אני שואל, אתן עונות

אפשר לומר בבטחה שהקהל הנשי מקבל מענה בכל הנוגע לתחומי עניין בתקשורת. יש לנו ערוץ נשים ב-yes, את המגזינים הבלתי נלאים "לאשה", "עולם האשה", "את", "עלמה" זכרה לברכה ושאר הנגזרות של התירוץ לדסקס מתכונים, טיפוח גוף וגלי חום של גיל המעבר. היו לנו טלי ליפקין-שחק, בילי מוסקונה-לרמן, ג'ודי ניר-מוזס-שלום ועוד נשים מרובות שמות משפחה עם אפיל פמיניסטי; היתה לנו את "אודטה", עכשיו יש לנו את השורדות ליה ונעמה ותודה לאל, מה היינו עושות בלי מרב מיכאלי. יש לנו גם את ציפי לבני, בשביל שהנשים שהצביעו לה יוכלו סוף סוף לקחת חלק בדיון פוליטי ולהגיד שהן מצביעות לה כי היא מייצגת את הנשים (אפילו שדפקטו ליברמן מייצג יותר נשים מלבני).

כל אלה מצטרפים לטרנד הכוח הנשי שלא מש לרגע מן העולם מאז הררריוט גירלז של תחילת הניינטיז (פמיניסטיות לוחמניות עם גיטרות שהמציאו את הסיסמה "גירל פאואר" שנחמסה מאוחר יותר על ידי ספייס גירלז ) ופולש כעת לכל תחום, בין אם בצדק ובין אם לא. נשים בשחור, ארבע אמהות, אחת מתשע - זה דבר אחד, אבל פסטיבל נשים יוצרות, פסטיבל נשים שרות, פסטיבל נשים קולעות צמות סיניות? זה כבר דבר אחר. וזה לא - בשום פנים ואופן לא – משרת שום אג'נדה פמינסטית או פרו-נשית או מגדרית או כל שם מעיק שלא יתנו לזה.

המוצר האחרון מבית היוצר של המיתוג המאוס הזה הוא "נשים שרות כוורת". איה כורם, אפרת גוש, אמילי קרפל ואניה בוקשטיין (?!?) מתקבצות יחדיו בפסטיבל – ניחשתם נכון – אשה, בתיאטרון חולון. מעבר לכך שאנחנו צריכים להתנגד לכל חידוש לשירים של "כוורת" (כמו גם לשחיטה של שיריו של ערן צור מאת מארינה מקסימיליאן בלומין וחברות בפסטיבל הפסנתר), אנחנו צריכים להתנגד לכותרת המביכה "מחווה נשית". הרי אם היו מתקבצים אריק ברמן, שלומי שבן, ערן צור, איל גולן, הבילויים ושלל גברברים חסונים ושעירים במקומות הנכונים, בשביל לבצע מחווה לסנדרסון-קלפטר-רכטר-גוב-שמיר-אולארצ'יק-פוגי – האם היינו קוראים לזה "מחווה גברית ללהקת כוורת במסגרת פסטיבל אחלה גבר בתיאטרון חולון"? ברור שלא. כי זה מגוחך. אז למה, לעזאזל למה, אם אותן נשים פוסט מתקדמות ועצמאיות דורשות שוויון או הכרה, למה הן חשות צורך להתחבא מאחורי קבוצה? למה הן חשות צורך לחגוג את הנשיות שלהן בדרכים מיושנות שרק מביישות את הקידמה?

יש גברים ונשים, יוצרים ויוצרות שלא חשים את הצורך לנפנף במינם המולד בשביל להביא קהל לפסטיבל ולעשות על זה בוכטה כסף. אז למה שלא תיקחו את הכשרון שלכן, שהוא רב ולא מוטל בספק, ותשתמשו בו כדי לקדם קודם כל את עצמכן. כשזה יהיה מובן מאליו, לא תצטרכו לנפנף לנו בסיסמאות חלולות בשביל לשכנע אותנו שאתן ראויות לבמה. לא תצטרכו למתג את עצמכן בשום אופן בשביל לקבל את התמיכה מהקהל שלכן. גם את, ציפי לבני.