מי למה כמה איך?

כולנו ראינו כי זה פשוט מצחיק. מתי צחקתם פעם ראשונה? כששמעתם שהזריקו לאימא של ציפי לבני זריקת חלב, ושאלתם "מה זה לעזאזל זריקת חלב והאם בגלל זריקת החלב לאימא לבני אני צריך להצביע ציפי?", או שאולי התחלתם לגחך כשהפחח של אהוד ברק אמר, שכשאהוד יבוא הוא יגיד את האמת, שהרי פחחים משקרים וברק דובר אמת. נו באמת. עכשיו איזה פחח או טייח יצביע למפלגת העבודה? עוד שני מגזרים הלכו. ובטח הרג אתכם מצחוק לראות שתחת קורת גג אחת התאחדו ניצולי השואה ובוגרי עלה ירוק. מה מצאו אלה אצל אלה? (חומר טוב, כנראה) ומי אלה בוגרי עלה ירוק? אלה שעברו לסמים קשים יותר?

מה עוד הצחיק זה שיש עדיין מפלגה שקוראים לה צומת, וההוא שמחליף תחתונים משומשים? וקופטש? הכל מצחיק, נכון? עד שהתשדיר של ליברמן עלה. אז ירד החיוך. נפתחו העיניים. אין נאמנות אין אזרחות. העיניים שלו רושפות. החותמת מתפוצצת על המרקע. אם היו תשדירי תעמולה אצל מוסוליני, ככה הם היו נראים.

מיטשל היקר, עשית את הסטאז' שלך בסכסוך בין אנגליה לאירלנד, ועוד מעט תכניס את הראש הבריא שלך למיטה החולה שלנו ושל הפלשתינים, אבל אם אתה כבר פה, אולי תוכל לעזור לנו בעוד כמה סכסוכים?

מה קורה עם הזוגיות של בבו קובו ומירי בוהדנה? השבוע נודע שהם מפרקים את החבילה. שוב. האם יש לזוגיות הזאת עתיד? שב על המדוכה ותנסה להבין מדוע הלכה הזרזירה אצל העורב. והסכסוך בין הראל סקעת להד ארצי, מה אתה אומר מיטשל? אולי תוכל לסדר שענקית התקליטים תרד כבר מהזמר הכישרוני? לקחו אותו ומנופפים בו מעל ראשם משל היה תרנגול ביום כיפור. ואולי אפשר להחזיר את הרמי אל ריטתו? שהכל יחזור לקדמותו. אם תפתור את הסכסוכים האלה, הבעיה עם הפלשתינים תיראה הרבה יותר פשוטה.

הוא עזב את ציפי ונחת ישירות בידיים של ביבי במצודת זאב. "בכל זאת, הליכוד זה הבית שלי, ובית לא עוזבים" אמר בטלוויזיה. ואחותך זה לא הבית שלך? אותה כן עוזבים? עדיף לך הבית הפוליטי מהבית המשפחתי? הרי יש לכם אותו אבא, ואותה אימא שהזריקו לה זריקת חלב, הרי ינקתם מאותה זריקת חלב, למען השם. מיטשל, אם אתה כבר פה, יש כאן עוד עניין.

לפי סיפורים של חלק מהחיילים שיצאו מעזה, הם ידעו לא להיכנס לבתים ממולכדים, כי רחל אימנו עמדה בכניסה לבתים, הזדהתה כרחל אימנו והזהירה אותם שלא להיכנס. ישנם חיילים שיכולים להישבע שהסיפור אמיתי. אז הוא לא. אם הייתה זו באמת 'רחל אימנו', הייתה אומרת לחיילים אני רחל אימכם, ולא 'רחל אימנו', שהרי אין לה צורך להכליל עצמה בתוך אימנו. כיוון שלפי החיילים אמרה אימנו, זו מתחזה. זו רחל מתחזתנו.