התרגום שתקע אותי

שנים שחשבנו שרק אצלנו בישראל, לוקחים את שמות הסרטים באנגלית והופכים אותם למשהו שנגמר ב"על הזמן" או ב"מת מצחוק". כמה טוב לדעת שאנחנו לא לבד במחדלי התרגום הקולנועי. אתר "Den of Geek" חושף את גודל השערורייה ומימדיה הגלובלים. סין, גרמניה איטליה ופרו, כל אלו בין הארצות שלא מסוגלות לקחת דברים באופן מילולי.

המצב חמור יותר מסתבר, במעצמה האדומה סין. שם סרטים כמו "ללכת עד הסוף" (The Full Monty במקור), קיבלו את התואר: "שישה חזירים עירומים". או "לילות בוגי" שתורגם אצלנו כראוי, שזכה לשם "הכלי הגדול שלו, הפך אותו למפורסם".

עוד תרגומים שיגרמו לנו לחוש גאווה עזה, אפילו עם "איזה מין שוטרת" ברפרטואר, הם "מר חרא של חתולים" ("הכי טוב שיש"), או "המתנקש הזה הוא לא קר כמו שחשבנו" המסגיר, שזכה לו הסרט "לאון" (אפילו אצלנו תרגמו בפשטות).

אם חשבתם ש"הדייט שתקע אותי" היה תרגום רע ל-"Knocked Up", אז קבלו את הגרסה הסינית: "לילה אחד, בטן אחת".

בגרמניה לקחו את סדרת "מת לחיות" (Die Hard במקור ותרגום ישראלי לא רע) והפכו אותה ל"למות לאט". זה הרי הרבה יותר כואב מלמות חזק. הסרט השלישי בסדרה שקיבל באנגלית את התוספת "With A Vengeance", זכה לתרגום המרנין, "למות לאט, עכשיו יותר מתמיד". בדנמרק דווקא עשו את זה לא רע עם "למות חזק, מגה חזק" ובפורטוגל קראו לראשון בסדרה "המתקפה על גורד השחקים" ובשני הפגינו מעוף עם "המתקפה על שדה התעופה".

אבל זה כלום לעומת האיטלקים שהחליטו לקרוא ל"שמש נצחית בראש צלול" (ושוב, אנחנו עשינו את זה יחסית בסדר), "אם תעזבי אותי, אני אמחוק אותך". אין כמו להסגיר את עלילת הסרט כבר בשורת הכותרת (לתשומת לב היוצרים של "נחשים על מטוס").

בצרפת לקחו את התרגום למחוזות שנונים יותר. "עגבניות ירוקות מטוגנות" קיבל את השם המשעשע, "הסוד הוא ברוטב", ו"שכחו אותי בבית" (Home Alone במקור), קיבל את התרגום הפשטני "אמא, פספסתי את המטוס".

כדי למשוך צופים לקולנוע, חשבו במקסיקו לתת לסרט "תלמה ולואיז" את השם המפתה "סוף בלתי צפוי" ולקוות שהסוף של הסרט לא יהיה צפוי מדי עבור הקהל המקסיקני.

אבל אין סליחה ואין כפרה לצרפתים על התרגום הנוראי ביותר לסרט "מטריקס". מדובר בלא אחר מאשר "האנשים הצעירים שחצו מימדים כשהם מרכיבים משקפי שמש". בטח בצרפתית זה נשמע יותר טוב.

ארגנטינה היא הזוכה בפרס הנכסף על תרגומים נוראיים לשמות סרטים באנגלית. הסרט-מחזמר גריז, קיבל את השם הנינוח, "ואזלין". זה בטח בגלל השפתיים הסדוקות של ג'ון טרבולטה.