את הסיפור הזה לא הייתי מוכנה לספר לך כשהייתי חברה שלך. אתה לא הפסקת לשאול, והניחושים שלך היו גסים כל כך ומפורשים. האם חייתי על חשבונו של גבר? האם ב??ל?וודיר היא כמו נוודה, שהזנות בה חוקית? האם הייתי עירומה במשך שנה שלמה? המציאות התחילה להיראות משמימה. ובמשך הזמן הבנתי שאם אני מרגישה שהאמת ריקה, מן הסתם לא אהיה החברה שלך עוד הרבה זמן.
פתיחת הסיפור "נבחרת שחייה"
לא רציתי לגור בבלוודיר, אבל לא הייתי מסוגלת לבקש מהורי כסף כדי לעבור למקום אחר. מדי בוקר נזכרתי בתדהמה שאני חיה לבדי בעיירה שהיא אפילו לא עיירה, כי היא קטנה כל כך. העיירה היא כל-כולה רק כמה בתים ליד תחנת דלק, ובמרחק של פחות משני קילומטרים יש חנות וזה הכול. לא היתה לי מכונית, לא היה לי טלפון, הייתי בת עשרים ושתיים, וכל שבוע כתבתי להורי וסיפרתי להם סיפורים על העבודה שלי בתוכנית בשם קר"א. אנחנו מקריאים שם לנוער בסיכון. זאת היתה תוכנית ניסיונית במימון המדינה. לא הצלחתי להחליט ראשי תיבות של מה זה קר"א, אבל כל פעם שכתבתי "תוכנית ניסיונית" די התפעלתי מהיכולת שלי להמציא צירופים כאלה. "התערבות מוקדמת" היתה עוד צירוף מוצלח.
הסיפור הזה לא יהיה ארוך במיוחד, כי הדבר המפתיע באותה שנה היה שלא קרה בה כמעט שום דבר. תושבי בלוודיר חשבו ששמי מריה. לא אמרתי ששמי מריה, אבל איכשהו זה התחיל ככה, והמשימה לומר לכל שלושת האנשים את שמי האמיתי היתה מעבר לכוחותי. שלושת האנשים האלה נקראו אליזבת, ק?ל?ד?ה וג'ק ג'ק. אני לא יודעת למה פעמיים ג'ק, ואני לא בטוחה שהשם באמת היה קלדה, אבל ככה הוא נשמע, וזה הצליל שהשמעתי כשקראתי לה. הכרתי את האנשים האלה, כי נתתי להם שיעורי שחייה. זה עצם העניין בסיפור שלי, כי כמובן אין שום מקווי מים ליד בלוודיר ואין בה בריכות. יום אחד הם שוחחו על זה בחנות, וג'ק ג'ק, שוודאי מת בינתיים כי הוא היה ממש זקן, אמר שזה לא משנה, כי הוא וקלדה לא יודעים לשחות והם עלולים לטבוע. אליזבת היתה בת דודה של קלדה, נדמה לי. וקלדה היתה אשתו של ג'ק ג'ק. כולם היו בני שמונים לפחות. אליזבת אמרה שקיץ אחד כשהיתה ילדה היא נסעה לבקר בת דודה אחת (ברור שלא את בת דודתה קלדה), ואז יצא לה לשחות הרבה. אני הצטרפתי לשיחה רק כי אליזבת טענה שכדי לשחות צריך לנשום מתחת למים.
לא נכון, נזעקתי. אלה היו המילים הראשונות שאמרתי בקול אחרי שתיקה של כמה שבועות. לבי הלם כאילו הזמנתי מישהו לצאת איתו. צריך רק לעצור את הנשימה.
אליזבת נראה כעוסה ומיד אמרה שהיא רק התלוצצה.
קלדה אמרה שהיא היתה פוחדת לעצור את הנשימה כי דוד שלה מת כשעצר את הנשימה להרבה מדי זמן בתחרות של עצירת-נשימה.
ג'ק ג'ק שאל אם היא באמת מאמינה בזה, וקלדה אמרה כן, כן, בהחלט, וג'ק ג'ק אמר, דוד שלך מת משבץ, אני לא יודע מאיפה את מביאה את הסיפורים האלה, קלדה.
אחר כך עמדנו שם כולנו זמן מה בשתיקה. נהניתי מאוד מהחברה וקיוויתי שזה יימשך, וזה נמשך כי ג'ק ג'ק אמר: אז יצא לך לשחות.
סיפרתי להם שהייתי בנבחרת השחייה בתיכון, ואפילו התחריתי בתחרות הכלל ארצית אבל "בישוף או'ד?או?ד", בית ספר קתולי, ניצח אותי כבר בשלב מוקדם. הם ממש ממש גילו עניין בסיפור. עד עכשיו אפילו לא חשבתי על זה בתור סיפור, אבל עכשיו ראיתי שלמעשה הסיפור מרתק בהחלט, מלא דרמה וכלור ודברים אחרים שלאליזבת ולקלדה ולג'ק ג'ק לא היה עליהם שום מושג ממקור ראשון.