אין כואב מלהכנס לבר, לחייך אל בקבוק הג'וני בלו שנשען בהנאה על המדף, אבל לבקש אדום, רק כי התקציב עושה חור בבנק והבנק עושה חור בראש. לא עוד. תמורת 599 דולר בלבד תוכלו למות מאושרים עם בקבוק ללא פנים של ג'וני ווקר בלו, "המלך ג'ורג' החמישי", 750 מ"ל ביד. התערובת שלו מכילה דברים שנשמעים טוב, כמו סינגל מאלט מיוחד ממזקקה שכבר ממזמן לא קיימת. החוויה מעושנת מצד אחד אבל בארומת פירות קלילה. כזאת שעושה לסוף טעם טוב.
ומג'ורג' החמישי ללואי ה-13, שהיה כנראה יותר פופולרי משליט הממלכה המאוחדת. הקוניאק שלו עולה מעט יותר מזה של ג'ורג'. 4,745 דולר, אם לדייק בפרטים. מדובר ברמי מרטן, באיכות הכי גבוהה שאפשר למצוא בימינו. כזה שהתיישן בחביות בנות 100 שנה במרתף בן הרבה יותר שנים.
הכי יקר בעולם
אם אתה לא יכול לעשות תלמד. ואם אתה לא יכול ללמד תשתה. ואם אתה באמת כזה חסר יכולת, אז למה שלא תשתה את היין הכי יקר בעולם. כי את זה אתה יכול להגשים תמורת 160 אלף דולר. קוראים לזה שאטו לפיט משנת 1787 והוא מוחזק באוסף הפרטי של המגזין פורבס.
הדברים הכי טובים הם לאו דווקא אלה שעולים מלא כסף. זאת אומרת הם כן. אבל לא רק. קחו את הוויסקי היקר בעולם לדוגמא, The Macallan Fine and Rare Collection בן 60 השנים. 38,000 דולר עולה הבקבוק, רק שהסדרה כולה נמכרה מזמן ואין להשיגה באף מקום. רק מלון קטנטן באטלנטיק סיטי, "בורגטה הוטל אנד ספא", מאפשר לכם להנות מהתענוג בבר שבלובי ב-3,300 דולר השוט. ואם כבר בסטייל, אז למה לא להפיל איזו אלפייה בהימורים על הדרך, או לפחות מציצה מהחדרנית תמורת שטר של 20. לה זה עולה יותר.
אם כבר לנסוע למקומות בשביל טיפה'לה של טעם טוב בפה, מה דעתכם על קפיצה מהירה לקונטיקט בשביל קוקטייל מרטיני ספיר שמורכב מג'ין בומביי ספיר, קירסאו כחול וקומץ ורמוט. אבל התערובת היא כנראה לא הקטע. בקצה קיסם הכסף שייתקע לכם בזית, תקבלו עגילי ספיר ויהלום. אם לענוד תכשיטי יקרה באוזן זה לא כוס המרטיני שלכם, תוכלו להמר גם במקרה הזה, על זוג העגילים, בקזינו הסמוך של הפוקסווד ריזורט.
טנה טה נה נה נה נה נה, טקילה!
כל משקה אלכוהולי שהוא תוצר של עבדות לא חוקית, או עבודות פרך בחום הלוהט של מקסיקו, כנראה ששווה את הכסף שמשקיעים בו. ככה זה, אלכוהול שמדיף ארומה של שחיתות תמיד יהיה ערב יותר לחך.
הפטרון המפורסם ממקסיקו היה שולח את עובדיו לפרק לצמח האגבה את הצורה, ולרקוח אותו לתוך תרכובת הטקילה הרגילה. עם תולעת בלי תולעת, זה לא משנה אם זה זול. אבל אותו פטרון, שהוא שם המותג היקרתי של הטקילה האמריקאית, הכריח את המקסיקנים הקטנים שברשותו להביא לו את לב לבו של הצמח, שהפך לימים לטקילה מסחרית שמלווה את עלייתו של כל ראפר נובוריש מהשכונה אל הוילה בבוורלי. אך הסוד האמיתי של הטקילה נמצא במותג בשם ליי 925. 225,000 דולר והוא שלכם. יש בקבוק לשוטים, בקבוק לערבוב בקוקטיילים ויש בקבוק כחול, שעוצב על ידי אמן מקסיקני בשם אלחנדרו גומז אורופזה שמכיל טקילה מזוקקת מצמח האגבה הכחול, שעל הדרך עבר תהליך יישון של 6 שנים. כלום זמן.
חצי הכוס
נסעתם, התאמצתם, בזבזתם, הימרתם, לגמתם והתעלפתם. מה כל זה שווה אם עשיתם את זה בכוס זכוכית של פשוטי עם. 30 ומשהו אלף על אלכוהול ולא תוציאו עוד 595 דולר על כוס מפירמת מוזר שיוצרה לראשונה ב-1934? בטח תוציאו. מחר גם ככה הכבד שלכם יהפוך אתכם לז"ל.