זה לא היה ביקור

"מישהו לסמוך עליו" מזכיר לי את ההרגשה המוזרה של לנסוע לבקר את ההורים. בהתחלה אתה מרגיש קצת לא נוח וקצת דבילי לנטוש את מהלך חייך התקין ולבזבז ערב שלם בין הקירות הקונפורמיים והיותר מדי מוכרים של בית הוריך, מקום שלא רק נראה שהוא לא יכול לחדש לך דבר, אלא גם טומן בחובו הרגשה איומה של קיבעון. אבל איכשהו, אחרי שעה שעתיים, נופלת עליך נינוחות והרגשה שלווה של בית, שאפילו לא ידעת כמה אתה כמה אליה. את זה הרגיש טרי פרסקוט בעוצמה חזקה פי כמה, כשהוא חזר אחרי היעדרות ארוכה לבית הוריו המנוחים (שנהרגו בתאונת דרכים כשהוא ואחותו היו קטנים) בעיירה הקטנה, סקוטסוויל, בצפון מדינת ניו יורק.

במרכז "מישהו לסמוך עליו" עומדים חייהם ובעיותיהם של סמי פרסקוט (לורה ליני, שמועמדת לאוסקר לשחקנית הטובה ביותר) ואחיה הצעיר יותר, טרי (מארק רופאלו). סמי היא אם חד הורית, שמרנית, אחראית ויראת שמים עד כמה שאפשר, שגרה בבית שהוריה הורישו לה ולאחיה, עובדת בבנק ומגדלת את בנה בן השמונה לבדה בעיירה שגדלה בה ושבה היא בוודאי תחיה עד יומה האחרון. טרי, לעומת זאת, הרגיש שהוא נחנק בסקוטסוויל ויצא לנדודים ברחבי אמריקה. טרי הוא באמת בחור טוב, מה שלא עזר לו למצוא כיוון בחיים או להימנע מלהסתבך בצרות. האמת היא שהוא בסך הכל חזר לסקוטסוויל כדי להלוות מאחותו כסף ולעוף משם כמה שיותר מהר, אבל הוא מצא את עצמו נשאר שם יותר ויותר. כמה פעמים קרה לכם שקפצתם להורים רק כדי להביא כביסה ופתאום גיליתם שכבר אחרי חצות?

בעיירות בהן אף פעם לא קורה שום דבר צריך קטליזטור מבחוץ כדי להתחיל להזיז עניינים, וזה בדיוק מה שטרי מהווה. קודם כל הוא מספק לבן של סמי (שהוא ילד מאוד חמוד שאי אפשר לא לאהוב, עד לרגע בו אתה מתחיל להבחין בדמיון בינו לבין מקולי קאלקין, עד שהקרדיטים חושפים את הזוועה האמיתית: הילד הזה הוא האח הקטן של אותו קאלקין!) את מה שמעולם לא היה לו – דמות אב – ובו זמנית משחרר אותו קצת מהזרועות היותר מדי מגוננות של אמו, שבתור אם חד הורית שהתייתמה מהוריה בגיל צעיר אך טבעי שתהיה כזאת. חוץ מזה טרי עוזר להזכיר לסמי שהיו ימים בהם היא היתה משוחררת יותר ואפילו פרועה, זיכרון שמועיל לה לא מעט ביחסים עם בוב – חבר לשעבר שחוזר פתאום לחייה ומציע לה נישואין – ועם בריאן (מתיו ברודריק), הבוס החדש בבנק, שהוא מסוג האפסים שתמיד ינצלו את הסמכות שלהם לרעה כי הכוח הקטן ביותר המוטל בידיהם מכניס אותם לאגו-טריפ מטורף. טרי, בתמורה, לומד שגם אם העיירה הקטנה היא לא המקום בשבילו, טוב לדעת שיש לאן לחזור.

למרות הפרסים שזכה בהם (הסרט הטוב ביותר בסאנדנס 2000 למשל) ושהוא עוד מועמד אליהם (שני פרסי אוסקר, לשחקנית ולתסריט), "מישהו לסמוך עליו" הוא דרמה קטנה ומרגשת עם שחקנים מצוינים (בייחוד מארק רופאלו וגם הבמאי והתסריטאי קנת לונרגן בעצמו שמשחק את הכומר) – לא יותר ולא פחות. כל מה שיש בו זה פיסת חיים, שלאו דווקא מורכבת מהרגעים הכי דרמטיים שלהם. אנחנו לא רואים את תחילתו של תהליך ובוודאי שלא את סופו. רוב השאלות העלילתיות שנשאלות במהלך הסרט נשארות פתוחות בסופו. אנחנו לא יודעים לאן טרי ילך ומה הוא יעשה כמו שאנחנו לא יודעים אם סמי אי פעם תתחתן ועם מי. אבל אנחנו יודעים את מה ששם הסרט מלכתחילה חושף, ואת מה שגיבוריו אולי מגלים רק במהלכו – לשניהם יש מישהו לסמוך עליו. ולא רק להם, גם לאח הקטן של מקולי קאלקין.