וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

על בנים ועל בנות

רומי מיקולינסקי

16.11.2008 / 15:26

שני ספרים הפונים אל המגדר שלכם, יכולים לשעשע אתכם ועל הדרך לספק עצות מועילות בנושאי ים ומדורות.רומי מיקולינסקי אנדרוגינוס

אנחנו חיים בזמנים מבלבלים. עומס האינפורמציה וריבוי הטכנולוגיות הביאו לכך שאנשים מעדיפים להסתגר בבית ולצפות בטלויזיה, לשבת מול המחשב או לשחק בפלייסטיישן. כשאנשים אלו כבר יוצאים מהבית הם בבעיה. כשיש הפסקת חשמל הם בבעיה גדולה אף יותר. הם לא יודעים מה לעשות או איך להתנהג. למזלם, עדיין מסתובבים בינינו כמה אמיצים כמו המאיירת הדר קמחי והאחים קון והאל איגולדן שהתגייסו לעשות סדר בבלגן ולהנחות את קורבנות החברה המנוכרת. שני הספרים - "נימוסים נאים לגברות ואדונים" של קמחי ו"הספר המסוכן לבנים" של האיגולדנים, לא מתביישים להגיד שפעם היה יותר טוב. האיגולדנים מתגעגעים ל"עידן שקדם לטלוויזיה, האינטרנט ומשחקי המחשב" בו ילדים ידעו כיצד בונים בית על העץ, או מתקשרים בשפת מורס, ואילו קמחי כמהה ל"עתיד טוב יותר, תרבותי יותר ומלא טוב טעם בארץ ישראל" וקוראת לכל מחזיקי הדלתות או משנני הסליחות לצאת אל האור ולכבוש את העולם.

"נימוסים נאים" מבוסס על מדריכי נימוס ישנים מהארץ והעולם. קמחי חילצה מתוכם שלל עצות וטיפים שהיא קוראת לאמץ למרות ארכאיותם: "רקיקה על המדרכה היא מנהג המעורר סלידה, והיא אף מסוכנת את כלל הציבור" (98), "לבישת בגד ים רועש או בעל גזרה משונה סותרת את כללי החינוך הטוב!" (130), "תוכל תמיד להרכיב משקפי שמש באוטובוס או בחוץ, אך לא ראוי להופיע בהם באירוע חברתי" (64). את כללי הנימוס מלווים איורים נוסטלגים משעשעים שנראים כאילו הם גזורים ממציאות טובה ותקינה יותר, בה אנשים היו מנומסים ואלגנטים והחיים היו פשוטים. על פניו קמחי פונה לשני המינים, אך רוב עצות הספר מיועדות לבנות המין היפה. אמנם כתוב ש"אשה רשאית לגלות את לבה ראשונה. כיום האשה היא שוות זכויות ואין להפלותה" (84), אך קוראי הספר ממין זכר יפגשו הוראות הפעלה קפדניות לשהיה במחיצת אותם יצורים עדינים – שלא לומר שבריריים. על הגבר "לטייל תמיד לצדה של גברת הפונה לקצה המדרכה, כי עליך לשמש לה מגן ממקור סכנה אפשרי" (92), ו"לא להעיף גרגירי חול על עלמות החן השוזפות עורן" בחוף הים (126). אבל זה לא רק שאצל קמחי הגברים הם בריונים והנשות עלמות חן, הגברים בדחנים והנשים פורפרות. אולי חלק מהעצות שקמחי קיבצה הן מועילות ורלבנטיות גם היום, אך נראה שרוב הספר מורכב מנזיפות וגערות שמחצינות קול פנימי נוירוטי למדי שרובנו מנסים להדחיק. למשל הקריאה להמנע מלהגיע לים לא שזופים ("לפני בואנו לראשונה לחוף הים ראוי שנשתזף קמעא במקום מבודד. העור בלובנו מעורר תשומת לב" 128) או האיסור על נעילת "נעלים חומות או מצבע בולט" אם לובשים חליפה כהה (66). נראה שקמחי יודעת יותר טוב מאיתנו מה מותר ומה אסור, אך לא ממש ברור מתי היא מתבדחת ומתי היא רצינית. הסלחנות שהיא נוקטת כלפי השוביניזם שחוקיה משופעים בו, לא עומדת ביחס ישיר לדכאנות, החרדתיות ולחוסר הסובלנות לחריג והשונה שהנימוסים הנאים מייצרים. על פניו חוקי הנימוס והאיורים הם קלילים וחמודים, אבל הנוסטלגיה בגרוש שמנשבת מבין דפי הספר – שמתבטאת גם בכתיב מיושן (פאטפון, ראדיו) ועיצוב הכולל כתמים שמעטרים את דפי הספר, כאילו היה אלבום עתיק יומין – לא מחפה על חוסר הפתיחות. קמחי מאמינה באמת ובתמים ש"גירשנו החוצה את הכבוד לזולת והנימוס האלמנטרי" ושהיא זו שתצעיד אותנו לעולם מתוקן ומנומס יותר.

סכנה לחברה

האחים איגולדן דוקא היו שמחים להחזיר את הקצוות הקוצניים לחיינו. גם הם סבורים שהעולם הוא מקום מסוכן, אבל בעיניהם הסכנה המרכזית היא דוקא לא חוסר נימוס אלא השעמום וחוסר המעוף. הם כואבים את אובדן הסקרנות הבסיסית ואת חוסר היכולת של אבות לבלות עם בניהם, ולכן שולחים את הגברברים החוצה מלווים בסיפורי גבורה והרפתקאות. הם בחיים לא יודו בכך, אבל הספר המסוכן לבנים הוא לא כזה מסוכן, הוא גם לא כזה לבנים, למרות שהוא מתמקד בדברים שגברים ונערים התעניינו בהם משחר ההיסטוריה. הרי אין סיבה שבנות לא יתלהבו מהקפצת אבנים, אילוף כלבים או בניית מדורה. הפרקים על סיפורי המלחמות הגדולים, הפיראטים והדינוזאורים יכולים לעניין גם בנים וגם בנות כמו גם מפת הכוכבים, חוקי משחקים כמו פריזבי וחצים למטרה או כל מיני הפעלות מצחיקות מנייר (כובע, סירה ואפילו פצצת מים). האחיות הקטנות והגדולות, או אפילו האמהות הנודניקיות שרוצות לרגל אחר הגברברים שלהם, צריכות בעיקר להמנע מהפרק על הבנות (עמ' 84) שהוא כמובן המעניין ביותר. בפרק זה תמצאו שמונה עצות לא מזיקות בבסיסן (כל עוד לוקחים אותם ברוח טובה) על תקשורת עם אותן נערות ש"לא מתרשמות משליטתך במחקרים מסוימים, מהמיומנויות שרכשת, מפעלולי קסמים או מהעובדה שאתה מבין בשפת מורס או בצפנים" (84). אם אצל קמחי צריך להמנע מלהעיף עליהן גרגרי חול, הבנים המסוכנים צריכים בעיקר לזכור "שגם הבנות קצת עצבניות, דרוכות ממש כמוך, כאשר אתה בחברתן" (85). הם מודים שבלי הבנות החיים היו מאוד משעממים. תארו לעצמכם. למרות התמחור השערורייתי (128 ש"ח) וחגיגת הטסטוסטרון, הספר המסוכן מלא במידע שמדגדג את הדמיון.

הספר המסוכן לבנים, / קון והאל איגלודן // הוצאת גלורי

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

נימוסים נאים לגברות ואדונים, הדר קמחי // הוצאת כנרת

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully