צעיר לעזאזל

זה התחיל בקטע נגינה של להקת הליווי, שהיה כמו מיקס מקוצר של כל הלהיטים. אחריו עלה פול יאנג, פתח עם "Love Of The Common People" והצליח בתוך שניות להעיף אותנו אחורה לימים של נוסטלגיה מתוקה. בהמשך הגיעו גם "Senza Una Donna" שלו ושל צוקרו, "Love Will Tear Us Apart" והיה גם קאבר ג'אז-פאנקי חביב ל-"Tainted Love" של גלוריה ג'ונס. כשהחלו להישמע הצלילים הראשונים של "Come Back And Stay", יאנג לא התאפק וסימן לכל הקהל להתקרב אל הבמה.

יאנג הגיע בלוק שחור קלאסי; מכנס שחור שישב עליו בקפידה, חולצה מכופתרת ומעליה ז'קט שחור שלא ירד ממנו. השארם לא נעלם והחיוך שלא מש מפניו הצליח להמיס גם אחרי 25 שנה. אבל עזבו אתכם מכל זה - הכי חשובה היא הבלורית הנצחית שהתנפנפה בגאון לאורך כל המופע. גם השיער האפור בצדי ראשו לא האפיל על הלוק הבהחלט סקסי שלו. האיש בכושר טוב, זז על הבמה כל הזמן, עובר מצד לצד ואפילו דפק"גליצ'ים" על הריצפה מדי פעם כמו אותו פול יאנג שהכרנו בתחילת שנות ה-80.

הקהל שהגיע אמש להיכל התרבות בגילאים נע בין הגילאים 25-50. היה יפה לראות איך נשים שבטח היו ילדות בנות 15-20 בימי הזוהר של יאנג באו לראות כמוני את הזמר הנערץ עליהן באותה תקופה נוהרות אל עבר הבמה, ומכירות בעל פה כל מילה ומילה.

רגע השיא היה ביצוע יפהפה בן כמעט 10 דקות ל"Every Time You Go Away" , אחד הפייבוריטים הפרטיים שלי. יאנג פלירטט עם הקהל, שהחזיר לו אהבה מצדו, במהלך כל השיר. בת מזל אחת אף זכתה לריקוד סלואו צמוד על הבמה עם מי שבטח היה אליל נעוריה.

בסיום "Every Time You Go Away" הוא ירדף אחרי שעה בדיוק, יחד עם כל הלהקה מהבמה. הקהל לא זז ממקומו ופתח במחיאות כפיים קצובות בצפייה להדרן שאכן הגיע. יאנג הפתיע עם ביצוע ל"קיס" של פרינס, אמר יפה "תודה, תל אביב, זה היה ערב נפלא", וירד מהבמה. הקהל היה משוכנע שמצפה לו לפחות עוד הדרן אחד נוסף ובמשך דקות ארוכות המשיכו מחיאות הכפיים והקריאות הקצובות כדי שיחזור. עד מהרה התחלפו מחיאות הכפיים בשריקות בוז לאחר שכולם הבינו שיאנג לא מתכוון לעלות להדרן נוסף. "לקח לי יותר זמן למצוא חניה מאשר לראות את המופע, זה מאוד מאכזב,", אמר צופה מאוכזב ביציאה מהאולם.