פרופ' יהודה ג'אד נאמן הוא זוכה פרס ישראל לקולנוע. שרת החינוך פרופ' יולי תמיר הודיעה כי חוקר הקולנוע מהחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב יזכה בפרס היוקרתי מכולם ביום העצמאות הקרוב.
חבר השופטים, המורכב מיושב הראש פרופ' רם לוי, היוצרת אורנה בן דור וד"ר ענר פרמינגר נימק את החלטתו וכתב כי ג'אד "הטביע את חותמו בצמתים החשובים בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי מאז שנות ה-60. השילוב הייחודי של אמן והוגה דעות", כתבו השופטים, " בא לידי ביטוי במורכבות, בליריות, בהומניזם המובהק שלו ובעומק יצירתו האומנותית והאקדמית. שילוב זה מייחד את עבודתו גם כפדגוג בהוראת הקולנוע".
בנוסף מציינים השופטים כי רבים מתלמידיו של נאמן "היו ליוצרי סרטים וחוקרי קולנוע מן המעלה הראשונה והשפיעו על הקולנוע הישראלי בשנות האלפיים".
"אף פעם לא קיבלתי פרס כזה, אני לא יודע איך אני מרגיש", אמר נאמן לוואלה! תרבות. "הופתעתי מאד לטובה. אני עוד לא יודע אם אני שמח על ההכרה, כיוון שמה שחשוב למי שעושה סרטים זו האפשרות לעשות סרטים, ולכן אני מקווה שהפרס יעזור לי במשהו. נורא קשה לעשות סרטים היום ואני מרגיש שהפרס יכול לשנות את זה, כי הפרס הזה הוא "הון סמלי", הוא עוזר לך אחר כך במסעות שלך בעולם להשיג משאבים ולעשות פרויקטים. גם תרנגולת עיוורת מוצאת גרגר לפעמים, אני התרנגולת במקרה הזה".
הענקת הפרס לנאמן איננה צעד של מה בכך, בהתחשב בביטוייו החריפים כנגד הצבא והממשלה, הן בסרטים כגון "מסע אלונקות" משנת 1977 שעסק בהתאבדותו של חייל ובנאומים כמו זה שהעניק נאמן בעת טקס הוקרה שערך לו פסטיבל חיפה בשנת 2006. אז, אמר נאמן כי "כיוצר סרטים, מעולם לא לחצתי ידיים עם הממשלה. לכן גם עם קבלת הפרס היד שלי קצת רועדת" וכי "החינוך הצבאי נועד להכשיר גברים צעירים להפקיר את גופם לפציעה ולמוות למען המדינה". למרות זאת, נאמן, אמר הערב לוואלה! תרבות כי ילחץ את ידה של הממשלה הפעם הזאת. "יש בי דיסוננס עם הנושא ואני מנסה לצנן אותי. לא אמרו לי שאני צריך לעשות זאת, אבל זה קורה גם בלי שיאמרו לך".
מ"מסע אלונקות" ל"נוזהת אל-פואד"
נאמן, יליד תל אביב בן 72, הוא למעשה רופא בהכשרתו ובעל אות המופת על הקרב ב"אום כתף" במלחמת ששת הימים, אז שימש כרופא בגדוד מילואים של הצנחנים.
נאמן התפרסם לראשונה בזכות סרטו העלילתי הראשון, "מסע אלונקות" משנת 1977. הסרט, בכיכובם של גידי גוב, מוני מושונוב, דליק ווליניץ ודובל'ה גליקמן הציג את סיפורו של טירון העובר מסכת טרטורים, שבסופו של דבר מביאים להתאבדותו. הסרט עורר סערה וצה"ל אף ניסה למנוע את פרסומו, אך בסופו של דבר הסרט הפך לחלק מערכת ההדרכה של צה"ל בנושא מניעת התאבדויות.
לאחר מכן מונה נאמן לראש החוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב, שם נחשב למי שזרע מהפכה בחוג , בתכני הלימוד ובגישה חדשה לקולנוע ישראלי פופולרי. בעשייתו הקולנועית, המשיך נאמן לביים סרטים ופרויקטים שנויים במחלוקת, אשר עסקו במלחמה על היבטיה השונים, כפי שמדגימים סרטים כגון "רחובות האתמול" משנת 1988 שעסק ברצח פוליטי ופרויקטים כגון "פסטיבל הסרטים לזכויות אדם" שהתקיים בשנת 1999.
בשנת 1979 היה נאמן מיוזמי הקמת "הקרן לקולנוע ישראלי". בשנות ה-90 עסק נאמן בעיקר במחקר בקולנוע, כשמאמרים כמו "מימד האוטופיה בקולנוע הישראלי", העוסקת בקולנוע הישראלי כמייצג ההיסטוריה הלאומית של ישראל זוכים לתהודה רבה בקרב תעשיית הקולנוע הישראלי. בשנת 2004-2005 שימש נאמן כמורה לקולנוע באוניברסיטת ניו יורק.
בשנת 2006 חזר נאמן לעשיית סרטים, כשיצר יחד עם אירינה ג'מאל את הסרט "דמעת שחרזאדה", העוסק בלהקת מחול עממית של ערבים ויהודים. לאחר מכן יצר עם התסריטאית שירלי רם-עמית ודניאל אביצור את הסרט העלילתי "נוזהת אל-פואד", בכיכובם של מוחמד בכרי, יעל הדר ואפרת גוש. הסרט זכה בפרס "חדשנות קולנועית" בפסטיבל סירקיוז שבארצות הברית ולביקורות סוחפות של אישים כמו העיתונאי טום פרידמן.
בשנת 2007 החל נאמן לעבוד על סרטו התיעודי "זיטרה" ("מחר" בצ'כית), העוסק בהפקת תיאטרון של תלמידי עירוני א' אודות מאנקה אלטר, ניצולת מחנה טרזין. הסרט עובד על פי מחזה של אליענה שכטר. בימים אלה מפתח נאמן תסריט לסרט על מלחמת יום-כיפור ובבימוי סרט דוקומנטרי על המדבר. בנוסף, משמש נאמן מנחה לעבודות מאסטר ודוקטורט בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. בנוסף על כך, הוא שוקד על כינוס מאמריו לכרך על הקולנוע הישראלי בהוצאת אופקים של עם-עובד.