במחווה יוצאת דופן, דאג נהג המיניבוס שנסע על רחוב אלנבי צפונה להנמיך את עוצמת מכשיר הקשר ולהגביר את הרדיו. כמה נוסעים נותרו מנומנמים בכיסאותיהם - בחוץ השתוללה רוח והיה מסקרן להציץ בסערה מבעד לזגוגית בזמן שאוזניהם של כל היתר נדרכו למשמע האות של קול ישראל, שסימן על תחילת החדשות. אחרי הכול השעה היתה תשע בערב, יום הבחירות, ובעוד כשעה עמדו להינעל הקלפיות וערוצי הטלוויזיה התכוננו לפרסם את תוצאות המדגמים. מה התרחש ביום הגורלי הזה? האם הכול התנהל כשגרה? ובכן, התשובה התעכבה לפחות בדקה. בקולו העמוק והמלטף, במהדורה האחרונה לפני שנקבע גורל הכנסת הבאה, בתחנת הרדיו הציבורית, פתח דן כנר בידיעה משמחת: כמות הגז שנמצאה מול חופי ישראל גדולה מכפי שחשבו! אחר כך עבר כנר לדווח על שאר ענייני היום, לא לפני שדאג להבהיר ששווי הממצאים מסתכם בכמה עשרות מיליארדי שקלים.
כמה שעות מאוחר יותר, מיד עם שוך דרמת הבחירות, שובצה בערוץ 2 התכנית "החדר" עם רות קלדרון, שעוסקת בטקסטים מהמקורות ומארחת אנשי שם על מנת לדון בהם. קשה להאמין שיד המקרה זימנה את הפרק שנבחר הפעם מגילת קהלת, זו שנפתחת במילים המכוננות: "דברי קהלת בן-דוד מלך בירושלם: הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכול הבל". סימני גז? קהלת? מה הם מנסים לרמוז לנו?
פשטות היא התחכום האולטימטיבי
האמת, ששום דבר כנראה. גם מהדורת החדשות שנפתחה בידיעה כלכלית וגם הציטוט המופלא מקהלת היו שיקוף מדויק לתחושה שרווחה בקרב לא מעט אנשים שמה שהיה הוא שיהיה. אם מבחן הלקמוס האחרון היה המלחמה בעזה, הרי שלבני, ביבי וברק הוכיחו שהם קורצו מאותו חומר. שלושתם תמכו במבצע, כמו הרוב הגדול של הפוליטיקאים הישראלים, כך שאי אפשר היה לזהות הבדלים משמעותיים בתפיסות העולם או בפתרונות שהציעו. היו מי שהצביעו רק כדי למנוע מעצמם את הטורח להסביר מדוע בחרו שלא לבחור, למרות שזו היתה הבחירה הכי מדויקת מבחינתם. אחרים הצביעו כתירוץ לאיחור בעבודה. הבוסים היו סלחניים אתמול.
אלא שהדרמה בכול זאת התחוללה. בעוד שאנחנו מצפים לה שתתגלה מולנו באמצעות אירוע לא צפוי או הכרזה בומבסטית "מהפך!", נניח היא התרחשה במהלך היומיום, כמעט בלי ששמנו לב, בזמן שישנו. בדרך כלל אני לא צופה נלהב של התכנית "ארץ נהדרת", למעשה ברוב הפעמים שאני צופה בה אני מוצא את עצמי בוהה במסך באדישות, אבל אין ספק שהפעם מישהו היה נחוש ומוכשר מספיק כדי לתאר את המצב כמו שהוא. המערכון שבו גילם אסי כהן את איווט ליברמן היה מוצלח כל כך דווקא משום שאמר את הדבר המתבקש. "הפשטות היא התחכום האולטימטיבי", קבע ליאונרדו דה וינצ'י, ובאמת שלא היה צריך יותר מדי כדי לסכם את הסיפור של הבחירות האלה: שומרי ראש לבושים בשחור, מדי צבא, כלבים, מגפיים, דגל עם סמל במרכזו ותנועת יד נחרצת. אם קריאת ההשכמה האמיצה הזאת לא תעזור, עוד נתעורר לברכה בוקר טוב גרמניה.