הכוכבת המזדקנת והנשכחת מתענגת על שניות חסד אחרונות לאור הזרקורים, לפני שהיא מושלכת אל הכלא.

גולדבלט הרי לא היה ידוען שנרדף השכם וערב על ידי צלמי פפארצי וכתבי רכילות. עיקר פרסומו לא הגיע אחרי שוברי קופות כמו "עירית אירית", או פצצות רייטינג כמו "אחד יותר מדי", אלא בעקבות תפקידו כ"גשש בלש" בתכנית הילדים החינוכית "בלי סודות". איני מנסה לרמוז כאן לדו-ערכיות צהובה של התקשורת שמנסה לנפח את הקריירה הסתמית של גולדבלט על מנת להפוך את עבירות המין הדוחות שלו לסקסיות יותר; זהו הרי צעד מתבקש מבחינתה. מה שכן, זו הזדמנות מצוינת לחזור לפרשה מרתקת פי כמה ודומה בלא מעט מובנים שקרתה לפני 30 שנה ומתועדת כעת בסרט של HBO בשם "Wanted and Desired".

רומן פולנסקי אף פעם לא סבל עיתונאים. לא כאשר היה רודף שמלות בלונדון בשנות השישים, לא כשהתחתן עם שרון טייט ונרדף על ידיהם, לא כאשר נרצחה שרון טייט על ידי צ'רלס מנסון וחבורתו בזמן שהיתה בהיריון וגם לא בשנות הפורענות שבאו לאחר אותו רצח מחריד ושפטו את דרך ההתמודדות של פולנסקי ואת אותנטיות האבל שלו. יותר מכל לא סבל פולנסקי את העיתונות בשנת 78', כאשר נאשם ביחסי מין עם קטינה, הדחת קטינה לסמים ואלכוהול, מין עם קטינה שלא כדרך הטבע ואינוס קטינה. הפרשה הזו, שזעזעה את הוליווד, היא חתיכת היסטוריה מרתקת וסבוכה. וכמה שהיא מזכירה את מעלליו של גולדבלט, יש כאן הבדל מהותי אחד - לפני 30 שנה פולנסקי היה בשיאו היצירתי; אחרי "הדייר" ו"צ'יינהטאון" שהעלו אותו לדרגת אחד הבמאים הגדולים בעולם; ההיסטוריה הפרטית שלו היתה רצופה בטראומות - החל ממותה של אמו במשרפות בפולין, דרך הרצח של טייט ההרה ועד למה שהתרחש בביתו של ג'ק ניקולסון, עם קטינה בת 13. אלו הם החומרים מהם עשויות פרשיות סנסציוניות ומורכבות, שסופן מפתיע ולא בהכרח מעיד על מה שבאמת התרחש בהן. לא נצלן דוחה כגולדבלט, שיש לקוות כי כשם שיירקב בכלא, כך גם תירקב העשייה האמנותית הדלה שלו.