ג'ינס וטוניק

לבגדים, או יותר נכון ללבוש, יש לי כבוד מיוחד. זה היה חלק חשוב בעבודתי. באחד התרגילים הקשים והמעניינים נדרשנו להתבונן 2 דקות במסדר זיהוי של עשרה אנשים, לצאת להפסקת צהריים ואחריה, לתאר כמה שיותר דמויות ומה לבשו בדיוק. אתה עצמך נידרש להתלבש בצורה שתקשה על הזיכרון של מה שלבשת. ברור שעניבה וורודה וכובע נוצות זה לא מה שתיבחר. אם אתה רוצה להיטמע מבלי לעורר עניין-בחר בבגדים אפורים, שקטים וללא סממני זיכרון ברורים. זכור כי עד ראייה יזכור מעיל ארוך. מעיל קצר לא זוכרים. בדוק. אבל זה שייך לעבר ורוב הסיכויים שלא זה מה שמעסיק אותך.
אתה פשוט רוצה שהבנות במשרד יגידו: איזה מלך, איזה קול הוא מתלבש!

עידן ההייטק הפך את הפשוט ללגיטימי. אני חושב שחליפה ועניבה זה פאסה, שיעבוד לקודים של עבדים. עבדים עם צווארון לבן. אני מחבב את הקז'ואל. ג'ינס טוב, טישרט טוב חצי מגף טוב. למה הדגש על טוב? כי אתה יכול להיראות בלבוש שתיארתי חתיך הורס ואתה יכול גם להיראות הומלס חסר חן.

אל תקנה כל ג'ינס. חפש את המותג והגזרה שבאמת הולמים את מבנה גופך. אם יש לך יריכיים של מתאבק סומו אל תתעקש על הגזרה הצמודה. אם יש לך כרסונת קטנה, לך על מכנס נמוך. אם אין לך ישבן סקסי, קנה מידה אחת יותר גדולה. רופף תמיד עדיף. לגבי לבוש עליון (חולצות טי, סווטשרט, ז'קטים וכו.) אל תעז לקנות במידה שקצת קטנה עליך. גבר בחולצה קטנה נראה גמד. או בריון בחולצה של הבן שלו. קח בחשבון שהמידות האירופאיות תמיד מזייפות למטה. המוני גברים מסתובבים עם מדיום במקום עם לארג' ועם לארג' במקום אקסטרה.

לתחתוני גברים יש שני תפקידים: נוחות ורושם. הרושם הוא עליה, אבל גם על עצמך. לגבי נוחות, החלוקה לסוגי תחתונים היא לפי הגזרות. החל מהמיני-טנגה, טנגה, חצי, רגיל, בוקסר. גברים מאד מקובעים לגבי סוג התחתון. אני מציע לך קודם כל לנסות מגוון סוגי גזרות, אולי תרגיש פתאום שאתה בשל להחליף תפישה ישנה. סוג קיבעון אחד הוא המחשבה שטנגה אינם נוחים. טעות. הטנגה יכולים להיות נוחים מרגיל כיוון שתנועת הירכיים חופשית יותר. בתחתון מלא לעיתים פתיחת הרגליים או הרמתם דורשת מהתחתון חופש תנועה שאין לו.

הנקודה החשובה ביותר היא המידה. איזו מידה אתה קונה? מדיום? רוב הגברים חושבים שהם מדיום, הבעיה שרוב היצרנים מתנהגים כאילו מדובר בעולם של גמדים. המידות משבשות את ההיגיון במידה וחצי עד שתיים. אני מס 32 בג'ינס. אני שוקל 77 ויש לי תחת די קטן. שנים קניתי מדיום וסבלתי מתחתונים לוחצים בכל חלקי האגן ובחבילה. עברתי ללארג'. היה נדמה לי שחיי השתפרו אבל הרגשתי שזה עדיין לא זה. רק כשניסיתי אקסטרה לארג מצאתי את השלווה והנחלה. המידה הזו מתאימה לי ואחרי כביסה וחצי בכלל הכול הדוק וארוז נפלא. ואם אני אחד שהוא 32 והולך עם אקסטרה לארג
אני טוען שאם אתה 34-36 והולך עם לארג אתה בצרות. וזה המקום לומר שתפסיק את הנוהג שאשתך קונה עבורך תחתונים. אתה לא תינוק ורק אתה מרגיש את הזין שלך בתחתונים. לך לחנות ובחר לך את הגזרה והמידה הנכונה.

לגבי הרושם. גבר מוריד מכנסיים, התחתונים הם הגיבור. התחתון נהיה עבורך מה שהחזייה עבורה. כרטיס ביקור. אם אתה שעיר מאד באזור המפשעות או אין לך יריכיים מי יודע מה לך על בוקסר. בבוקסר יש משהו קולי. זרוק. בוקסר מעיד על ביטחון עצמי. קצת שמאטה. צעיר שלא פוחד להיראות זקן. המינוס - כשעומד לך ואין תחתון שיארוז ויהדק את כלי זינך אל הבטן, אתה נראה כמו מוט באמצע אוהל. אם אתה בימי המיטה הראשונים שלכם לך על טנגה - לא מיני טנגה. הטנגה מחטבת אותך, צידי היריכיים נשלפות בעוצמה הישבן ארוז במוצקות והזין ממלא את רוב התחתון הקדמי. זה לא מיני טנגה שצועק "אני ג'יגולו".

שחור. אפור. זהו. עדיף שחור. אני לא מאמין באדום כחול או ירוק. את זה תשמור לטישרט. לגבי לבן - אפשרי. אתה חייב להיות נקי. קח בחשבון שכל טיפת שתן שזלפה, תשאיר את רישומיה. אני אוהב להיות נקי אבל למרות זאת אני מוצא את הלבן נקי מדי. אם אתם זוג קבוע, אתה יכול להפתיע אותה פעם בשבועיים עם צבע, אבל לסטוץ או לילה ראשון הייתי הולך על שחור.

נתחיל עם שגיאה הקלאסית של רוב הגברים וזה נוגע לקיצור המכנסיים. יצרנים רבים מעדיפים לייצר באורך של 34 בערך (משחרר אותם מהצורך לייצר סדרות רבות) מה שאומר שאתה נזקק לקיצור. ברוב הפעמים אתה עומד ניצב לפני המקצרת, היא מסמנת, המכנסיים יוצאים לדרך וחוזרים לכאורה בסדר, אבל בסוף מסתבר שהם קצרים מדי. זה נובע משתי סיבות: 1. במדידה הורדת אותם 2 ס"מ נמוך מדי מקו המותניים 2. מדדת בעמידה, בעוד שבמציאות אתה יושב והמכנס עולה ב- 5 ס"מ. התוצאה: מכנס קצר מדי. בישיבה בסלון או במשרד זה חושף את כל הנעל, את כל הגרב ולעיתים חלק מהקרסול העליון. רע מאד. תמיד תקפיד לקצר 2 ס"מ פחות ממה שהמסמנת סימנה. אל תתפתה לשכנועים שהיא מבינה. שמענו עליה. אל תישכח שעוד כביסה לפנינו. זכור: עדיף ארוך מדי על קצר. שלא לדבר שתמיד אפשר לקצר עוד.

הבט בסיומת של המכנסיים (במיוחד אם זה ג'ינס) יש להם סיומת מעוצבת. בדרך כלל תפירה יפה שקצת מעבה את סוף המכנסיים. כאשר אתה חותך ומקצר, כל העיצוב הולך. אתה חייב לזכור לבקש אוריגינל קאט. זה דורש קצת מאמץ מהתופרת אבל זה לא בעיה שלך. אם לא תעשה כך, אתה תהייה בבעיה. ג'ינס בלי אורגינל קאט מאבד 50 אחוז מהשיק.

את האמת תלוי באופי עיסוקך. אני לא יכול ללמד אותך ללכת בג'ינס אם אתה פקיד בכיר בבנק ומדיניות הבנק מכריחה אותך להראות כמו פקיד אפור. הבנק רוצה שלקוחותיו ירגישו שהכסף שלהם בידיים סולידיות ולכן רוצה שגם הרגליים שלך יראו סולידיות ואפורות. אבל אתה יכול לתמרן. עזוב אותך מהמכנסיים המחויטים מבד הטרילין. חפש בחברות כמו דוקרס מכנסי בד כותנה נעימות ומעוצבות צעיר.

כנס לחנויות גברים מדוד כל מיני סוגים - זה לא עולה כסף. בקש מהמוכרת להראות לך כל מיני סוגים ואפשרויות. מדוד, אל תתעצל. עולם חדש ייפתח בפניך. קח 3 זוגות בעיצוב שונה. לבש ושמע תגובות מהחברה. לאט לאט תמצא את הפשרה הרצויה.

אם אתה חייב להראות ייצוגי מאד ועדיין אתה רוצה להרגיש קול ושרמנטי אין כמו מכנס של חליפה אבל ארוך ונוזל עם טישרט מונח היטב וז'קט דק תואם. החולצה בחוץ בלי חגורה.

אם אתה במקצוע חופשי ובאמת יש לך חופש לשים מה שבא לך, אין כמו ג'ינס. אבל לא ג'ינס של הרד-נק בדרום ארה"ב. עולם הג'ינס עבר מהפיכה ברוכה ויש היום ג'ינס של מעצבים במגוון גזרות. הג'ינס המודרני הפך ללגיטימי בכל מקום.

לייצר טישרט טובה זו מומחיות ולבחור כזה זו אמנות. אתה צריך לאתר את המתאימה לך. הפתח צריך לשבת ס"מ מתחתית הצוואר. לא על הצוואר ולא על החזה. השרוולים הקצרים צריכים לחבוק את הזרוע, לא ללחוץ עליה כחוסם עורקים ולא להתנפנף כדגל פרוע של סירה בסערה. שרוולים ארוכים צריכים להגיע לפרק היד. לא לכסות אותה . לגבי חולצות כפתורים, מה שנקרא מחויטות. כיום איני קונה ואיני לובש אותן יותר. את אלו שהיו לי, חילקתי. והיו לי מאות. אני לא אוהב את המגע שלהם ולא הרוס על הלוק שלהם. בתוך המכנסיים, אתה נראה יורם. במיוחד כשאתה צריך חגורה ואז נראה כמו חנון טורבו, מחוץ למכנסיים, זה מקצר אותך ומכסה על החלק היפה של הג'ינס.

הרע במיעוטו זה כותונת כפתורים, עם ג'ינס, ואז היא בחוץ השרוולים מקופלים שני קיפולים (מעבר לשעון כ-5 ס"מ). אז מה כן? יש כמה אפשרויות. אני מעדיף כעיקרון חולצת טי טובה, עם ג'ינס טוב נעל טובה או מגף טוב. אני אומר טוב כי יש הרבה זבל לא מחמיא. כי אני מתכוון שהיא צריכה להיות במידה המדויקת, מחברה טובה, בצבע המתאים ועם הג'ינס שגזור עליך בהתאם לגופך. לא אמליץ על מותגים כיוון שזה אינדיוידואלי, רק אומר שמאז ימי הליוויס 501 המיתולוגי יש חברות שמייצרות ג'ינסים מדהימים. במזג קריר יותר אני זורק על החולצה ז'קט. שכח מהז'קטים של אבא שלך. היום יש ג'קטים מחמיאים מעור, מקורדרוי, או אפילו כותנה ובסגנונות שונים. טלאים, משופשפים. הג'קטים שלי הם מחברות ידועות כמו ארמני, בוס וכו' ועד מציאות שאספתי בכל מיני שווקים מחברות איטלקיות. ספרדיות ואמריקאיות לא מזוהות.

יש פעמים שבכל זאת בא לך להביא הופעה יותר אלגנטית. יש נוסחה והיא מנצחת. למדתי אותה מהזבנים בארמני בלונדון. נעל שחורה קלאסית, מכנס שחור נוזל, טישרט שחור חדש שיושב פצצה לא בתוך המכנס, וז'קט שחור מחויט אבל קול. אין אישה נורמלית שלא מתעלפת למראה שלך. המראה הזה מאפשר לך להוריד את הז'קט ולהראות צעיר וחפיף ועם הג'קט אתה יותר מיושב ועדיין אופנתי קול ולא תלוי באף אחד. הנה טריק: לך לסרטים. הבט בגיבור. אם הוא לא בנקאי בכיר או מדינאי או יו"ר תאגיד עסקי, הוא לא ילבש חליפה ועניבה. התסריטאי רוצה שנשים ימותו עליו. שים לב לסגנון המדויק. נסה לזכור או אפילו רשום אחרי הסרט. שמור ויהיו לך כמה מודלים לחיקוי.

עכשיו בוא נדבר רגע על רגע הקנייה. קודם כל לך על מוכרת אישה. רוב הזבנים בחניות הגברים הם גייז. אין לי כלום נגדם אבל אם תפקיר את מלאכת ההלבשה בידיו של הומו יש סיכוי סביר שכאשר תצא מהחנות תראה כמו בוי ג'ורג' או כמו פופאי דה סיילור מאן. אתה מתלבש בשביל נשים. תן לאישה להלביש אותך. הגיוני, לא? התחבב עליה. תן לה להלביש אותך כאילו אתה החבר שלה.

הבט בבובות בחלון הראווה. יש שם גם דגמים מוצלחים וגם התאמות נכונות. בחר את הבובה שנראת לך. חפש את הפוסטר שבחנות. רוב הסיכויים שזה הלוק "הכי" שיש להם להציע. אגב, זה הכי נכון במשקפי שמש. שם זה הכל עיצוב ותדמית. הבט בפוסטר. על פני הדוגמן ההורס ישימו את הדגם המוצלח של העונה. בקש אותו מיד אל תתפלא אם אזל. כל מי שיש לו שכל חטף אותו.

משקפיים זה דבר שהולך לאיבוד. שים זוג אחד באוטו. השאר אותו שם. באמצע היום צא איתו מהאוטו אבל בסוף היום השאר באוטו. עכשיו אני רוצה להבהיר לך עניין קריטי. אם המשקפיים שלך מחוברות ברצועה על קצות הזרועות ולפעמים אתה מוריד את המשקפיים ומשאיר אותם תלויות על הצוואר אתה בצרות. זה מאד לא סקסי. מעצבי המשקפיים עושים הכול כדי שהמשקפיים יחמיאו לך. גבר עם מישקפיים נכונות נראה מצוין. אם המעצבים היו חושבים שרצועת התלייה תורמת - הם היו מוסיפים אותה. הרצועה המחברת הופכת אביזר אופנתי לרתמה של חמור והכי גרוע, אם גם משקפי הראייה תלויות ואתה מחליף ביניהם לפי הצורך. אז אתה גם חמור וגם קסוקר.

הכול מתחיל מהנעליים. כשאני הולך לפגישות עם אנשים חדשים קודם כל אני משפיל מבט אל נעלי הגבר מולי. זה הרגל מהשירות אבל הסוד לא השתנה. נניח שהגבר שלפניך מתחזה לאיש עסקים עתיר ממון. הוא יופיע בחליפה ועניבה אבל שני אלמנטים יסגירו אותו. הנעליים והחגורה. שניהם יהיו משופשפים ודהויים, לא אופנתיים ולא תואמים את לבושו. חגורה זה עניין למקצוענים אבל הנעל תזעק לשמיים. אתה יכול לבחון את התזה בבתי קזינו. שם רובם חייבים בלבוש משופר בגלל תקנון המקום המחייב קוד לבוש. אבל הבט בנעל ותגלה את האמת. האיש בחליפה כהה, והנעל בצבע קקי בהיר, משופשפת, מוכתמת, איבדה את עיצובה המקורי וקיבלה מזמן את צורת רגלו המגושמת ואת הליכתו המעוותת. נעל הסירה הפכה לאוניה טובעת. בדיוק כמוהו. מי שחייב "תחפושת" ירוץ לשכור איזו חליפה אבל יישאר בנעליו.

אומר זאת כך: אם ברשותך כסף לקניית פריט אחד, אל תחשוב פעמיים, לך תרכוש זוג נעליים משובח. על נעל אל תחסוך.
בגדי חתן יש להשכרה. נעליים אין.

בגד קלאסי שתמיד היה ותמיד יהיה באופנה. עם ג'ינס אני ממליץ על נעל ללא שרוכים. הכי מומלץ מגף קצר. מגף ארוך תנעל בטקסס. מגף קצר נותן לך עמידה זקופה וגבוהה יותר, נוחות בחליצה ובנעילה, ויש שפע אפשרויות החל ממגף בוקרים מסוקס ועד מגף עדין של מעצב.
לג'ינס כחול כהה אני ממליץ על מגף חום כהה. לג'ינס בהיר דווקא על שחור. המגפיים המחודדות גבריות יותר. מגף כזה יכול להיות משופשף ומחוספס. זה חלק מהחן שלו. מגף קשוח יכול לבוא עם ריצ'רץ בצד. מגפים מעור עדין צריכות להיות משובחות עם סיומת עגלגלה משהו. שמורות ומטופחות. מגף כזה יכול לבוא עם חלק אלסטי בצידו והוא בעצם נעל אופנתית מעוצבת, רק פשוט ללא שרוכים ועולה מעבר לכף הרגל. לגבי נעלי סירה. הבעיה שם זה הטעם וההבנה. רוב נעלי הסירה מזעזעות. מעטות הינן פרי עבודה של מעצב מומחה. אם אין לך טעם מוכח, תתייעץ. בכל מקרה אל תיקנה סירה זולה. היא תראה כמו קייק מנופח תוך חודש. אל תעז להתפתות לנעול סירה ללא גרביים. זה נראה מזמין אבל זו מלכודת דביקה ומסריחה.

דיברנו על גרביים בפרק המכונית. אני מזכיר לך שתמיד יהיו לך גרביים רזרבה. הולך לסרט בלי לעבור בבית? תחליף לפחות גרביים.

שמע. אם אתה לא אלוף בסטיילינג ובעל טעם והבנה עילאית - עדיף שלא תשים טרנינג. רוב הטרנינגים אינם סקסיים ואינם מחמיאים. זה עניין של גזרה, עיצוב, וסוג הבד. לא סתם מי ששם טרנינג בדרך כלל לא מחכה לאף אחד. זה סוג של בגד בין חלוק בית חולים לבין פיג'מה לבין תחנה סופית שבוא לא נחשוב עליה. ובכל זאת יש אחלה טרנינגים, בעיקר של החברות המתמחות בסוג ביגוד זה. יש טרנינגים של מותגים אופנתיים מצליחים מעולם הג'ינס דווקא, לא אלו של עולם הספורט. לך לשם ובקש לראות את הסוגים השונים. מדוד אותם. טרנינג צריך לשבת לאו דווקא צמוד צמוד אבל בטח לא כמו שק כביסה. אם אתה לובש טרנינג, תנעל נעל ספורט. רצוי קולית ולא שמנה מדי. אל תעז טרנינג עם סנדל.

הכי חשוב. אל תעז ללבוש חליפת טרנינג. יעני סט תואם. זה עליבות המאה. אם אתה במכנס טרנינג שים סווטשרט דק. אם את פוגשת גבר בסט טרנינג, תתרחקי במהירות. ואם כבר את, הייתי אומר התרחקי מאוברול ג'ינס, אלא אם כן את אנג'לינה ג'ולי ואת משחקת בסרט על אחת שעזבה את הבית וצובעת את הדירה השכורה.