מפגרים בחומר

עמיתי פז חסדאי כתב השבוע בטורו המצוין "חסדאי פלוס לייב" על אוזלת ידם של ערוצי הספורט בכל הנוגע לסיקור הקלוקל של אירועים מסעירים שמתרחשים ללא כל התייחסות מקומית (הפנומנאליות לברון ג'יימס, גמר גביע דייויס, הדרבי בכדורסל של אתונה). על אף שמדיניות העושק האופורטוניסטית של ערוצי הספורט בולטת בזלזול שלה בקהל בצורה מופגנת ומאפילה על ההתנהלות העצלה של כל שאר הערוצים, מן הראוי שגם הם ייתנו את הדעת על הפיגור וחוסר הרלבנטיות שלהם; תולדה של כלכלה ישנה שלא משכילה להבין את השינויים המדיומליים שעוברים עלינו.

בשבוע שעבר, למשל, ראינו פינאלה אדירה של "הפמליה" (אחרי עונה בינונית ומטה) ו"True Blood", סדרת הערפדים החמה של אלן בול ("עמוק באדמה"); "המגן" החזירה ציוד עם סיום מפוצץ מאדרנלין וטוויסטים, דייויד דוכובני המשיך לזיין ללא הכרה ב"קליפורנייקיישן" (הסדרה המשתפרת של העונה לצד "העשב שכן" שסיימה לא מזמן עונה ברמה כמעט סופרנואית), באתר של "סאות'פארק" העלו עוד פרק לצפיית חינם (עונה לא משהו בינתיים) וב"צ'אק" קיבלנו את הפרק הכי בנזונה שנראה בסדרה הבת זונה לכשעצמה. כשאני אומר "ראינו", אני מתכוון לכל אלו שצורכים את טלוויזיה שלהם אונליין, פלח שוק שהולך ומתרחב ביחד עם הפס. פלח שוק שחוסר נחיצותם של ספקי התוכן הטלוויזיוניים – הכבלים והלוויין – הולך ומתבהר לו. כן, יש עם זה בעיה חוקית; ובטח, חלק ניכר בחוויה השלמה נפגם עקב היעדרו של תרגום ומכשולי השפה (לכו תעקבו אחרי הסלנג הסילוני בדיאלוגים של ג'וש שוורץ); ובכל זאת, החיבור הנגיש כל כך לתכנים איכותיים בזמן אמת מנצח בסופו של דבר.

התופעה הזו לא ייחודית רק לישראל – הפיגור הקלנדרי אחרי השוק האמריקאי קיים בכל מדינה שצורכת ממנו תוכן טלוויזיוני. זה ברור שקיימים אילוצים כלכליים ומורכבויות חוזיות וחוקתיות, שהלקוח כלל אינו מודע אליהם, ומציבים מכשולים בפני החזון הזה. למרות זאת Yes כבר הוכיחו שכשהם מתאמצים הם מסוגלים לשדר את "נמלטים" בפיגור של ימים ספורים בלבד (ושלא יהיו טעויות – לו אלו היו יחסי הגומלין אף אחד כאן לא היה נכנס לטורנטים). גם שיתוף הפעולה שלהם עם וואלה! - סליחה על האוננות – שהציף מאות שעות של תכנים בלעדיים לצפייה חינם ברשת, הוכיח שיש כאן אנשים שמבינים באיזה עולם הם חיים; ועדיין את העונה ההיסטרית של "סאטרדיי נייט לייב", שהשפיעה באופן ישיר על הבחירות בארצות הברית, נראה באיחור קבוע של חצי שנה, כששרה פיילין תהיה רק זיכרון חמוץ (באתר של NBC לעומת זאת, תוכלו לראות את כל הקטעים כבר ביום שאחרי). גם אצל המתחרים ב-HOT היד נמצאת על דופק איטי למדי. הפקות המקור אמנם מרשימות וה-VOD זה באמת יופי של דבר, אבל מה נהיה עם חוסר העדכניות של דייוד לטרמן ושאר סדרות הרכש?

גם אם אנשי מחלקות הרכש חושבים שהטענות הללו הן דמגוגיה שעיקרה חלום נאיבי בהקיץ לא תשנה את העובדה שזו המציאות בפניה הם עומדים. שיתופי הקבצים ברשת הם עובדה שרירה וקיימת, שקשה להילחם בה בנשק מיושן. זהו לא העתיד המאיים, אלא ההווה שמתקיף במלוא הכוח ומשאיר אותם הרחק מאחור. חלפו הימים שבהם "דאלאס" הגיעה הנה באיחור אופנתי של שלוש שנים ועדיין אף אחד לא ידע מי ירה בג'יי. אר. חלפו גם הימים שאפשר היה להקרין את העונה החדשה של "הפמליה" רגע אחרי שהיא נגמרה. היום הרשת מוצפת בחדשות, הדלפות וספוילרים שמחייבים תגובה מהירה. אנחנו משלמים הרבה מאוד כסף בכל חודש, ובקרוב לא בטוח בכלל שיהיה לנו אותו. לבעיות הללו חייב להיות פיתרון בר ביצוע ומי שימהר למצוא אותו ירוויח כאן. לשם שינוי אולי גם אנחנו נרוויח.