פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זהות במלכודת

      אנחנו לא מכירים מישהו שהלך אי פעם להצביע בלי תעודת זהות. אז למה התשדיר של ועדת הבחירות המרכזית מתייחס אלינו כמו למפגרים? הילית וולברג דמוקרטית

      זהות במלכודת

      למי פונה תשדיר הבחירות של ועדת הבחירות לכנסת? אותו סרטון מצויר - המקוריין בדידקטיות שלא יאה אפילו למורה לאזרחות – היה גובל בהתנשאות אם הוא לא היה כל כך דבילי. ואולי בעצם היותו דבילי הוא מתנשא. ואולי הוא סתם דבילי, בלי להתנשא, כמו משקף את האווירה ששורה על מערכת הבחירות הנוכחית כולה - אווירה של אינפנטיליות, פיגור, טמטום ועיוורון. איך שלא נפרש את הסרטון הזה, נדמה שפג תוקפו מעל גיל 18 – אותו גיל שבו מותר לנו להצביע ("אתם בני 18? מברוק") – נוכח העובדה שהוא מצויר ומקושט בבדיחות קרש מאוסות מכדי שיהיו אפילו קאלט יום אחד.

      אין ספק שהמידע בסרטון ההדרכה הזה הוא נחוץ; חשוב להצביע, חשוב לדעת איפה מצביעים וחשוב שתהיה אתכם תעודת זהות (או דרכון) כשאתם עושים את זה. גם השימוש באנימציה, נדמה כהכרחי בסרטון שאמור להיות נייטרלי ככל האפשר. אגב ניטרליות, "מברוק" זה בערבית, אז זה אומר שלמפלגות הערביות יש יד בדבר? והקריין? הכי יכול ליפול על משבצת השמאלני. ותגידו לי מי הולך עם כתר על הראש סתם ככה ברחוב? אולי ליברמן, אבל זה גם יקרה רק בבחירות הבאות. משהו פה מסריח מריח חזק של עלה ירוק (אחי, מאיזה כיוון זה מגיע?) וזה עוד לפני הקטע שהילדון המצויר שלנו מנסה לדחוף בראוניז – ומה יש בבראוניז? - למעטפה של הקולות. ומה עושה קריקטורה של עמיר פרץ בקלפי? זה אמור להיות בעד או נגד מפלגת העבודה? לא משנה איך ייראה סרטון ההסברה לבחירות, נייטרלי הוא לא יכול להיות, אז כבר עדיף לוותר על התענוג המפוקפק או לפחות למתן בבדיחות החתולים הסחיות.

      כרטיס חבר מועדון

      "כולנו אוהבים לשבת בבית ולקטר", אומרים לנו בסרטון. אז במקום לקטר, אפשר לחשוב רגע על כמה הצעות להעברת המסר באמצעים קצת פחות רדודים. מה אם במקום ילד גבולי מונפש, נחסוך 5 דקות ו-22 שניות באמצעות שקופית? כן שקופית כזאת, כמו שאוהבים בערוץ הראשון, בה יופיע הכיתוב "אל תשכחו תעודת זהות ותבואו בזמן!". אפשר יהיה גם להוסיף תמונה של תעודת זהות, כדי שחלילה וחס לא נתבלבל עם הכרטיס חבר מועדון של טיב טעם . בכוכבית קטנה למטה אפשר גם להוסיף: "האוטובוס לקלפי הוא חינם, אז בואו לממש את זכותכם הדמוקרטית". אין ספק שזה ימשוך מצביעים (כי בינינו, מי לא אוהב לנסוע באוטובוס?). הפתרון הזה לכאורה נשמע מושלם, אבל עלול ליפול על צבע השקופית. ירוק זה מרגיע, אבל זה גם מרצ, ושחור לבן זה פשוט, אבל גם ש"ס. לכן, המסקנה היחידה המתבקשת היא לוותר על הניטרליות מראש, לתת לנו את הקרדיט המינימלי ולהאמין שילדון מצויר עם חתול מעצבן וכתר על הראש לא יגרום לנו להצביע כך או אחרת.

      בוחרים יקרים, אם כבר שינינו את שיטת הבחירות (והחזרנו אותה בחזרה), אפשר לשנות גם את שיטת השיטה להסביר לנו מה לעשות בהן. במסגרת התכנית החדשה להבראת האינטליגנציה שלנו, באחריות כל מפלגה לספר למצביעיה מה הם צריכים לעשות ומי שלא יודע שזו זכותנו הדמוקרטית, או שלא יאה לאחר, ראוי שלא נסמוך עליו להצביע למנהיג הבא של ישראל. ציפי לבני, למשל, יכולה להגיד לנו שישראל היא הבית שלה ולהוסיף: "אבא היה איש קשה, אבל תעודת זהות הוא לא שכח אף פעם". ברק יגיד ש"גם כשהייתי מחופש לאשה באביב נעורים, ועמדתי על כנף המטוס בסבנה, לא שכחתי את הזהות שלי. וגם לא את תעודת הזהות שלי". וביבי יכול להגיד שהוא חזה את הכל כבר ב-2005, ואפילו אז היתה לו תעודת זהות בכיס. וליברמן? הכי קל לליברמן. "אין נאמנות, אין אזרחות, ובטח שלא תעודת זהות. כחולה". גם מתחרז וגם חינני. ואולי במקום, פשוט נקבל את זה שכמו הקלישאות שיוצאות לפוליטיקאים שלנו מהפה, כך גם סרטוני ההדרכה לבוחר; כמו האנימציה המיותרת הזו כך גם הגישה לבוחרים; יש כאן מידתיות - מילת הבאזז של עופרת יצוקה - והתאמה ביחס בין הבוחר לנבחרים והטפשות של כל אחד מהגורמים האחראים לגורל המדינה; מיושנים ולא ממש משנים.

      * הסרטון באדיבות ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת