לשון ציורית

הפרופיל שמרכיב את שי צ'רקה, הופך אותו לכאורה למרואיין המושלם. צ'רקה, 42, הוא מתנחל תושב ההתנחלות צופים שבשומרון, ימני שאינו מסתיר את דעותיו אך בוחר להביען באופן שלא דומה למאמר בעיתון או תוכנית ברדיו. צ'רקה הוא אמן קריקטורה וקומיקס ולמעשה מוותיקי הכנופיה היצירתית של הז'אנר שהלך ותפס תאוצה בשנים האחרונות. בספרו החדש "מעבר לקו", צ'רקה נותן דרור לקונפליקטים אותם הוא מכיל בתוך ישראליותו דרך עלילותיו של צ'ארטר, שנשלח לשמור על ההתנחלות "מעלה נפצוצים", הקרויה על שם הכבל של הלווין האמריקאי המרחף מעליו ומשגיח על התפתחות ההתנחלויות באזור.

בראיון לוואלה! תרבות, מבהיר צ'רקה שאמנם עלילת הספר עוסקת בדעותיו, אבל זה לא מדויק. "היה מתבקש שאספר על עצמי ועל הקונפליקטים של הציבור שאני חי בו", מספר צ'רקה, "אבל יצרתי לעצמי ניתוק מסוים דרך דמותו של צ'ארטר. זה מאפשר לי לא לחשוף את המשפחה שלי וגם בוא נודה בזה, את מי זה מעניין מה אני חושב. בנוסף, הסיפור הדמיוני מאפשר לי להשתחרר מהאמת הצרופה. אם אני אספר את זה בדיוק כמו שזה קרה לצ'רקה ולא לצ'ארטר, ייתכן שהדברים לא יסופרו בדיוק כפי שהם קרו, מה שיכשיל את הספר".

"אני לא פוחד מתגובות קשות. אני לא מסתיר את דעותיי, את זהותי הפוליטית. אני מרגיש נוח עם עצמי מאד, אבל נוצר אצלי צורך להגיב. פעם, הייתי מגיב לדברים בוערים בקריקטורה, שהיא פורמט יותר מידי. אך יש דינמיקה ותהליכים שאני לא יכול לתאר בקריקטורה, אלא רק בקומיקס, שהוא מדיה שיכולה להיות הכל - צעירה ובועטת, זקנה ומסורבלת, מדכאת ומשמחת. למעשה, הקומיקס מאפשר גם לזקנים כמוני לבעוט, כי כל מה שצריך זה דף ועט".


האופציות המגוונות שמאפשר הקומיקס לצ'רקה, הן רק מיקרו לעוצמה שתופס המדיום ככלי ביטוי אמנותי ופוליטי בישראל, התעצמות שגם צ'רקה מרגיש בה וכמובן, תומך בה. "אמנם אין לקומיקס סיכוי להיות עצמתי כמו הטלוויזיה", הוא אומר, "אבל יש שיפור עצום במצב הקומיקס בישראל. קומיקס הוא מוצר של ביצה ותרנגולת, מוצר שאם לא תהיה לו דרישה, לא ייצרו אותו ואם נפסיק לייצר אותו למכורים, הם ייגמלו. בשנים האחרונות, היחסים ההדדיים בין היוצרים לצרכנים הם טובים מאד"

"יש כל מיני צעירים שמשום מתעניינים בנושא ומתעסקים בו. זו כנראה הפתיחות של האינטרנט, הכפר הגלובלי וכו' שהפכו את החומרים מחו"ל, שהם רבים מאד, לזמינים ונגישים יותר. גם פתיחת המוזיאון לקריקטורה וקומיקס בחולון עזרה למצב את התחום".

"אני מעולם לא עשיתי את זה", צ'רקה צוחק. "אבל אני מאייר, קריקטוריסט, יוצר סדרות קומיקס ומעצב בובות לסדרות. אני אמנם נהנה מההתפרשות שלי, אך גם אם לא הייתי נהנה – הייתי נאלץ לעשות את זה".

צ'רקה הוא לא יוצר הקומיקס והקריקטורה היחיד במגזר הדתי. מצטרפים אליו גם אחיו הקטן, שלומי (שערך את "אל תפני מבטך לאחור", ספר קומיקס למילים של שירי רוק). גם אחותו של צ'רקה, חגית, עוסקת בהוראת אמנות ואחיו אודי גם הוא אמן. בסך הכל, 4 מתוך 5 ילדי משפחת צ'רקה עוסקים באמנות בצורה כזו או אחרת, נתון חריג גם ללא שיוכה של המשפחה למגזר כלשהו. "מין הסתם זה הסתובב בגנים", אומר צ'רקה. "אמא שלי תמיד נמשכה לאמנות, כשניהלה בית הספר מיד הפכה אותו לבית ספר באוריינטציה אמנותית והייתה לנו זיקה לאמנות בבית, אבל אני חושב שהם לא כיוונו לקומיקס, אלא לאמנות גבוהה יותר. עדיין, זה זורם בדם שלנו, כנראה".

שי צ'רקה ישיק הערב את ספרו, "מעבר לקו" (הוצאת מודן) במוזיאון הקומיקס והקריקטורה בחולון, יחד עם אורי פינק, שישיק את ספרו החדש, "הארץ שלנו".