אינטואיציה גברית

      אביעד קיסוס מתחיל סוף סוף להגשים את הפוטנציאל שלו בשעשועון "אינסטינקט בסיסי". ניב הדס שרון סטון

      ניב הדס

      כבר די הרבה זמן שהאינטואיציה שלי אומרת לי שאביעד קיסוס יכול להיות כוכב טלוויזיה אמיתי. הוא אינטליגנטי, רהוט, עובר מסך מצוין ובעל תגובות חדות. כבר די הרבה זמן עם זאת, שאני חש שהוא לא מממש את הפוטנציאל שלו, בבחירות קריירה שאינן תואמות את כישוריו, ומתבזבז בתוכניות כמו "Y בעשר" ו"בעירום מלא", שמכריחות אותו לכפתר את החולצה עד למעלה ולרסן את עצמו. קיסוס הוא טאלנט שייפרח בתכנית לילית, כזו שבה הוא יוכל להשתחרר ולהתפרע, לשלוף מבלי לדפוק חשבון או להיות תקין פוליטית. "אינסטינקט בסיסי", השעשועון החדש בהנחייתו שעלה אמש ב"רשת", הוא עוד לא הנחלה שאני מייעד עבורו, אבל הוא נקודת מוצא לא רעה בכלל.

      ב"אינסטינקט בסיסי" מתחרים ביניהם שני סלבס שצריכים לנתח ולנחש, על פי האינטואציה של כל אחד מהם, סיטואציות שונות (מה טיב היחסים בין שני גברים שמשוחחים בבית קפה, איזו מהנשים המוצגות אינה לובשת ביקיני, למי מהגברים יש קרחת וכו'); על פניו עוד תכנית בעלות מגוחכת שמפגישה בין דמויות שגם כך תופסות לנו יותר מדי מהמרחב הויזואלי. אלא שזוהי רק הקליפה. כמו "יחסים מסוכנים" של דנה מודן ומולי שגב בשעתה, גם כאן העיקר הוא לא במשחק עצמו, אלא בדינמיקה שנוצרת בין הסלבס, כשאיכותה טמונה ביכולת של המנחה לנווט ביניהם ולהניע אותה. בדומה למודן, גם לקיסוס יש את היכולת להוציא מתוך שעשועון מטופש תכנית שבה גבולות הגזרה של השיחה והפתיחות מורחבים, ולחלץ מהסלבס שמולו כנות ואמיתות, שבדרך כלל נשארות מחוץ לראיונות הפרומו השגרתיים (הרבה בשל העובדה שהאורחים נמצאים באולפן לא על מנת לקדם שום מוצר בכיכובם). בתכנית הראשונה, בה התארחו טל ברמן ומיה דגן, סיפר ברמן בטון הכי לא פורמאלי על ההתמצאות והאובססיה שלו בכל מה שקשור להתקרחות (הוא אמנם כבר יצר על זה סרט, אבל היה כאן משהו אחר), בעוד דגן מדברת על הציצי שלה ובעיות המשקל שהיו לה תוך שהיא חולקת את הלבטים שהיא חווה בעת הזמנת אוכל בבתי קפה.

      הנוכחות של קיסוס אפשרה לשניהם להוריד את המסכות אותן הם מתבקשים ללבוש בדרך כלל – ברמן מתארח ולא מארח אן מנחה, דגן לא מרגישה מחויבת להצחיק כל רגע – ולהיות הם עצמם, מה שלמרבה הצער קורה כאן לעתים נדירות מדי. היעדר הרשמיות שקיסוס שידר והכימיה הטובה שיש לו עם השניים (זה בכלל לא מובן מאליו שהכימיה הרדיופונית בין קיסוס לברמן תתורגם גם לטלוויזיה ובכל זאת זה קרה), אף גרמה להערות שלהם להיות עוקצניות ונבזיות יותר כלפי האלמונים שנדרשו לאבחן, ללא סנטימנטים מיותרים. גם אם לא נפלו כל המחסומים, זה עדיין היה הדבר הכי קרוב להיפוך היוצרות – האלמונים הם האובייקטים ואילו הסלבס נמצאים בתפקיד הרכלנים, שמחווים עליהם את דעתם ללא גינונים והתנצלויות. כשברמן אמר "אם הבחור הימני הוא הומו אני פורש מהחיים" (מה שהתברר בסופו של דבר כנכון), או כשדגן טינפה על המלצרית המיוחדג'ת שלומדת משחק, האמנת שזה בדיוק מה שהם היו אומרים אחד לשני בשיחת סלון לו היה צופים בטלוויזיה בבית.

      קיסוס לא צריך לדאוג כשבורחות לו הערות כמו "איפה לסביות לובשות בדיוק ביקיני, בחנות משאיות?"; הוא חייב שיהיו מהן יותר, כי זה המקום שבו נמצא הייחוד שלו כמגיש. בדיוק על המוניטין הזה הוא נבנה והגיע לאן שהגיע, ומשום מה בחר להחביא אותו בניסיונות - לא זוועתיים, אבל גם לא כאלה שבהם יכול היה באמת לבלוט – להיות ממלכתי. "אינסטינקט בסיסי", דווקא בשל זניחותו לכאורה, יכול וצריך להיות המקום שבו קיסוס ישיב לעצמו את המוג'ו הטלוויזיוני שלו ויהפוך להיות הגרהם נורטון שמפעם בו.

      אינסטינקט בסיסי, יום חמישי, 22:30, ערוץ 2

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully