וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כוח גברא - מבוא

מארק מקוי

21.11.2008 / 6:59

מארק מקוי הוא סוכן סי. איי. איי. שילמד אתכם הקוראים מהו גבר ואתכן הקוראות - איך להנות ממנו

מארק מקוי הוא סוכן בכיר לשעבר בארגון הביון האמריקאי ה-CIA.

מארק, כיום בן 57, פרש אחרי 30 שנות שירות, רובן כקצין מבצעים בשטח. בשנותיו האחרונות היה מארק מדריך וחונך אישי למאות סוכנים בכירים הפזורים ברחבי תבל. רבים רואים בו "מאסטר אוף לייף" כהגדרתם.

לתפיסתו של מארק מקצוענית אמיתית מגיעה מרבדים עמוקים בנפש האדם. המיומנות הטכנית היא חובה, אולם מושלמות מגיעה רק משלמות פנימית בעלת שלושה רבדים:
האדם מול עצמו
האדם מול החיים
והאדם מול בני האדם.

מארק החל לכתוב את משנתו ועד מהרה זכה למליוני אוהדים בכל העולם. מארק מדבר אל הגבר. המטרה להפוך אותו לגבר מושלם. מטרה זו באה מראיית עולם מאד נשית.

לדברי מארק בת זוגך היא מושלמת, בוא נעשה אותך ראוי לה.
אחד מבעלי הוצאות הספרים בארצות הברית טען פעם כי אם מארק היה מוציא ספר, כל גבר היה רוכש עותק וכל אשה הייתה קונה אחד לבן זוגה.

וואלה! רכשה את זכויות הפרסום בלעדית שלו בישראל והחל מהשבוע הפרקים יופיעו ברצף וכל אחד יצטרף לקודמו. ניתן יהיה להגיב או לשאול שאלות שייענו על ידי מארק במרוכז.

מי אתה, זורבה או צ'ארלס?

הי גבר.

אתה יכול להיות בן 17 או 37. רווק, נשוי, גרוש, אלמן, סטרייט, גיי, בי, או מה שתרצה. אולי יש לך חברה, אולי לא, אולי יש לך אישה אולי יש לך גם מאהבת. אולי יש לך גם בן זוג וגם בת זוג. אולי אתה סטודנט, אולי מכונאי אולי ברוקר. אולי אתה עו"ד ואולי אתה זקוק לאחד. אולי יש לך הפרעת קשב, אולי אתה למדן שקדן. אולי אתה א-מיני ואולי מישהו שיידחה פגישה בשביל מציצה טובה. לא משנה איזה מודל ועם איזה פיצ'רים אתה בא - אתה גבר. באחת מהצורות הרבות שאנחנו באים.

אתה מאושר? מה יעשה אותך מאושר? ומה יעשה אותה מאושרת? זאת הבעיה. היא רוצה שתהיה חבר אמיתי,היא רוצה שתהיה מאהב מפתה, היא רוצה שתהיה אבא נהדר לילדים.
היא רוצה שתקדיש לה זמן אבל שיהיה לך עולם מפותח משלך.
היא רוצה אותך קשוח אבל רומנטיקן, היא רוצה שתטפח קריירה אבל בלי לטפח כרס, היא רוצה שתיקח אותה לראות עולם, לאכול במסעדות טובות, לראות הצגות מדוברות, אבל שלא תישכח שבאת מכפר קטן. היא רוצה שתצאו, אבל שתהיה לך נוכחות בבית.

היא רוצה שתהיה בלידה, שלא תפחד לחתל את הקטן, שתהיה חבר של הגדול, שתשמור על כושר, שלא תעשן ושתקודם בעבודה. היא רוצה שתקרא ספר טוב, אבל שתראה איתה "סקס והעיר הגדולה". ואחרי כל אלו, אחרי שמצאת 29 שעות ביממה, היא רוצה שתימצא עוד שעה לסקס יצירתי ומסעיר.

היא רוצה שכולן ירצו אותך אבל שתהיה רק שלה. היא רוצה שתהיה גבר כמו פעם, אבל איפה שנוח לה היא מצפה שתהיה חלק מהגבריות החדשה. עכשיו תוסיף לזה את כל מה שאתה רוצה, ותראה שהחיים קצרים מאד.

לקחתי על עצמי משימה לעזור לך להיות גבר מושלם. עד כמה שאפשר. אני עומד להתעסק בך. אתה הנושא. את זה קח ברצינות. אותי, קח בקלילות. אני כאן בשבילך. אני לא הגיבור בספר. אתה הגיבור. אני הייתי מספיק גיבור. חוץ מהמקרים בהם פישלתי. נגיע גם לזה.

אני מתכוון לתת לך כלים, ידע, ותובנות, שישפרו את היכולות שלך בכל מה שקשור אליך. אם תיישם חלק ניכר מההדרכה שאתן לך, חייך עשויים להשתנות. אתה תיהפך לגבר שווה (הוא שווה. כך הנשים מגדירות גבר מבוקש ואטרקטיבי).

בסופו של דבר המטרה לעשות ממך גבר שכל אישה תרצה. ולמה שאצליח לתת לך משהו? מי אני בכלל?

שמי מארק מקוי ואני מקווה שאנחנו עומדים להיות ידידים.

נולדתי בברונקס ניו יורק. אבא היה מתאגרף ואמא הייתה מנהלת בחברה לקייטרינג. אחרי שאבא נפצע באחד מהקרבות שלו אמא הכריחה אותו להפסיק והוא הצטרף אליה לעסק. הם קנו את השותפים ועבדו קשה לפתח את עסקי המזון המהיר. אבא עוד הספיק להכריח אותי להתאגרף כמה שנים עד ששוב אמא הכניסה לו שכל בראש ושכנעה אותו שיעזוב את הילד. הייתי נער בוגר עם אף שבור שתי פריקות כתף ותפר בגבה השמאלית אבל לפחות ידעתי לשמור על עצמי.

עד גיל 28 חייתי ברחוב. רוב הזמן בקומת קרקע. יצא שכל העבודות שלי היו במפלס הרחוב. הייתי מוכר בחנות להשכרת סרטים, מאבטח במועדון ריקודים, מנהל טייק-אווי במסעדת נודלס, ומציל בבריכה. לבקשת חבר של אבי עברתי לתפקיד אחראי משמרת בשטיפת מכוניות. התקדמתי ומוניתי למנהל מיתקן הרחיצה. אהבתי להתבונן באנשים. ההתבוננות. הבחינה. כל אחד, אופיו ומצבו. אין אנשים זהים. ראיתי אלפי אנשים - כל אחד וחריטת החיים שלו על פניו. הפנים. קצב התנועה, שפת הגוף, הידיים. אנשים מאירי פנים, אנשים עצבניים, כועסים, ממורמרים. מוטרדים. אנשים מלאי ביטחון, אנשים חרדים.

למדתי להקיש מאופן כניסת הנהג לשטיפת המכוניות להתנהגותו הצפויה. תהיתי על אופי האנשים וההתאמה לסוג הרכב. כל אחד והסיפור שלו. מי הסיפור שלו רגיל אבל שיקרי ומי הסיפור שלו בלתי רגיל אבל אמיתי. אתה יכול לראות הרבה אנשים אבל לא לראות אותם באמת. אני אהבתי להתבונן. מה הוא עושה בזמן שנברשות הקצף ממרקות את מכוניתו?

הבנתי שאנשים נכנסים לתחנה ולא יודעים מה לעשות קודם: לנשנש משהו או להיכנס לרחיצה. היו מחליטים לתפוס איזה המבורגר, מתמלאים, הזמן עובר, ובסוף יוצאים בלי רחיצה.

פתחתי מקום לשטיפת מכוניות, קטן, משלי.

***

הלך לי לא רע. התרחבתי. קניתי את מגרש החנייה הצמוד. התקנתי מכונה חדשה, יעילה יותר. באחד הוויקנדים בא לי הרעיון: כל מי שניכנס לשטיפה קיבל נקניקייה חמה. לאוטו. איזה סידור. מים בחוץ על המכונית, הבנאדם מתפנק באוטו ומרגיע את הבטן, ואיך שהוא גומר לאכול מנקים לו את האוטו מהפירורים. הפכתי למזללה הגדולה ביותר בכל מזרח ארצות הברית של נקניקיות חמות.

היו ימים שהייתי מוציא 800 נקניקיות ביום. מה שעיכב היה יכולת המהירות והקיבולת של מכונת הרחיצה. פיתחתי שיטה שקראתי לה חמש/חמש. כמה מכוניות על פלטפורמה. המכונה התייחסה אליהן כמו אל רכב אחד גדול. הגעתי ל-1700 כלי רכב ביום. אנשים היו עוצרים בשביל הנקניקייה. עשיתי מסע חיפוש אחרי הנקניקייה המושלמת. מצאתי חוות בשר בוורמונט. היו מייצרים במיוחד בשבילי. פתחתי בצד מזללה. הבנאדם היה יורד על שלוש נקניקיות ובינתיים בחור היה לוקח לו את האוטו לשטיפה. השיא היה בוויקנד. האזור התעשייתי היה מתנקה ומשפחות שלמות היו מגיעות מהפרוורים. הוא לרחיצת האוטו האישה להאכיל את הילדים.

הוט ווש-הוט דוג.

אין כסאות אין שולחנות. בר עגול ענק. נקניקייה, כרוב. בירה או קולה. כל יום היה מגיע איזה גאון ואומר לי מה להוסיף. ידעתי שאסור להוסיף גפרור. כל שבוע היו מגיעות הצעות: מוכר? רוצה שותפים? חיכיתי שיגיע החוכמולוג השחצן. והוא הגיע. יותר נכון הם הגיעו. ארבעה שותפים. מכרתי את העסק בסכום עתק. אחד הכניס צ'יפס, אחד הכניס עיתונים ומגזינים, אחד הוסיף מלצריות והגאון האחרון הוסיף חיוב של 50 סנט לנקניקיה שנתתי חינם בשטיפה. העסק לא קיים כיום.

פוקוס. תיזכור את המילה הזו. פוקוס. זה הסוד.

***

ואז דרסתי את האיש המבוגר ההוא. בית המשפט זיכה אותי לחלוטין. היה מי שאמר שהאיש פשוט קפץ לכביש. התאבד. אבל אני לקחתי את זה קשה. למה לא הצלחתי למנוע. למה לא ראיתי שהוא עומד על שפת המדרכה בצורה מוזרה? איפה היו האינסטיקנטים החדים שלי?

טראומה.

החלטתי לעשות שינוי. עברתי לסן-פרנסיסקו, סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, התחלתי להדריך קרטה, וגיליתי את הג'יירו. נדבר על זה בהמשך. התחלתי בלימודים לתואר שני אולם לא סיימתי. יום אחד הופיעו אצלי שני ברנשים חביבים. הם לקחו אותי לפגישה חשובה. לעולם אחר. חיי השתנו מאותו ערב. הם היו (לפחות כך האמנתי אז) מחברה בינלאומית לתיווך בין מולטי-מיליונרים לצורך מכירה והעברה של יצירות האמנות היקרות בעולם. ביקרתי במשרדיהם, התרשמתי מהעובדה שהם לא הסתירו שמבחינה חוקית פעילותם נוגעת באזורים אפורים גבוליים.

התפקיד המיועד היה להיות המנהל הראשי האחראי על כל אירופה. תפקיד שדרש הכשרה מיוחדת וממושכת. הסכמתי. עברתי סידרת מבחנים יסודית ומתישה למדי. אחרי מסע מעניין, מפרך, וארוך גיליתי שהתקבלתי לסי.אי.איי.

בניזונות, אבל אני חייב להם הרבה. קיבלתי שם הכשרה לחיים ולאומנות החיים. שנתיים ארכה תקופת החניכה. שנתיים דחוסות מרתקות ומעצבות. לאט לאט התחלתי להיכנס ל"עבודה". הסתובבתי בעולם וראיתי הרבה. בעיקר ראיתי שצריך לדעת לראות.

ביקשתי שתיקח אותי בקלות, אבל לא רק אותי. אני רוצה שתיקח הכול בקלילות. שתהיה יותר גמיש. עם עצמך ועם החיים. כשיש בעיה, ההתמודדות איתה לפעמים בעייתית יותר מהבעיה. נניח שאתה הולך עם זוגתך להצגה. בפתח אתה מגלה שהכרטיסים אבדו. לא נותנים לך להיכנס. רוב הגברים נגררים להתנהגות שמחריפה את הבעיה. מה שאני מציע לך זה לחייך, לתת לה חיבוק ולקחת אותה לבר הכי שווה בעיר. על הבר, אחרי הדרינק השני, אתה תגלה שההצגה נשכחה, שהיא מעריצה את הקוליות שלך, והשאלה שנשארת תהיה "אצלך או אצלה?".

אגב, אני הייתי מצליח להיכנס להצגה, ובעתיד גם אתה תצליח. אבל חכה, מה בוער?

אני אכתוב מתי שאוכל. אתה קרא מתי שיש לך מצב רוח טוב. מול המחשב, בטיסה, בחופשה. וקרא קצת לפני השינה. אני מבטיח לך שתירדם עם מחר טוב יותר.

התחלנו?!

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully