מה שהילדים אוהבים 2

בגלל שבתקופה האחרונה לא עובר יום מבלי שאיזה כוכב אינדי ענק מספק שיר חדש, אין ברירה אלא לפתוח את המיקסטייפ בבום, עם הרוקר האותנטי האחרון. פיט דוהרטי, אקס ליברטינז והסולן של הבייבישמבלס, לקח הפסקה מלעשות את הדברים שרק האלטר-אגו שלנו מעיז לחשוב עליהם ועבד על אלבום סולו. השיר הנ"ל הוא הסינגל הראשון מתוכו, ולמרות שהיינו מעדיפים שהגיטרות ישלטו בו ושהעצבים של פיט ישפכו לנו מהרמקול, קיבלנו בלדה שקטה ומרגשת. גם זה עובד.

קמרה אובסקורה הבינו שהעולם הזה עצוב בלעדיהם והבהירו לכל הבנות חובבות הוינטאג' שאין להן טעם להתאמץ - גם ככה באפריל ייצא להם אלבום חדש וכל העיניים יוצמדו לסולנית שלהן, טרייסיאן קמפבל, ולמוזיקה המדהימה שהיא והלהקה שלה עושים. בינתיים, קיבלנו את הסינגל המחמם הזה, וזה אכן מבטיח כמו שזה נשמע.

הסאקרס חושבים שאנחנו באמצע הקיץ (והם לא רחוקים מהמציאות) ומתארים איזשהו פיקניק אוורירי בעיר ומשחקים אותה דיסטורייר עם נטיות שמחה (ולמרות התיאור, זה לא נשמע כמו הניו-פרונגרפרס).

חברי להקת הרוק הטובה בעולם סוף סוף נותנים קצת יחס לאב הרוחני שלהם, ברוס ספרינגסטין (אני מסרב להשתמש בכינוי המגוחך "הבוס"), שביקש מהם בעצמו לכסות אותו באוסף הצדקה הקרב, "Heroes" ובתמורה קיבל את הביצוע המדהים הזה לקלאסיקה שלו מ-1982, שהגיע, כמיטב מסורת ההולד סטדי, עם חצוצורות ותופים רועמים.

השבוע סוף סוף דלף האלבום החדש של הבלק ליפס וכמה לא מפתיע שהשיר הבולט מתוכו - למעט אולי הסינגל הראשון והמעולה, "Starting Over" - מתעסק בסמים ובאף נוזל.

האלבום החדש של לילי אלן, בדומה לבכורה שלה, יכול לרכך את סנוב המוזיקה הקשוח ביותר ולגרום לו להזיז את הראש לשירי טופ-40 במשך שעות. בגלל זה קשה לנו להבין את הבחור עליו אלן שרה בשיר הזה, שאפילו שאמור להיות לו אכפת שהוא אף פעם לא גורם לסנסציה הבריטית לצעוק, לא מניד עפעף ורק לוקח. זה לא פייר.

אוון אושוורת' הבין שהגיע הזמן להתחיל ולהפציץ אותנו בחומרים. הפרויקט המעולה שלו Casiotone For The Painfully Alone מוציא באפריל אלבום חדש; חודש לפני זה ייצא אוסף נדיריות וסי-סיידים בו נמצא גם השיר הזה, שהוא בעצם גרסה מחודשת לשיר מהאלבום הקודם שלו. אושוורת' עצמו שר כאן, מה שגורם לשורות כמו "אני מצטער/ אבל היית צריכה לדעת שאת סתם תחביב, הולי" או "הולי המסכנה/ תמיד היית נאמנה/ ואני לא מאשים אותך/ הייתי שונא אותי גם" להיות מצמררות מתמיד. רגע, אולי אושוורת' הוא האיש שלא משקיע בסקס עם לילי אלן? כלב אגואיסט.

זה לא סרקזם, האיש הזה באמת אוהב את החיים. הוא משוגע.

תהרגו אותי מה פרוג'קט ג'ני, פרוג'קט ג'ן עשו כאן. השיר הזה נשמע הכי פוג'ייה אנד מיאגי שאפשר, וכמו שאתם בטח יודעים, מדובר בדבר אדיר עם קצב מושלם.

בגלל שאכפת לי, קשה לי סתם לזרוק את הידיים באוויר. אני לא מהרוקדים ולא כי אני חושב שברנדון וולש מגניב אלא סתם כי לרוב אני לא נכנס לאווירה. אבל כשמדובר בחואן מקלין, כמו בהרבה מהחברים ללייבל DFA, קשה לי להשאר אדיש. אז יאללה, גו סטופיד.

כבר הרבה זמן שאנימל קולקטיב משחקים עם היפ-הופ. טוב, אולי זה רק בראש שלי (איפה שהם משחקים עם כל סגנון אפשרי), וגם אם זה נכון, הם אף פעם לא הלכו עם זה עד הסוף, למקום שבו אומרים "יו יו" ולובשים שעון ענק על הצוואר. בדיוק בגלל זה, ABX, שמרגע לרגע מצטייר כיוצר המאש-אפים הגאון ביותר בעולם, שיחק קצת עם הקולקטיב ועם הגנגסטרים שמחלקים עיתונים ויצר את הקטע המקורי והמעניין הזה.

ברגע שחשבנו שזהו, היא ברחה מדף ג'אם ונעלמה לעולמים מהמשחק - או לפחות מהאכפתיות שלנו - הליידי חוזרת עם סמפול מרגש ושמח מתוך "Close To Me" של הקיור והופכת לרלוונטית מתמיד (כי הרי בחודשים האחרונים, כולם מכסים את הקיור). זה מה שהולך היום, זה מה שהילדים אוהבים.

לא ברור אם הסינגל הזה שדלף הוא אכן הגרסה הסופית או סתם רימיקס, אבל מה שלא יהיה, זה קשה, מאוד. בעיקר תוקפני ומלחמתי ומתאים לאקלים הפוליטי הישראלי. כי רק M.I.A באמת מבינה ערבית, סווהילית, או מה שלא מדברים שם בסרי לנקה.

בשבוע שעבר סגרנו את המיקסטייפ עם המלך של המזרח, בשיר על המלך של העולם, והשבוע אנחנו מסיימים במלך של המערב (ושל הגלקסיה), ברימיקס למלך של הקאנטרי. אחרי שבריליס האחרון שלו סנופ קרא לג'וני קאש "גנגסטר אמריקאי אמיתי", הקדיש לו את האלבום וכיסה שיר שלו, זה היה צפוי שהוא ישתתף בפרוייקט "Remixed" שמוקדש כולו לקאש, ומה יש להגיד? החיבור הזה עובד. ככה זה כשענקים נפגשים.