עלי מי?

האמת היא שכבר מאנימציית הפתיחה לא היה לי כוח לכל העניין. טקס נערת השנה הספיק לי, תודה רבה, והאמת העגומה היא שלעלי ג'י – בחור שדווקא היה מצחיק בימיו הטובים – לא היה הרבה יותר חן בתור מנחה מלאקי אבני, מה גם שלא הצלחתי להחליט בפי מי משני היהודים אנגלית רעועה יותר (לפחות אצל היהודי הגבוה זה בכוונה). מצד שני, צריך להודות לעלי ג'י – המנחה והדילר הרשמי של טקס פרסי המוזיקה של אם.טי.וי אירופה שהתקיים אתמול בערב בפרנקפורט – שהוא לא וייקלף ז'אן. בימינו, ימים בהם קונים מנחים של טקסי פרסים בחנות הדולר בסנטר, גם זה משהו.

טקסי פרסים, כהרגלם, נהיים נוצצים אך משמימים משנה לשנה. אם בשנה שעברה ההופעה של קיילי מינו (לצד רובי וויליאמס) הגדירה מחדש את המושג נערת זוהר, הפעם הפיגורה שלה – מרשימה ככל שתהיה – לא הצליחה לרגש במאומה. מדונה לא הגיעה לטקס (וגם לא הוזמנה, עלי ג'י בעד גיוון), אבל ייתכן מאוד שבאותו זמן היא עשתה כלים עם הטי-שירט ההיא שכתוב עליה קיילי.

מה שבטוח זה שהיא לא הפסידה כלום. אלא אם כן מה שעושה לה את זה זה ג'ימי פייג' מתלקק לפרד דרסט ("פרד בנאדם, 'סתכל איזה גיטרה כפולה גזעית יש לי"), לימפ ביזקיט עושים קאוור ללד זפלין ונשמעים כמו הצמד נלסון, בוריס בקר מפלרטט עם היידי קלום, עלי ג'י מנסה להציץ לקיילי במקלחת ובמקום זה תופס את שאגי מחרבן, הזמר של טראביס מזיע כמו זמר בריט-פופ בסאונה, השוגאבייבס מתפדחות מזה שהג'ינג'ית החמודה הוחלפה באיזו פריחה שלא עברה את האודישנים לאטומיק קיטן, דיימון אלברן מקריח ממועמדות אחת לשנייה, נלי פורטדו מוציאה קולות לא טבעיים, מרטין גור בלוק בריאן אינו מתקופת רוקסי מיוזיק בהופעה רטרואית של דפש מוד (כמה שהגרמנים אוהבים הארדקור ארי טהור כלהקת ראמשטיין, הם תמיד יעדיפו להיט ישן של דפש מוד), מרי ג'יי בלייג' נראית כאילו היא לא ממש יודעת איפה היא ואיך היא הגיעה לשם, פייסי מ"דוסון" מגיש את פרס ה-Free Your Mind, ובלינק 182 בלבוש סבנטיזי ושלל גימיקים להארכת ימי תחיית הפאנק-רוק האמריקאי.

כרגיל, כולם מאוד מאוד השתדלו להקסים, לחייך ולהצחיק (כולם חוץ מדיימון אלברן שהיה מבואס שהוא נאלץ לחשוף את פניו כי הכפיל המצויר שלו לא הסכים לדבר על הקמפיין לפירוק הנשק הגרעיני), ומה יצא להם מכל זה? שפרד דרסט הלך הביתה עם כל הפרסים.