רשמקול 38

השבוע ממש נפרץ השכר, עם מבול של אלבומים, אוספים וסינגלים חדשים שהיה קשה להחליט באילו מביניהם להתמקד. הכיוון שנבחר – אלקטרוני, עם התחלה בניחוח פולקי בחסותם של ארלנד אוי והרכבו Whitest Boy Alive, מתוך אלבומם החדש, "Rules", ומיד אחריהם, הקטע הכה יפה של Crowdpleaser ו–LY Sander. פולק-האוס מישהו?

הרמיקס הקלאסי של ריצ'י "פלסטיקמן" הוטין ללה פאנק מוב מפתיע כאן בנוכחותו בגלל אוסף חדש ומעניין של חברי אינרוויז'ינס (Ame, Dixon, Henrik Schwarz) - ה-"Grandfather Paradox" - על-שם פרדוקס שקשור בנסיעה בזמן והספר "The Imprudent Traveler" שבו הוא תואר לראשונה. אחרי שבשנה שעברה ערכו אוסף של אמביאנט מודרני (קטע מתוכו הופיע ברשמקול 2), באוסף זה הם מתחקים אחרי השורשים וההתפתחויות של המינימאליזם ב-50 השנים האחרונות עם קטעים של הג'אזיסט יוסף לאטייף, ליקוויד ליקוויד, סימאנדה, מונדוג, סטיב רייך, רוברט הוד וטו רוקוקו רוט. לינק לשמיעה פה למטה.

הדמיון שבין הביט של פלסטיקמן לזה של Trackademicks שאחריו הוא ממש מפתיע, שכן זה מגיע מסביבה שונה לגמרי. תחת חסותו של הלייבל פול'ז גולד של איי-טראק וניק קאצ'דאבס, הוציא עכשיו המפיק הצעיר מה-Bay Area, שעד עכשיו התעסק בהיפ-הופ והייפי, את הסינגל הרשמי הראשון שלו.

אחרי טראקאדמיקס מגיעה שלישייה שמהלכת על קו התפר שבין דאב-טכנו ודאבסטפ. הקטע הראשון הוא מתוך אלבומו של Sideshow (מי שהקליט עבור נינג'ה טיון תחת השם Fink). אותו סינגל הופיע כאן ברמיקס לפני שבועיים, ואלו מביניכם שדאב אלקטרוני חביב עליהם גם ייהנו מהאלבום כולו (שכולל מחווה יפה לקראפטוורק). את הרצף הזה סוגר קטע מתוך אלבומו החדש של מרטין, "Great Lengths", אחד ממפיקי הדאבסטפ המדוברים של 2008, שקרוב בהרבה לטכנו של ברלין מאשר לוובלים והניסורים ששולטים כעת בז'אנר לו הוא משויך. וזה לא מקרה, כי תחומי העניין של מארטין מתפרשים הרבה מעבר לדאבסטפ, עם תיקלוטים של האוס וטכנו במועדונים כפאבריק ועבר שנטוע בצלילי הברוקן ביטס מהחצי הראשון של העשור, אותם הוא מצליח לתרגם בצורה מרתקת לכדי אחד האלבומים הכי מעניינים שנשמעו מאז תחילת השנה.

החצי השני של הפודקאסט מטייל בעולם הביטים העתידניים שרק ממשיך לצבור תאוצה, עם גבולות הולכים ומטשטשים עם ז'אנרים כדאבסטפ והיפ הופ. הריליס האחרון בלייבל הייפרדאב של קוד 9 הוא תקליט מושלם שמתפצל בין הקטע יוצא הדופן "You Don’t Know What Love Is" של המפיק השוודי 2000F, ובצידו השני קטע חדש של ג'וקר שכל-כך אהוב עליי. "Overnight" של הדסון מוהוק הסקוטי הוא הקטע היחיד שכבר הופיע כאן במהדורה קודמת, אך כל סקירה של תחום זה בימים אלו לא תהיה שלמה בלעדיו (שלו גם דמיון רב ל"Snake Eater" של אותו ג'וקר מדובר). קטע נוסף מטריטוריות ביטים-פליינג-לוטוסיים אלו שעושה שמות בעת האחרונה הוא הרמיקס של פול ווייט לטראנקיל, שהסימפול שבתחילתו מבטיח "לקחתנו לעבר הצד השני", ואכן מקיים. אחריו הסינגל הקרב של דאם פאנק מהלייבל סטונז ת'רואו, עוד אחד שלא קל כך קל לתייג עם צליל ייחודי שמושפע מהיפ-הופ, דיסקו, אייטיז ובוגי.

הקטע המסיים של מהדורת השבוע הוא זה שבחרה דיג'יית הדראם'נ'בייס סטורם לראשון בסדרת האוספים עם הקונספט המורבידי מעט של לייבל ההאוס/טכנו גט פיזיקל – "Final Song" – בהם בוחרים דיג'ייז ומפיקים מוכרים את הקטע שהיו רוצים שיתנגן בהלווייתם. באוסף משתתפים ענקים כג'יילס פיטרסון, DJ T, דיויד הולמס, דיג'יי הל (גם עם אלבום חדש), ווילהלובוס, לורן גרנייה, קולדקאט, קווין סונדרסון, פרנסואה קיי, ריצ'י הוטין, איואן פירסון וקלואי, שהיא היחידה שבחרה קטע של עצמה (והוא אכן יפה). בין הלינקים פה למטה מופיעה זה ל-MyDeath.net, אתר שבו תוכלו להשאיר ליקירכם את הוראות הקבורה וההלוויה שלכם. האתר הוקם על-ידי ביל דראמונד (איש ה-KLF לשעבר), שלאחרונה סיימתי לקרוא את ספרו "17", שמומלץ בחום לכל מי שמתעניין בחוסר-ודאות, התחלות חדשות, אמנות, פופ, ועתידה של המוזיקה המוקלטת, שמעורבבים ברשמים מן ההיסטוריה הפרטית והמרתקת שלו בתעשיית המוזיקה. אבל על-כך אולי נרחיב בפעם אחרת.