ללקק את האצבעות

כפי שזה מסתמן כרגע, "סיטי טאוור" (ימי ראשון, 20:30, ערוץ 2), אופרת הסבון מבית היוצר של לאה גלובוס, הולכת להיות מונומנט הטראש הכי גדול שצמח כאן מאז ומעולם. ויעיד על כך הקאסט: דן תורג'מן וענת עצמון (זוג אייטיז מתוקשר בחייהם הפרטיים ואחים בסדרה), נערת גלגל המזל רות גונזלס, לירון ועידו "סדרו לנו ג'וב" לב, ניצן "איצ'ו" רוזנברג, מירי "להיות איתו" שילון, פולי "נימינים" רשף, מירי "סופיה לורן" בוהדנה, אילנה "אנה ניקול סמית" אביטל וצביקה "בוגי בן" פיק. ללקלק את האצבעות.

חמוש בשלושה כוכבי "לגעת באושר" (תורג'מן, רוזנברג ואביטל), הפרק הראשון של "סיטי טאוור" הוא פרולוג למה שעתיד להכיל מאבקים רוויי תככים, סיפורי אהבה בלתי אפשריים, קשיי הזעיר בורגנות, עירום מרומז, דיאלוגים מינימליסטיים בסגנון האל הארטלי, השראה אבי ביטרית ולפחות חמישה להיטים של צביקה פיק.

ניתן להבחין בכמה אתרי התרחשות מרכזיים: הפנטהאוז בבניין הדירות היוקרתי, הפואייה, שפת הבריכה ובית הקפה-מסעדה. בין ארבעת המקומות מתנהלת האינטרקציה הבאה (אם הבנתי נכון): פולי רשף מגלם את דמותו של רופא עשיר, ענת עצמון היא החברה שעוברת לגור איתו יחד עם שני ילדיה (הגדול הוא קצין בקבע), כאשר המעבר מתבצע למורת רוחן של שלוש הבנות שכבר יש לרשף (האמא המקורית, כך נמסר, נעלמה – עם דגש חזק על נעלמה – בהתרסקות מטוס). אחת הבנות היא אלכוהוליסטית מרדנית שמסרבת להכיר בעובדה שאמא מתה ועושה את המוות לחברה של אבא.

נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בדירת הפנטהאוז המפוארת. דן תורג'מן הוא עמית, בעל המסעדה בבית הדירות, והוא נשוי לרות גונזלס שהגינקולוג שלה הוא פולי רשף שהוא, כאמור, חבר של עצמון שהיא אחותו של תורג'מן (בסדרה, לא בחיים). תורג'מן זה רוצה ילד מגונזלס אולם זו לא רוצה להכנס להריון ולא מספרת לתורג'מן שהיא לוקחת בסתר (באמצע הלילה, כשהוא ישן) גלולות למניעת הריון. זהו המעגל הדרמטי הראשון שעתיד להניע את כל העסק.

במעגל הדרמטי השני יש את בעלה לשעבר של עצמון שהוא עורך דין ממולח, את המציל בבריכה (ניצן רוזנברג השרמנטי) ואת הזוג הכי נוצץ בתולדות הטלוויזיה הישראלית: אילנה אביטל וצביקה פיק. אביטל (ששוברת כאן את הטייפ-קאסטינג של דודה לבנה) מגלמת את דמותה של דפנה אשר מנהלת מאבק גירושין מכוער (הפרטים המלאים במדור הרכילות של סיסי) נגד פיק המגלם את מיקי "הקקה המזדקן הזה" (כך במקור) שרון, מין זמר כוכב דועך שמסתובב כדרך קבע, עטוי בגדי גלאם, עם צמד פריחות, ושר שירים של צביקה פיק במסעדה המקומית. נדמה לי כי דמותו של מיקי שרון מבוססת בחלקה על סיפור חייו האמיתי של צביקה פיק.

בקיצור ולעניין – "סיטי טאוור" היא אחלה סדרה ואני בונה על דו קרב מוקסינים בין תורג'מן לרוזנברג בסביבות הפרק ה-53.
ובתפקיד מני: צחי נוי.