במדינה שבה רוצים להעיף את מגישת המהדורה המרכזית בעוון שמאלניותה המתפרצת ובמדינה שבה כתב ותיק מאלץ מגיש פחות ותיק (אבל יותר שקול ואינטליגנטי) לשדר תוך כדי שיגורי קסאמים, ערוץ 4 של "חשופים" היה נסגר תוך דקה. מערכת "חדשות ישראל" היתה מכבה את האור והולכת הביתה הרבה לפני שערוץ 10 היה מתקרב בכלל לאזור הסכנה, כי ערוץ 4 הוא גוף תקשורת מסכן, עייף, מוכה, חבול, נעדר אג'נדה, נעדר טאלנטים, נעדר נשמה והנורא מכל נעדר רייטינג וממון.
גלי ארזי, הסמל הבלונדיני והענוג של המדורה המרכזית כבר איננה, היא דופקת את הראש באינדונזיה מנסה להיוולד מחדש, ותכף, חכו בסבלנות, היא תחזור לנקום בשירה מזור, שבאף ערוץ תקין לא היו נותנים לה להיכנס לז'קט התפוח ועמוס החמוקיים של יעל בר זוהר. אפילו המגיש המדויק שלצדה, איתן ארזי, הפך להיות בדיחה על ערס אשכנזי שמסתובב עם קובי פרץ ומגיע לשידור מסריח מברבוניות. ומלכה אמא של גלי? היא מאכילה פילים באפריקה ונוהגת בקולוניאליזם שמאלני מטונף כלפי כהי העור. כל זה עוד בסדר יחסית לאבא של גלי, ראובן לב ארי (עמנואל הלפרין), שמנהל שיחות פתוחות מדי על דילדואים וסקס עם תחיה קריסטל, ולשמוע את הלפרין בדיבור מלוכלך זה לא דבר של מה בכך. למען האמת, זה דבר לא פשוט כלל וכלל. בדיוק ככה, כמו שנגמרה העונה הראשונה, הערוץ ממשיך מאותה הנקודה הרעה, ואלה החדשות הטובות - ככל שעורכת מהדורת ערוץ 4 סובלת יותר, הצופים נהנים יותר.
חמש המופלאות
עם כל הכבוד ליעל בר זוהר, אנחל בונני ושאר טאלנטים טובי מראה ובעלי יכולות שינון טקסטים בכמויות שיא, הקרדיט הכי משמעותי מגיע גם בעונה הזו לצופית גרנט (עורכת המהדורה מירב בן בסט). גם צוות היוצרים והכותבים של הטלנובלה השכיל להבחין שאם יש משהו, דבר אחד בלבד, שהמוצר שלו צריך ממנו עוד זה צופית גרנט. אז הביאו עוד, רק שעכשיו קוראים לה מארינה מקסימיליאן בלומין.
כשמארינה משחקת, מבינים שיש כזה דבר מולטי-טאלנט, והוא טוב יותר ממה שיכולתם להאמין. לעינינו נגלת גברת בלומין נטולת מניירות, קרה וקורקטית. פייר? לא ציפינו. הליהוק של בלומין הוא ההפתעה המדהימה של העונה הזו, והוא משתלב באופן מדויק עם האויבת המרה צופית גרנט, ועם - כמה סמלי, מרומז ואירוטי - האויב המר שלה, אנחל בונני (וכמה כיף לפסוע על הקו הדקיק שבין מציאות לטלנובלה).
פרט לבלומין וגרנט חשופים ממשיכה להזין את רגעי השיא שלה עם הכישרונות הנשיים שכבר סומנו בעונה הקודמת, בראשם עומדת ליטל רוזנצווייג,שחולקת את יציע הכבוד עם טלי אורן ואילנית בן יעקב. התפקידים של חמש הנשים האלה, שלא היו ולא יהיו יעל בר זוהר מעולם ולעולם, מספקים הרמוניה מופלאה בין איך שהם כתובים לאיך שהם מבוצעים כמו שטלנובלה צריכה להישמע ולהיראות.
"חשופים" לא חפה מפאשלות, חלקן צורמות במיוחד בהתחשב בעובדה שמדובר בטלנובלה על חברת חדשות ולהתנהלות המקצועית המקובלת במקומות מהסוג הזה, כמו למשל העובדה שאף גורם לא ינהל ראיון עבודה מגה-סודי עם המתחרה הכי גדול שלו בתוך המשרד (רק כדי לחסוך עלויות צילום של עוד לוקיישן?). אפילו הערוץ המקומי של בית הברביות שלי לא היה מפרסם שם של טייס הרוג בלי לדבר עם הצנזורה הצה"לית. אבל זה בסדר, טעויות כמו אלה עדיפות על מחלות הטלנובלות הידועות כמו בריכת שמאלץ טובענית, מתיחת עלילה, קלישאות לעוסות ואי אמינות. לכן למרות זאת, גם בעונה השניה שלה, "חשופים" היא החטיף הטלוויזיוני הכי מתוחכם ומהנה במלאי. התמכרו נא, זה יותר בריא מחדשות אמיתיות.