רשמקול 29

האמת שכבר קצת נמאס מסיכומי השנה האלו, והבחירה לפזר אותם על-פני החודש כולו התגלתה כמחייבת ומעייפת מדי. אם לא הייתי מבטיח אז היינו מתפנקים עכשיו על איזה סט דאונטמפו חורפי וחמים, אבל הבטחתי סט מסיבתי, ולכן אקיים. קחו נשימה עמוקה, תרחיקו ילדים וזקנים מהשטח, אולי בכלל עדיף לצאת לג'וגינג או שיעור אגרוף, ותלחצו על "פליי". אם יש לכם מכרים שמורידים את הפודקאסטים מבלי לקרוא את הטקסט שכאן (לא דבר רע כשלעצמו), אנא, היו חברים והזהירו אותם. אבל הי, "ווי סו סיריוס"?

אני לא בטוח שמסיבה חייבת להישמע ככה לכל אורכה, זה אפילו על גבול המעייף, אבל לצורך העניין ריכזתי כאן כמה מחורכי הרחבות שהכי אהבתי השנה או שנראו לי חשובים מסיבות שונות. יש כאן כל מיני סוגים - ברייקביט, אלקטרו/גטו/פידג'ט/בלוג-האוס, בולטימור קלאב, דאבסטפ, רייב, בייסליין והמון באסים - מלבד הקרחנה האולטימטיבית - זו שבאה כשצוללים עמוק בפנים (מה שהתכוונתי לעשות במהדורה הקודמת וקצת התפספס לטעמי). מי שהתאכזב מהנציגים הבודדים של האוס וטכנו שהופיעו כאן בשבוע שעבר (שבאו להציג אך ורק את אלה שתפסו אותי מתוך עולם אינסופי זה), לבטח ימצא את סיפוקו בעוד כמה ימים כשיופיע סיכום האוס/טכנו פרופר של ניב הדס. בינתיים אתם יכולים לקפוץ לרזידנט אדביזור או כל אחד מרבבות האתרים שעסוקים בסיכומים בדיוק כמונו.

נתחיל עם נציג היפ-הופ בודד, אחד משני קטעים מדהימים שהוציא באסטה השנה (ובשני אני לא מתכוון ל"אראב מאני"). מעבר להתאמתו התמאטית לשאר הפודקאסט (סימפול ה"בייס" לקוח כמובן מ"ברינג דה נויז" של פאבליק אנמי), הקטע שכאן רלבנטי לסיכומנו בגלל שבנגלדש, המפיק שמאחוריו, הוא זה שחתום על "א-מילי" של ליל' וויין, ה-להיט היפ-הופ של השנה (והרזומה הקצר שלו כבר כולל את "הוטליין" של סיארה, "וואטס יור פנטאסי" של לודאקריס, "בוסי" של קליס, והפקות לפיטי פאבלו וביונסה. שאפו).

כבר הזכרנו פה את פליינג לוטוס? את הקליפ של המנון הבוטי-IDM הזה כבר ראיתם? את צעדי הריקוד כבר למדתם?

איי-טראק וניק קאצ'דאבס (דיג'יי ועורך לשעבר במגזין הניו-יורקי Fader) - היפסטרים פר-אקסלנס - עומדים בראש הלייבל פול'ז גולד, שמחבר פינות שונות מעולם הדיג'ייז הצפון-אמריקאי (עם תקליטים שמיועדים ישירות לדיג'ייז לצד הזנקת קריירות של ראפרים דוגמת קיד סיסטר וקיד קודי). עם יותר מ-15 ריליסים על-פני שנה וחצי של פעילות הם מוכיחים לכל המלעיזים שגם מעבר לבלוגים והקלות הבלתי-נסבלת של הרשת הם יודעים איך בונים חומה.

חברים ממחוזות "בוגרים" יותר של הדאנס אומרים שהם לא מבינים את כל עניין הבולטימור הזה. אז זהו, אין יותר מדי מה להבין, זו פשוט עוד תבנית קצב, עם פחות יומרות מוזיקליות מלהאוס, טכנו או דאבסטפ. פרופר מוזיקה למועדון, שיכולה לבלוע כמעט כל דבר לתוכה, ולכן בבולטימור עצמה היא פשוט מכונה "קלאב מיוזיק". רק שבשנים האחרונות הוא נגלתה גם לשאר העולם, צליליה חלחלו גם להפקות שמחוץ לסצינת האם, ובני הדור החדש אף מעיזים ולוקחים את כל העניין הלאה עד לפורמט של אלבום שלם.

בוי 8 ביט האנגלי צץ לפני כמה שנים סביב הבלייבל Southern Fried של פאט בוי סלים, ובמהלך השנה האחרונה אומץ על-ידי דיפלו והלייבל שלו מאד דיסנט (שממש בימים אלו הולך ומרקיע עם מועמדויות לגראמי וכד'). "The Suspense is Killing Me" שלו היה להיט עצום אצל הרייברים הצעירים, ואני דווקא אהבתי יותר את "פוגבאנק" העמוק וטיפה בולטימורי שכאן (בלייבל של דרופ דה ליים).

סנסציית ההאוס מדרום-אפריקה שהסעיר את הרשת ואפילו חלחל לסטים של תקליטני האוס וטכנו "רציניים". כמובן שזו המלודיה המידבקת על גבול הילדותית שלו שהעלתה חיוכים רבים, אלא שללא מקצב האפרו-ביט שסוחב אותו הוא לא היה שווה רבע מההייפ סביבו (בלינק שפה מתחת תוכלו לשמוע את המקצב הנקי לפני כניסת המלודיה, פלוס לראות ריקודים מגניבים).

הרמיקס הזה לשיר שהופיע בגרסתו המקורית בחלק ה-2 של סיכומנו היה להיט הרבה יותר גדול מהמקור, שהגיע גם לדיג'ייז וקהל הרחק מעבר לקהל היעד שצפו לו. הדובדבן בשנה מצוינת לכל המעורבים בו.

סורקין, המפיק האהוב עליי מבין כוכבי הנבחרת הצרפתית של אד באנגר/אינסטיטובז, חרג לרגע מהאלקטרו המזוהה איתם (לא לראשונה, ולכן גם האהוב מביניהם), והוציא תחת ידיו את הקטע הנ"ל שבאותה מידה יכול היה לצאת גם בסוף שנות ה-80/תחילת ה-90, עם רפרנסים שלקוחים היישר מספר התווים של אינר סיטי. כאן בגרסה מגניבה שכוללת את כרומאו שכה חביבים עליי לאחרונה שרים מעליו.

גם זומבי כבר הוזכר בסיכומים הקודמים, שכן במהלך שנה וחצי של ריליסים הוא כבר הספיק להוציא ערימה נאה של תקליטים על הטווח שבין ביטים וונקיים נוסח פליינג לוטוס לכמה מקטעי הדאבסטפ המיוחדים של השנה, כולל אלבום שהוא כולו מחווה בת-זמננו לרייב של שנות ה-90 המוקדמות, משם לקוח הקטע שפה.

אחד מקטעי הקרחנה שהכי הלהיבו אותי שנה, עם רפרנסים שמקיפים מעל שני עשורים של דאנס - האוס קלאסי, רייב, ברייקביט, דאבסטפ, בייסליין – ועדיין מצליח להישמע קוהרנטי. נקודת מפגש בין מגמת החזרה לצלילי הדאנס המוקדם (כפי שמובן כבר משני הקטעים שלפניו), עם המוטציות האחרונות מצידה הארדקוריסטי של המפה המוזיקלית. עוד באזור זה והלאה: Jack Beats, Herve, Fake Blood, Rico Tubbs, Crookers, L-Vis, Nadastrom ושאר חבריהם של דרופ דה ליים ובוי 8 ביט.

מתוך הארסנל הקטן והמשובח של הלייבל גרקו רומאן הפציע לעולם דראמז אוף דת', עם תערובות מפתיעות בין סגנונות שונים – דאבסטפ בטמפו של האוס, אלקטרו בטמפו של דאבסטפ או פרנץ' האוס מג'ונן על בי.פי.אם של דיסקו. אל תפספסו את הסרטונים שלו באתר ה-BBC שמצורפים בלינק פה למטה, שיעור מצוין באיך בונים פרסונה.

מתוך האלבום המעולה "Diary of an Afro Warrior", ואחד הקטעים היותר טובים מבין אלו שהפכו לסאונד ה"מיינסטרימי" ברחבות הדאבסטפ של השנה. להיטים נוספים בתחום בלינקים פה למטה.

שני הקטעים שהפכו את את ג'וקר הצעיר לשם כה מדובר במהלך 2008. עבודת הסינתיסייזרים ב"גאלי ברוק ליין" מיקמה אותו כאחד מחורכי הרחבות החשובים של שנת הדאבסטפ (ומהבודדים שלא נשענים על בייסליין וובלי). "סנייק איטר" הוא פשוט אחד הטראקים הכי מדהימים שיצאו השנה באופן כללי, שלא דומה לשום דבר שהיה לפניו, ושבכל שמיעה עדיין מעיף אותי מהרגליים וממלא אותי באופטימיות לגבי מגוון האופציות בהם עוד יכול הסאונד הזה להתפתח.

סקרים הוציא קטעים רבים ומגוונים במהלך 2008 (חלקם כבר הופיעו כאן בעבר), אך "Filth" הוא כנראה חורך הרחבות הגדול ביותר מביניהם, שגם נוגן על-ידי מרבית הדיג'ייז מהתחום שביקרו כאן במהלך השנה.

וגם לנו יש נציג לסאונד ששלט השנה ברחבות הללו – עיבוד דאבסטפי של כלבתא לקלאסיקת הדאנסהול של קורטני מלודי, שבדומה לקטע של סקרים שלפניו, גם הוא הופיע ברבות מהמסיבות הגדולות בתחום במהלך השנה החולפת (רק שזה נוגן על-ידי הדיג'ייז המקומיים. שאר העולם ימתין לשנה הבאה).

כמו סקרים ובנגה, גם אמלקאיי בעל הפרופיל הצנוע יותר ביקר כאן במהלך 2008. הריליס הזה שלו בלייבל בוקה (שבתחילת דרכו היה אחד האהובים עליי בתחום), משלב את החיבור המוכר של עולם הדאבסטפ עם השפעות רגאיי ומשלב אותו יחד עם מקצב 4 על 4 נוסח סגנון הבייסליין שעשה גלים במהלך השנה – אחד ממספר כיוונים אליהם נפתח השנה הסגנון כולו.

תקליט זה קניתי בשביל צד אחד ("סאב-סוקה" המעולה של דיג'יי שף המעולה בעצמו), ולאחר כמה שמיעות נשאבתי לגמרי לצידו השני – מיקס בין 2-סטפ אפל, ברייקביט ורייב, מעורבבים יחד בהפקה סופר מדויקת.

איני יודע הרבה על התקליט הזה, מלבד כך שאהבתי את החיבור שלו בין דאבסטפ לברייקביט/ספיד-גאראג' - עוד אחד מהכיוונים אליהם פנו אנשים מתוך עולם הדאבסטפ. כאמור, על אף שהסאונד בכללותו יצר סביבו רושם של משהו מקובע ומונוטוני, מתחת לפני השטח הצטברו המון ניסיונות ופלרטוטים עם השפעות מהעבר ומז'אנרים שנושקים לו.

אחד ממפיקי השנה, שמופיע גם בחלקו הקודם של הסיכום שלנו. קטע הברייקביט/רייב שכאן מציג את הוורסטיליות של הבחור הרומני שתוך זמן קצר הפך לאחד השמות המבוקשים בעולם הדאבסטפ ונקודות המפגש שלו עם ז'אנרם קרובים (ושממש לאחרונה הופיע רמיקס מוחץ שלו בלייבל טראבל & בייס).

בוראקה סום סיסטמה הם השגרירים העיקריים של הקודורו האפריקאי, אותו הם מערבבים עם אלקטרו, דאבסטפ, גטו-טק וברייקביט. אלבומם המלא והאנרגטי יצא ממש לא מזמן (כולל את M.I.A בהופעת אורח), וקדם לו הסינגל הזה בלייבל של הוט צ'יפ, שגם אחראים על הרמיקס שכאן.

גם הצמד הצרפתי-אנגלי רדיוקליט נתנו עבודה בחיבור סצינת האלקטרו-באס עם מצלילים מרחבי העולם, עם דגש חזק על אפריקה (כבפרויקט The Very Best). "סקוס" היה אחד ממספר קטעי דאנס שיצאו השנה וערבבו תבניות מערביות עם ניחוחות של מוזיקת עולם.

עוד באזור זה: Tigerstyle, Hoy של Duke Dumont

ערבוביה נוספת של עולם הדאבסטפ ונטייתו הג'מייקנית עם מקצב בייסליין 4 על 4, כולל מסר מרגיע לצעירים שבינינו.

קטע זה אמנם יצא ממש לאחרונה, אבל בדומה לכמה קטעים שהופיעו כאן לפניו, מדגים כיוון נוסף ממגוון הצלילים והמקצבים אליהם פונים מפיקים שעד כה עסקו באופן כמעט בלעדי בדאבסטפ לגבות. רמיקס לבובי קאלדוול, זמר סול לבן שסומפל רבות על-ידי מפיקי היפ-הופ (כקומון ב-The Light וטופאק שסימפל את אותו שיר שמופיע כאן). איפשהו בין גאראג' לפאנקי (+ נגיעות נוסח בולטימור) – קטע זה הוא האם-אמא של המושג קרוסאובר, שגם במסיבה נוסח איסט אוף עדן היה מרים את האווירה.