המרגל מת מצחוק

משבר אמצע החיים משפיע על גברים בצורה מוזרה. יש כאלה שמתגרשים, יש כאלה שמנסים לגדל שיער, אחרים קונים אופנוע או מכונית ספורט. הארי מאת'יוס, סופר ומשורר אמריקאי שהתגורר בפריז בשנות השבעים, בחר לייצר לו אלטר-אגו. שמועה עקשנית שהוא סוכן CIA תפסה אותו בדיוק כשחיפש כיצד למלא את זמנו. במקום להתבאס ממחסום כתיבה, מתקופת יובש חמורה עם בנות המין היפה או להתמקד בעיסוקיו השגרתיים – ביניהם "גינון, תיקונים, טיולים... איסוף פרחי בר" (190) – הוא מחליט להתחזות לסוכן.

אנשים שפויים יותר היו מבינים שזה לא צעד נבון במיוחד. אנשים שפויים פחות עלולים להאמין שהעיסוקים הקיקיוניים שלו ושל חבריו מהבוהמה הפריזאית לא ממש מהווים סכנה לשלום הציבור. מצד שני ספרו המבדר של מאת'יוס מבהיר לקוראים שהמרחק בין דמיון ומציאות, בין תרגילים ספרותיים ומשחקי בילוש, הוא קטן משנדמה לנו. "חיי בסי-איי-איי" מהנה כל כך בדיוק בגלל שלא ברור מה מופרע יותר, המחשבה שהכלומניק הזה הוא סוכן, שמישהו לוקח אותו ברצינות, או חבורות המופרעים והסוטים שנקרות בדרכו והאופן בו הוא מצליח להכניס את עצמו ואת מכריו לתסבוכת.

שנת 1973 הסוערת היתה גדושה באירועים שזעזעו את הזירה הפוליטית ברחבי העולם: המלחמה הקרה מלבה חשדות ופרנויה, קבוצת הטרוריסטים באדר מיינהוף פועלת בגרמניה, בצ'ילה מתרחשת הפיכה צבאית, מלחמת יום הכיפורים מתחילה אצלנו וארצות הברית מפנה כוחות מוייטנאם אך מפזרת סוכנים סמויים ברחבי אסיה שתפקידם לשמור על האינטרסים שלה. בכלל, נדמה שבכל מקום אורבים מרגלים רוסים, צרפתים ואמריקאים, סוכני ביון אנגלים וגרמנים וגם כמה אנשים שמושפעים יתר על המידה מסרטי וספרי הבילוש שקראו. כולם שותים יותר מידי, מרכלים יותר מידי, עושים סמי הזיות ובעיקר נהנים מהמצאת פנטזיות ריגול. מאת'יוס עולה על הגל והופך למרגל חצי רשמי ומשחק משחק חצי פרטי. הוא תופר לו סיפור מסגרת - מתחפש, קונה אביזרים, משקיע זמן דמיון ומחשבה ביצירת אירועים מעוררי חשד למקרה שמישהו בולש אחריו. מסקנה – אם תתנהג מספיק מוזר לאורך זמן, אנשים יתחילו להאמין שאתה מוזר.

כסוכן מטעם עצמו מאת'יוס מפזר חבילות חשודות ומשאיר פתקים סתומים על מכוניות, ספסלים ופסלים באיזורים שונים בפריז, מתחיל לעלות ולרדת מאוטובוסים, להתלחשש עם מלצרים ושאר טיפוסים ססגוניים. מהר מאוד הוא מגלה שהוא יכול לאמץ שיטות ספרותיות בעזרתן ימנף את העלילות והתכניות שהוא רוקם. כבר בתחילת הספר (64) הוא הוגה תכנית גאונית ומופרכת הכוללת הצעות מסע פומביות דרך סיביר (שלא ממש עובדת במיוחד כי ברה"מ לא חיפשה לעודד את התיירות באותה התקופה), מסתנן למפגשים של גורמים מנומסים אך עוינים וחי חיי ג'יימס בונד דה-לה שמעטה עם נערת חלומות שמסרבת לשכב עימו. הוא ממשיך לפקוד ערבים ספרותיים ושותה לשכרה עם חבריו הסופרים והאמנים, אבל גם מתערבב בחוגים דיפלומטיים ושותה קוקטיילים עם כל מיני סוכנים וגורמים מפוקפקים – רק כדי להיראות חשוד יותר. כשמאת'יוס עולה על הכוונת של המוסד הישראלי, מתוחקר בשגרירות הרוסית, נחשד על ידי הגרמנים והאמריקאים בפעילויות טרור, ונחשב לאיום על ידי גורמים פאשיסטיים צרפתיים הוא מבין שהתכנית עלתה יפה יותר מהמתוכנן. כשהעניינים ממש מסתבכים ואפילו חברו הסופר היהודי ז'ורז' פרק מואשם בקשרים עם הימין הקיצוני הצרפתי, ברור שהעניינים לחלוטין יצאו משליטה.

בתחילת הספר גוערת בו ידידה: "זה פשוט מצחיק שקיבלת מן המוכן חומרים לקומדיה נהדרת אבל אתה מתחבא מאחורי הקלעים ומתלונן. צא אל אורות הבמה ושחק את התפקיד!" (34). מאת'יוס מתאהב בתפקיד ולכן אין פלא שהספר הוא חגיגה לקוראים. מלא דמיון, מעוף והרפתקאות מאת'יוס סוחף את הקוראים איתו לעולם מופרך ומופרע, מלא עזוז ואדרנלין. הרבה יותר מעניין ממשבר אמצע החיים והרבה יותר מופרך מאוסטין פאוורז.