פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דרור רפאל תוהה: מי צריך חברי כנסת ערבים?

      לא חברי הכנסת הערבים, לא האירוויזיון ולא "ואלס עם באשיר" מרשימים את דרור רפאל. רק שרון טייכר וערן זרחוביץ'

      מי כן רוצה מפלגות ערביות?

      חברי הכנסת הערבים אומרים דברים שמעצבנים אותנו. הם מטרידים ומביעים דעות שלא בקונסנזוס. הם גם מדברים רוב הזמן בערבית, שפה שאינה מובנת לחלק גדול בעם. הם נראים שונה. הם אחרים. כשהם מתעצבנים הם כבר ממש מפחידים. השבוע ועדת הכנסת הוציאה אותם מחוץ לחוק. זה צריך להיות צעד ראשון בשורה של צעדים - לבודד אותם, להרחיק אותם. אנחנו רוצים שבכנסת יהיו רק אנשים שדומים לנו. ומנהיג אחד חזק שיוביל אותנו.

      למה מירה עוואד ואחינועם ניני נשלחות לאירוויזיון?

      השתיים ישירו שיר בעל מסר של שלום ופיוס, אבל מרגע בחירתן קרה בדיוק ההפך. קבוצת ערבים (שהם אחרים ושונים ראה סעיף מי להלן) ביניהם השחקן מוחמד בכרי, מבקשים מעוואד שלא תייצג את ישראל ואת מכונת ההסברה הישראלית, שעושים בה שימוש; שהיא כלי. מנגד קבוצת אנשי ימין מבקשים שלא לשלוח את ניני, בטענה שהיא שמאלנית מדי ואינה מייצגת אותם. גם אותי הן לא מייצגות. עוואד לא מייצגת אותי כי אני לא ערבי, וניני לא מייצגת אותי כי אני לא חובב שירה תימהונית.

      אבל גם אף נציג אירווזיון לא ייצג אותי מעולם: לא דנה אינטרנשיונל כי לא חשבתי לעבור ניתוח דומה וגם לא שרהלה שרון, כי מעולם לא מצאתי עצמי שר בגרון ניחר. ואת מי בדיוק ייצגו גילי וגלית? למה אנשים לוקחים את התחרות הטיפשית עלי אדמות כל כך ברצינות? למה אדם שמופיע באירוויזיון צריך לייצג מישהו, ולא פשוט לשיר שיר טיפשי, לנסות לזכות, להתבזות מול כל העולם ולחזור מבויש אך מרוצה הביתה?

      כמה אנשים ראו את "ואלס עם באשיר"?

      אני לא ראיתי את הסרט. אף אחד מחברי הקרובים לא ראה. שאלתי אנשים בסביבה - לא ראו. תפסתי אנשים ברחוב, הצקתי, הטרדתי משכתי להם בחולצה – לא ראו. כולנו גאים בסרט שרובנו, כנראה, לא ראינו. קשה לראות סרט מלחמה בקולנוע, כשעדיין יש לנו סרט מלחמה בשידור ישיר בטלוויזיה. תנו לנו לסיים את 'טנגו עם האנייה', ואז נתפנה ל"ואלס עם באשיר" בקולנוע.

      איך יודעים מתי יש טייכר וזרחוביץ'?

      חובה לראות את "שינויים בלוח השידורים" של שרון טייכר וערן זרחוביץ' בטלוויזיה. אחרי שהבנו שהטלוויזיה זנחה חלק מצופיה (המילה חלק מתייחסת לאנשים שקראו לפחות חצי ספר בחיים שלהם ו/או קיבלו יותר מ-580 בפסיכומטרי ו/או יודעים מה עשה פיקאסו למחייתו ו/או השם יודה לוי זורק אותם לספרד ולא רק לבין המצעים של נינט), בכל זאת אנחנו מחפשים מדי פעם מפלט מול המסך.

      "שינויים בלוח השידורים" הפך להיות שם של כל התוכניות בכל הערוצים בגלל המלחמה. אבל הוא גם שם התוכנית הכי מפתיעה ומצחיקה שיש לכם על המסך. קשה מאוד להבין מתי היא משודרת; זו משימה לעקשנים בלבד. ובכל זאת, אם תשרדו את "הישרדות", זה אמור להיות אחר כך, אלא אם כן ביטלו את "הישרדות" באותו שבוע. אבל עכשיו החזירו. אז זה אחרי. שווה.