ביום שלישי בשבוע הבא, כששלושים ומשהו אחוזים מאיתנו יצפו בגמר "האח הגדול", תתאגד חבורת אמנים מתנועת "גרעיני אמנויות" לעצרת למען תרבות אחרת. יו"ר אמ"י, יעקב מנדל, יאיר גרבוז, מיכה שטרית, מוקי ופליטי בית הספר "רימון", יתכנסו יחדיו ברחבת מוזיאון תל אביב במחאה על תרבות הרייטינג הקלוקלת והתוצר הבולט ביותר שלה, תוכניות הריאליטי.
רוב הנוכחים בעצרת המחאה הם אמנים מוערכים, אנשי רוח, ספר ואמנויות שיצירותיהם חשובות לקיומה של התרבות הישראלית. רק שיש תרבות אחרת והיא כאן כדי להישאר; הריאליטי לא יילך לשום מקום בשנים הקרובות, מימדיו רק יגדלו, כמו גם ההערצה אליו. "האח הגדול" לא יצליח? יבוא אח אחר במקומו. "הישרדות" לא תשרוד? אחותה המשוכללת יותר תתעלה עליה. ככה זה היה פעם, ככה זה יהיה בעתיד. היום יש לנו בובליל ודנה ממפרץ האהבה? פעם היו לנו החייזרים של דודו טופז, הפספוסים של יגאל שילון או הפומלות של דנוטה לאטו מבית היוצר של יהודה ברקן. הם התקיימו לצד יהושע סובול, חנוך לוין, א.ב. יהושע ועמוס עוז. אותה מדורת שבט, שהאמנים מדברים עליה במודעות לקראת העצרת, לא השתנתה במהלך השנים והיא לא זאת שבאמת הפריעה לקיומה של תרבות גבוהה. בתקופה של ריבוי תרבויות וריבוי ערוצים, התחרות על לבו של הקהל קשה יותר וכולם חייבים להיכנס למירוץ. וכן, המיתון משחק תפקיד גם כאן: כרטיס ממוצע לאופרה עולה 300 שקלים וצפייה ב"אח הגדול" לא עולה כסף, פרט לס.מ.סים. כל אחד עושה את החשבון שלו.
אילו איין ראנד, פילוסופית קיצונית שהיתה משייכת את עצמה לאותה אסכולה גבוהה, היתה בחיים היום, היא היתה מוצאת לכך פיתרון מושלם. נמאס לכם מהבוזזים? מהציבור הטיפש? מהאטימות? סעו לאיזה עמק נסתר, מוטטו את התרבות מאחוריכם ובנו לכם תרבות חדשה, נסתרת מעיני פשוטי העם. לא מחאת אמנים, אלא "מרד הנפילים". מצד שני, איין ראנד, בינינו, הייתה קצת משוגעת. מחאה היא כלי לגיטימי, נכון ולפעמים הוא גם עובד. אבל מחאה מסוג כזה, שגם מתוזמנת היטב מול גמר "האח", גובלת בטרחנות. כשאתם מתייחסים לטלוויזיה ולתוכנית הספציפית אתם רק מאדירים את כוחה. אל תמחו, תיצרו. ואם כבר מחאה, אז עדיף לתעל את האנרגיות להפגנות נגד מצב החינוך, נגד תקציבי התרבות או נגד אי פינוי המאחזים. בכלל, תתחילו לקרוא טוקבקים: למחות נגד יוסי בובליל? גלעד שליט בשבי כבר 900 ימים.
הפגנת חולשה
הילית וולברג
11.12.2008 / 12:06