הבופה פתוח

ההוצאה המחודשת של "ארוחת בוקר בטיפניס" מוצלחת עוד יותר בזכות התרגום המרענן שלה. רומי מיקולינסקי שבעה

רומי מיקולינסקי

הסופר סומרסט מוהם כינה פעם את טרומן קפוטה "מסגנן בחסד עליון" (A stylist of the first quality). קפוטה הרוויח את המחמאה ביושר. כתביו מצטיינים במשפטים שנונים, ארס ואלגנטיות, פיתולי עלילה ומעל הכל מציגים גלריית דמויות אקסצנטריות שלעיתים הן גסות רוח ומכמירות לב גם יחד. אלה הופכים את קפוטה לאחד הסופרים האמריקאים הבולטים במאה ה- 20. אורח חייו ושנינותו הפכו אותו במהירות לכוכב בחוג הסילון ובבוהמה; הוא היה סלב בסצינה הספרותית, העיתונאית והקולנועית ואפילו הופיע בתפקיד כפיל של עצמו ב"רומן שלי עם אנני" של וודי אלן. מצד שני, קפוטה הוא הרבה מעבר ל"סטייליסט" ויצירותיו הבולטות מדגימות שהוא מוכשר לא רק ביצירת מותגים שנשארים טריים ורלוונטיים יותר מארבעים שנה לאחר שנכתבו, אלא שבכתביו יש ערך מוסף בזכות המשמעות והביקורת החברתית העולה מהם והאופן בו הם מהדהדים ומתפתחים עם הזמן.

לצד הרומן הדוקומנטרי "בדם קר", "ארוחת בוקר בטיפני'ס" הוא ספרו הידוע ביותר של קפוטה. העיבוד הקולנועי של "בדם קר" - תיעוד פרשיית הרצח המצמררת אליה נשאב הסופר בשנת 1959 - יצא כ- 40 שנה אחרי הספר המופתי. הסרט "קפוטה" חרט את דמותו האקסצנטרית של הסופר האמריקאי המוכשר בתודעה הקולקטיבית המערבית והביא לפיליפ סימור הופמן את האוסקר הראשון שלו. לעומת זאת, הסרט המבוסס על "ארוחת בוקר בטיפני'ס" יצא כשלוש שנים לאחר פרסום הנובלה והפך ללהיט מיידי. אודרי הפבורן היא הולי גולייטלי לנצח, רשת התכשיטים "טיפני'ס" זכתה למוניטין ולהילה סביב שמה, ששום קמפיין פרסומי לא יכול היה להעניק לה, "מון ריבר" הפך לקלאסיקה בשנייה שנוצר (וזיכה את יוצריו שני האוסקרים). מעבר להוליווד ומספר עשורים מאוחר יותר "הולי גולייטלי" הפך גם לשם הבמה של זמרת אינדי בריטית חצי מפורסמת ו"ארוחת בוקר בטיפני'ס" הוא שיר מצליח משנות ה- 90 של להקה שנשכחה כמעט מייד. מצד שני, הספר (וגם הסרט) יצר פולמוס והביא גל ביקורות עם צאתו, בשל ההצגה שוות הנפש של דמויות שנחשבו מפוקפקות מבחינה מוסרית .

עוד בוואלה! NEWS

כשפופקורן דג פוגש את הדיקסי

רון יוחננוב
לכתבה המלאה

ספר או סרט?

הולי גולייטלי כובשת את הקוראים ואת המחבר עוד לפני שאנחנו פוגשים אותה. כמו "נדז'ה" גיבורת ספרו והמוזה של אנדרה ברטון, היא כולה פרדוקס, נשיות ו(אובר)דרמטיות. בת בלי גיל שיכולה להיות בת 16 באותה מידה שהיא יכולה להיות בת 30. היא בתולית ומפתה, נצלנית אך גם חברה נאמנה, מפוכחת ותמימה בו זמנית. המספר, שכותב את הספר 15 שנה לאחר היעלמה של הולי, מעלה אותה באוב ועושה אידיאליזציה מוחלטת גם לתכונותיה השליליות. היא מכנה אותו "פרד" על שם אחיה האהוב והוא מתאר אותה כ"מתערטלת גסה", "בזבזנית זמן", "זיוף גמור" (81) בעקבות ריב נוראי. מצד אחד היא בלתי נסבלת ובלתי צפויה [אחת השכנות יוזמת עצומה נגדה וקוראת לה "מעוררת תיעוב מן הבחינה המוסרית" "מחוללת התכנסויות הנמשכות כל הלילה ומסכנת את ביטחון שכניה ושפיותם" (82)], מצד שני, המסיבות ההומות, המיקס הלא ברור של טיפוסים מפוקפקים (רובם גברים) שמקיפים אותה ורודפים אחריה, המוזיקה החזקה, הצחוקים רוויי המרטיני, החתול נטול השם שהיא מאמצת, כולם מאדירים את המיתוס של הולי גולייטלי – נערת מסיבות בעל כורחה שנהנית וסובלת בכל רגע, אך למראית עין לוקחת את הכל ברוח טובה.

בעוד הגרסה הקולנועית כוללת ניצוצות של התאהבות בין "פרד" והולי, הספר מקפיד לשמר עמימות לגבי טיב הקשר של השניים. המספר מאוהב בה, אך לא באופן רומנטי. לי עברון- ועקנין, עורכת התרגום, מיטיבה לתאר זאת כהיקסמות ברשימה שכתבה. המספר, סופר צעיר, בעל זהות מינית לא ברורה ואורח חיים תלוש נמשך להולי עוד לפני ששוחח איתה: "מעולם לא הכרנו רשמית, כמובן. אף כי בחדר המדרגות, ברחוב, קרה לא פעם שמצאנו את עצמנו זה מול זה. אבל נדמה שהיא לא ממש רואה אותי. לעולם היו משקפיים כהים על עיניה, היא הייתה תמיד מטופחת, והיה איזה טוב טעם עקבי בפשטות בגדיה, בכחולים, באפורים ובהעדר הנוצצים, שגרם לה עצמה להיראות כה זוהרת, היה אפשר לחשוב שהיא דוגמנית צילום, אולי שחקנית צעירה, רק שאם לשפוט על פי לוח הזמנים שלה, היה ברור שאין לה זמן לזה או לזה" (29). הולי היא דמות ספרותית פר אקסלנס. היא משחק או תרגיל בין זוהר לפשטות ועברה רודף אותה למרות שהיא מנסה לברוח ממנו. אין פלא שדמות כזו יכולה רק להיעלם, לא לגדול לעולם, פן יקרה לה מה שקרה ללוליטה של נבוקוב, שהחיים השיגו אותה.

שאפו להוצאת כתר שחוגגת יום הולדת חמישים לספר בתרגום רענן (של המתרגמת עדה פלדור) ועטיפה אופנתית (אודרי הפבורן בהדפס פופ-ארטי). בקרוב יצאו לאור תרגומים נוספים לשניים מספריו של קפוטה: "בדם קר" ו"חציית קיץ". במבוא מספרת עורכת הסדרה יערה שחורי על ההשראות והפרשנויות לדמותה של הולי גולייטלי ומעצימה גם היא את המיתוס של הסופר ושל הדמות הבלתי נשכחת שיצר.

"ארוחת בוקר בטיפניס", טרומן קפוטה, תרגום: עדה פלדור // הוצאת כתר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully