כוח צביקה

מי שחיפש ריקודים ב"מלחמת העולמות" - הנולד לרקוד החדש של צביקה הדר, אונה, דוד והחבורה - בטח נורא התבאס לגלות שבין ברברת לקשקשת למריחה לדאחקה לא מוצלחת, מסתתרים כמה רקדנים מוכשרים שלא קיבלו הזדמנות להדגים את כישוריהם כמו שאלו צריכים היו להיות מוצגים בתכנית ריקוד. פשוט כי כוח צביקה (אם כבר מלחמה אז עד הסוף) היה עסוק בסגידה עצמית.

נתחיל בעולם מונחי ההיפ הופ, שלא יושב יפה על הדר (לא שעולם מונחי הקלאסי הולם אותו) שמשרבב איזה "יו" או איזה "יה" בכל פעם שהוא לא מצליח להתמודד עם פרץ הקוליות שעומד מולו. זה לא הקהל שלו, זה שקונה את ה"אחי" ואת ה"אתה מזה מוכשר בנאדם" ואת ה"תפוס ת'מקום ש'ך בטריבונה". זה קהל שמחייך בנימוס כשהדר פולט איזה "היפ-הופ" במבטא אמריקאי מאולץ, שלא נדבר על הר' המוגזמת בכל פעם שנשמעת המילה "סטריט". הדר עשה את הקריירה שלו מלשחק אותה סחבק של הצופים, מלדבר כמו שה"צעירים" מדברים ולהיות זיקית בכל מה שקשור לכשרון התורן אותו הוא צריך להנחות. כשזה "כוכב" אז הוא פתאום נהייה מומחה לפאלסטים, כשזה קלאסי הוא מדבר פירואטית וכשזה היפ הופ הוא נהיה דובר הסטריט – ואין דבר פחות אמין מלשמוע אותו מדבר סטריט. וזה גם לא היה כל כך מפריע, אם הדר לא היה מתנשא בצורה כל כך בוטה על הנבחנים לנבחרת שלא זכו למודעות העצמית בה התברכנו חלקנו.

באותה אווירה של צחוקים אש, האודישנים שמראש נידונים לכישלון מקבלים זמן מסך גדול מדי והלימון של הדאחקה עובר למוד סחיטה; בוא נראה להם את הבחורה חסרת המודעות בהילוך חוזר; עכשיו לאט; עכשיו נתמקד על הפנים שלה כשהיא מודה למנשס הכוריאוגרף; כשהיא תצא, בוא נראה מה יש לכל שופט להגיד בענין מנשס; הפסקה לצחוקים; ואחרי שנסיים את הדאחקה בואו נעבור ללמוד אירובי הודי; ובואו נעבוד גם על כל מי שאנחנו מקבלים לנבחרת, שאנחנו כאילו לא מקבלים אותו; צביקה יעשה פרצוף מאוכזב ויברבר על הפוטנציאל, ואז בשניה יגיד "אחותי, ברוכה הבאה נשמה". איזה צחוקים זה יהיה. ותצלמו את הפנים שלו שנתפוס את השוק. שיהיה אותנטי.

עונה אחרי עונה אחרי עונה של "כוכב" את "נולד" את "מלחמת" ונדמה שלכשרונות בתכניות האלה יש פחות ופחות מקום במופע האימים של צביקה. אלו אנשים שיפרשו ל"בת שבע" או ל"בת דור" או לבית קברות לפליטי ריאלטי, ואנחנו, שנשאר לצפות בכוכבים הבאים שיכבשו את המסך, נשאר לנצח עם צביקה. במלחמה הזאת, רק אנחנו יוצאים מפסידים.