"אל תוציא מילה", החדש של מייקל דאגלס, מבוסס על משחק הילדים "7 דקות בגן עדן". אתם זוכרים, שני שמות נשלפים מתוך שקית הפתקים ונשלחים אחר כבוד לחדר השינה של הורי המארחת. שם עליהם לשהות שבע דקות זה במחיצת זו ומאוחר יותר לצאת החוצה סמוקי פנים, רצוי ולהתאפק לא להסגיר את סודם לעדת גורי הצ'יוואווה המיוחמים, שרק רוצים לדעת: נגעת לה? עם הלשון או בלי? ניצחון במשחק הוא עצם השהייה בחדר השינה של שרית ואורי קלפרבאום, הנעדרים מביתם אותו ערב; אבל כיבוש סנסציוני הוא, כמובן, יציאה מגן עדן בפנים חתומות, נקיות מרמיזה לגבי שהתחולל בחדר האסור.
אפשר החזיקו ידיים, דוממים בחשיכה. אפשר הוא התרווח על מזרן ה"קינג קויל" של הקלפרבאומים, היא עלעלה ב"לאשה" והזמן עמד מלכת. אפשר הוא גישש אל חזייתה הראשונה, תמה אם עקרון הפתיחה שלה מבוסס על שיטת הריצ'רץ'. אפשר היא הפנתה את גבה, בוהה בדמותה הנשקפת לה ממראת חדר הארונות הפתוח, מתפללת שלא ייגש, שלא יתקרב. אפשר היא מצניעה סוד אני אוהבת אותך, אופק! אפשר הוא נשבע שיגיד לה, יגיד לה, אם רק תיתן לו להגיד מחוק עליך יא קשת! אפשר שלפעמים אפילו שבע דקות בגן עדן הן מעט מאוד זמן.
מייקל דאגלס הוא פסיכולוג נוער הלוקח על עצמו טיפול בקליינטית צעירה, הממלמלת, תוך כדי הסשן, כאילו מבלי משים, צירוף סודי שמעניין מאוד חבורת קרימינלים, חסרי כבוד לבני נוער. באותן שבע דקות אסורות מגלה דאגלס רק בדיעבד שחייו השתנו מהקצה אל הקצה. הן היו יכולות להסתיים בלחיצת יד רפה ובשלשול המחאה לכיסו. אבל לגן העדן דרכים משלו והמטופלת הצעירה שיתפה אותו בסוד נורא, העתיד לשנות את חייו ולהופכם לסיוט מתמשך.
הכנופיה חוטפת את בתו (האהובה) ותובעת ממנו להפעיל את כישורי הדיבוב שלו על המטופלת מיום אמש. דאגלס נקרע בין האתיקה המקצועית לאהבת בתו, בין חובתו המוסרית לרתיעתו מגברים מזוקנים, ובסופו של עניין הוא נרתם למשימה ויוצא למסע פיצוח מוחה של אותה מטופלת מסתורית. מכיוון שהתרת הסרט קשורה במידת מה בחשיפת האקספוזיציה, נצמצם בעובדות ובפרטים, על מנת לא להיחשד בספוילריות.
אבל נוכל לומר כי "אל תוציא מילה" בהחלט עושה את העבודה. הוא מותח ומהוקצע ולמרות היעדר האמינות בחלק מקטעי החיפוש בנפשה של הצעירה, ולמרות הסיום המאכזב משהו, בגלל מופרכותו התסריטית, מדובר בעבודה מקצועית של גארי פלדר (הבמאי), אשר הצליח להעמיד שעה וארבעים דקות קצביות ועירניות, המצליחות לאתגר לפרק זמן את המחשבה ומתמודדות בצורה פחות שטחית מהמקובל עם מושגי האקראיות והעיתוי. עליהם, כזכור, מבוסס "7 דקות בגן עדן".
ביהנתי אותה
20.11.2001 / 10:01