רשמקול 28

החלק השלישי של סיכומי 2008 ברשמקול בא להציג את הצדדים היותר עמוקים של מוזיקת הריקודים של השנה החולפת, ובו מבחר של קטעי דיסקו, דיפ האוס, טכנו, פאנקי UK האוס, דאב דיגיטאלי, דאבסטפ ואפילו נגיעונת של היפ-הופ. למען האמת, התוצאה יצאה קצת יותר 'לפנים' מאיך שדמיינתי אותה, אבל כנראה שזה מה שקורה כשדוחסים יחד כל-כך הרבה קטעים בולטים, גם אם כל אחד מהם הוא יחסית עמוק לתחומו (יעני לא נותן בראש פרופר), כשמשמעותם המלאה בעצם באה לידי ביטוי כשהם מתנגנים בתוך ההקשר הז'אנרי שלהם. בכל מקרה, מדובר במבחר שכולל כמה מהקטעים שהכי נהניתי לתקלט במסיבות במהלך השנה, וממילא כבר מאוחר מדי כדי להתחיל מהתחלה. אז יאללה:

קטע דיגי-דאב שבאותה מידה יכול היה להיות מופק בתחילת שנות ה-90, ומעבר לכך שהוא מעולה הוא גם מייצג יפה את הקשר ההיסטורי שבין ה-UK דאב הוותיק לעולם הדאבסטפ העכשווי.

סימפול של "ג'נט סינקלייר" של בילי בויו בהפקת רגאיי דיגיטאלית מבית היוצר של הלייבל סקוטץ' בונט מגלזגו. הקצה הרוטס-רגאיי של עולם הבאס העכשווי.

עוד באזור זה: Mungo’s Hi-Fi, Clouds, Jahtari

ללא ספק אחד מקטעי הדאבסטפ הגדולים של השנה, שבהפקת ה-8 ביט שלו קרוב למדי לרגאיי הדיגיטאלי שהוזכר מעלה (ובעצמו בנוי סביב סימפול אחר של בילי בויו). היהלום שבכתר הריליסים השנתי של הלייבל הייפרדאב, פרי מאמציהם של שניים מהמפיקים הכי בולטים במהלכה.

שת"פ נוסף בין שניים מהמפיקים האהובים עליי והבולטים בתחום האלקטרוניקה הבאסית/דאבסטפ. את ראסטי כבר הזכרתי בסיכומים הקודמים ובקטע הקודם, אבל היה זה ג'וקר הצעיר שבאמת העיף לי את הראש בכל פעם מחדש, עם 3 ריליסים מושלמים מתוך 4 (השניים האחרים בשבוע הבא).

הדיבור סביב ליל וויין נסב בעיקר סביב הלהיט הענק "א-מילי" (ולא בכדי), למרות ש"לוליפופ", עם הפקתו המעודנת ביחס הפוך לזימה של מילותיו, הוא זה שגרם לאנשים לחבק את העמוד בקצה הלילה.

אחד ממספר הרכבים שהתחילו בבלוגספירה ועשו את דרכם לעולם האמיתי (כלומר, ריליסים פיזיים ולייבלים אמיתיים) – כאן עם תערובת מוצלחת בין היפ-הופ לגטו-טק.

הקאבר הזה של IG Culture לקלאסיקה של אדי קנדריקס היה יכול להיכנס גם לחלק הראשון של סיכומי השנה שלנו, אבל בקונטקסט הזה מייצג את ההתעסקות הרבה בדיסקו ישן כחדש במהלכה (אם כי כאן מדובר בקאבר של ממש להבדיל מערימות הרי-אדיטים שצברו המון פופולאריות במהלכה).

אחד המפיקים האהובים עליי בקצוות העמוקים של ה-4X4 – מארק E - משלב השפעות של דיסקו עם אסתטיקה שמתאימה גם להאוס המינימליסטי של ימינו, עם קטעים מהפנטים על טווח רחב של בי.פי.אמים מתחת לסטנדרט ה-120+ של עולם ההאוס (חפשו גם את הפודקאסט המעולה שלו לרזידנט אדביזור, שלצערי כבר אינו זמין אצלם באתר. כנ"ל זה של Fourtet – מבין הסטים האהובים עליי השנה).

עוד באזור הזה וקצת ליד: לייבלים: Moxie, Permanent Vacation, Tirk, Eskimo. מפיקים: Ray Mang, גרג וילסון, Underdog, פילוסקי ומלא נוספים

בהמשך ללהיט הענק שלו "Dark Soldier" מקצה 2007, אלבומו של רולנד אפל היה יצירה שלמה שהתיכה יחד קצוות שונים שבין העבר והעתיד של הדיסקו וההאוס, וזה אחד הקטעים הבולטים מתוכו.

עוד באזור זה וקצת ליד: Christian Prommer’s Drumlessons, Soulphiction, הלייבלInnervisions

אחד מקטעי ההאוס המושלמים שיצאו השנה.

רדשייפ הוא אחד ממפיקי הטכנו העקביים והחשובים של השנים האחרונות, עם הפקות שנשמעות קלאסיות לגמרי, כשם שהן רלבנטיות לכאן ועכשיו.

הרמיקס של קארל קרייג לקטע הבולט מאלבומו של מורגאן גייסט הוליד את אחד הקטעים היפים של השנה בתחום ההאוס והטכנו.

אולי קטע ההאוס הווקאלי הכי יפה ומרגש שיצא השנה, שלוקח את סאונד הפוסט-דיסקו של DFA למחוזות הכי האוסיים שלו (ומה הפלא כשמסמפלים את "Do It Now" של דאבטרייב סאונדסיסטם המגה-קלאסי).

זה מה שקורה כשהרוד-בויז של לונדון מגלים מחדש את הקסם והאפקטיביות של ההאוס: ההייפ התורן בסצינה האורבנית של לונדון נשמע בעיקר כמו מה שעושים בניו-יורק כבר כמעט עשרים שנה, מגמה שהחזירה את הבחורות לרחבות שהתרוקנו בעת שהגריים הפך למרוכז סביב האם.סיז ושכח איך מרקידים. ג'יניוס, המנהל של תחנת הרדיו הפיראטית Rinse FM ואחד התקליטנים שעשו את כל הדרך מדראם אנ' בייס דרך גאראג' ועד דאבסטפ, מוביל את המהלך בגאווה.

רוסקה הוא אחד השמות הצעירים והמבטיחים מסקטור זה שמכונה UK Funky, עם צליל שמחבר את הקצוות שבין האוס, ברוקן ביטס וסוקה, ובמקרה זה בתוספת קלידים דטרויטיים להפליא (להבדיל מהצ'יזיות שמאפיינת רבים מהקטעים בתחום).

2008 היתה שנה מדהימה עבור ריזו, שצמח מתוך עולם הדאבסטפ וכעת זוכה לפופולאריות גם בקרב תקליטני ברייקביט ומעבר. בין שלל הריליסים שלו השנה היו אלה דווקא הרמיקסים שלו שזכו להכי הרבה תהודה, כמו זה המעודן יחסית והמפתיע שכאן, הרמיקס ל-"Horny" של TRG וקרנבל התופים שהוא עשה מ-"Kalembe" של בוראקה סום סיסטמה.

סקרים נבחר לפני כשבועיים לדי ג'יי האהוב בבריטניה בסקר של DJ מגזין (ב-Best of British), הישג מדהים בהתחשב בגילו הצעיר והסצינה ממנה הוא מגיע. ובאמת, שוב הייתה לו שנה מדהימה ("סקרימיזם 5" המגוון שיצא לא מזמן והחלק הרביעי מאותה סדרה שיצא בתחילת השנה, סטים אצלנו ובשאר העולם, סטים מפתיעים של דיסקו וכו'). וכאן - אחד הקטעים הכי פשוטים, דאביים ומפתיעים שלו.

שלושה מתקליטי הדאבסטפ היפים והחשובים של השנה: חבורת מפיקים זו, שכוללת גם את 2562 ומלבד רמדאנמאן אף אחד מהם אינו בריטי, יצרה מרחב אמצע עשיר ומגוון שמאפשר תנועה חופשית בין הדאבסטפ הוובלי והילדותי לדאב המינימליסטי והמשמים במקצת של שאקלטון. עם שילובים שכללו השפעות של טכנו דטרויטי, דיפ האוס, ברוקן ביטס ורייב, הם החזירו לז'אנר את הגיוון והמוזיקליות ללחיים.

הלייבל טקטוניק שבבעלותו של פינץ' היה אחד המוצלחים השנה בתחום הדאבסטפ, ויחד עם הייפרדאב של קוד 9, הוביל את הסצינה הקצת מבולבלת עם שורת ריליסים איכותית ומפוקסת להפליא, מרחק רב מהפופוליזם והכוחניות שאיימו להפוך את הדאבסטפ לסצינת המטאל של ילדי שנות האלפיים.

קספה ורוסקו הם השגרירים הבולטים של הסאונד הוובלי והעמוס שהשתלט על עולם הדאבסטפ והוציא לו שם רע כמו גם מעריצים אינספור. לפני הכול הם ללא ספק מפיקים מוכשרים (אם כי לפעמים ממחזרים עצמם מדי), ונראה שאף הם קצו קצת בפורמולות של עצמם והחלו לטייל למחוזות מרחוקים יותר, כמו ברמיקס המעולה שכאן לקלאסיקת הרייב של לני דה אייס.

בנגה, כמו חברו הקרוב סקרים, מהלך על קו התפר הדק שבין הפקות כוחניות ליכולות מוזיקליות מרשימות, ואלבום האמן שלו, "Diary of an Afro Warrior", הוא אחד השלמים והיפים בעיני שיצאו בתחום, ואחד מאלבומי השנה שלי באופן כללי.