פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בכורה: הדודאים - "שיר ערש לצבעים"

      אוסף חדש להרכב האגדי הוא סיבה מצוינת לדבר עם ישראל גוריון על ההופעה הראשונה ועל בנו של בני אמדורסקי, אסף

      בכורה: הדודאים - "שיר ערש לצבעים"

      גם היום, 52 שנים אחרי, ישראל גוריון זוכר את ההופעה הראשונה של צמד הדודאים, שלו ושל בני אמדורסקי ז"ל. "אריק לביא ז"ל שמע אותי שר", גוריון מספר, "ושאל אותי אם אני רוצה להקים צמד. אמרתי לו שיש לי בן זוג כבר, בני אמדורסקי, ואולי הוא רוצה שנשיר שלושתנו ביחד. הוא אמר שלא מעניין אותו שלישיה, הוא רוצה לשיר איתי. יום אחד הוא רואה אותי ואת בני, ומבקש מאיתנו לשיר, כדי שיבין למה אני, שהערצתי את אריק, מסרב לשיר איתו. התחלנו לשיר לו ואז הוא אמר "אתם מכרה זהב, אתם חייבים להופיע". משם שכנע לביא את הבעלים של מועדון התיאטרון לתת לדודאים להופיע במקום, תוך שבוע, בלי חזרות ואימונים.

      "הפרמיירה נערכה מיד אחרי הצגת בכורה בתיאטרון הקאמרי", מספר גוריון, "והגיעו המון אנשים. עלינו, התחלנו לשיר ופתאום שמתי לב שמרוב התרגשות אנחנו רועדים שנינו ועוד כלפי מעלה. אז התחלתי לדפוק על הגיטרה כמו משוגע, כדי שלא ישימו לב שאנחנו מזייפים לגמרי. בסוף הערב בני שואל אותי בכעס, 'למה דפקת על הגיטרה?! אתה משוגע?!' הוא לא שם לב שזייפנו בכלל. כנראה שגם הקהל לא".

      מאז 1957, הדודאים הם אחד מאבני הדרך של התרבות הישראלית. אמדורסקי וגוריון הצליחו לבנות קלאסיקה ישראלית מאפס, הבנויה מהכריזמה הבימתית של השניים וההרמוניה המופלאה בקולותיהם. לכן, המארז המחומש והמכובד שיוצא להרכב בימים אלו, הוא יותר ממזכרת ראויה לגוריון ואמדורסקי, הוא תיעוד מרתק של ימי החיתולים של המוזיקה הישראלית, כאשר התהליכים נעשים בשיטת הניסוי והטעיה. התוצאה כמובן, הייתה נפלאה. גוריון עצמו, לא בדיוק משתגע על הנוסטלגיה, כשאפילו על הוצאת האוסף הנוכחי הוא לא בדיוק ידע: "אני לא אדם כל כך נוסטלגי", הוא אומר. "אני תמיד כל כך עסוק, בהצגות ובהופעות ולא חשבתי על זה. פתאום מודיעים לי שבסוף השנה ייצא אוסף של הדודאים ואני הופתעתי לגמרי. אבל היינו סוג של מהפכה. אני לא רוצה להגיד שהיינו כמו הביטלס, אבל כל שיר שלנו היה להיט ועד היום שרים אותם. בזמנו, כל ההצלחה אפילו קצת הלחיצה אותי, כי מה כבר עשיתי? כולו ניגנתי שלושה אקורדים. מזל שלא הייתה טלוויזיה או תחושה של הוליווד".

      המארז המחומש מכיל כמובן את שלל הלהיטים של "הדודאים", אך גם שירים רבים שלא ראו אור מעולם, ביניהם "שיר ערש לצבעים" אשר ניתן לכם כאן להאזנה. כששאלתי את גוריון אם יש לו מה לומר על השיר, הוא מבקש ממני לזמזם אותו: "מצאתי את עצמי כל כך הרבה פעמים שואל אנשים, 'מה, אנחנו שרנו את זה?'. מסתבר שאנשים הקליטו כל מיני ביצועים מיוחדים שלנו ברדיו או במקום אחר, שמרו את זה. אני פשוט לא יכול לזכור את הכל".

      גוריון ממשיך לביים ולשיר עד היום. לפני כארבע שנים הוציא את אלבום הסולו האחרון שלו, "בשקט כזה", אך לדבריו אינו מוצא את הזמן להקליט כיום אלבום חדש. "גם כך לא משמיעים אותי בגלגלצ", הוא אומר. "איך אני אתחרה בכל הצעירים האלו?. אולי אוציא שיר בודד ואתן אותו לאינטרנט, ככה זה אולי ילך".

      אגב צעירים, שמעת את השיר שאסף אמדורסקי כתב על אבא שלו?

      "זה שיר פנטסטי, כמו כל התקליט שלו. כמה כואב לי שבני לא זכה לראות את אסף כל כך בשל".

      ***

      הדודאים - "שיר ערש לצבעים"
      מילים ולחן: נעמי שמר

      האוסף החדש של הדודאים, בהוצאת הד ארצי, יוצא בימים אלו לחנויות.