שבוע שני בתוכנית האמיתית, ושוב גילינו שני דברים שידענו כבר: מפיקי אמריקן איידול - יחסית להיותם מפיקי המכונה הטלויזיונית המשומנת בעולם - הם אדיוטים. או שהם עצמם לא צפו את מכת המוכשרים האנונימיים שתקפה את המסך, או שהם שמרו אותם לשלבים האלו של התחרות, או שהם ממש רצו שזמרים גימיקיים ופחות מוכשרים יעברו הלאה. בכל מקרה אדיוטים. ועוד על כך בסיום.
ג'סמין מארי - Love Song
מצעד האכזבות הצעירות ממשיך מהשבוע שעבר. יכול להיות שמישהו לקח אותה ואת סטיבי ולסדנת אנטי שירה? אנחנו יודעים שהיא מוכשרת והיו לה כמה שניות מצוינות. אבל הסה"כ היה די נורא.
אל תפספס
מאט ג'יראוד - Viva La Vida
התרסקות. אין מילה אחרת. מדובר בבחור שנחשב לסוג של פייבוריט. EOnline דירגו אותו בשבוע שעבר במקום הראשון בתחרות. ההופעה הזאת תוריד אותו מאד. מעניין שרנדי חושב שזה שיר פשוט. זה לא. אבל זה נראה מאוד פשוט לשחוט אותו ככה.
אל תפספס
ג'נין ויילז - This Love
לא ראינו אותה בכלל בשלבים הקודמים. ההופעה שלה היתה בדיוק מה שהושפטים נוהגים לכנות "בטוחה", אבל היא שרה בסדר ואחרי שני הזמרים הראשונים זאת היתה הקלה עצומה. השופטים לא חשבו שהיא שרה טוב.
אל תפספס
ניק מיטשל (נורמן ג'נטל) - And I'm Telling You
ניק החליט ללכת עם הגימיק ואין מה לומר - הוא הלך איתו עד הסוף. יש משהו עצוב בכך שהבחור, שהוא זמר מוכשר, מסרב לנסות לשיר ברצינות. הוא מבדר מאד, אבל מוזיקלית זה היה פשוט נורא. אבל אם מיטשל היה צריך לעבור את זה בשביל לקבל מופע בוגאס, אז בסדר.
אל תפספס
אליסון אירהיטה - Alone
להתראיין היא לא יודעת ואולי בגלל זה היתה בלתי נראית עד עכשיו. לשיר? לשיר היא יודעת. היא קצת לחצה בפזמון, והיא לא השתוותה לביצוע של קארי אנדרווד באותו השיר, אבל היא היתה כל כך הרבה יותר טובה מקודמיה והיא חמודה. ואני חולה על השיער האדום שלה.
אל תפספס
כריס אלן - Man in the Mirror
עוד בלתי נראה מתגלה כזמר טוב. אמנם לא אחיד ברמתו, אבל בסה"כ ביצוע סביר לשלב הזה. לא היה עובד לו בשלבים המתקדמים, אבל סביר בהחלט כאן.
אל תפספס
מגאן קורקרי - Girl Put Your Records On
כמו שכבר הצהרתי בטורים הקודמים, אני אוהב את מגאן. מאד. היא היתה נהדרת בבתים וחלשה יותר יותר בפזמון והתנועות שלה על הבמה מלחיצות בטירוף. במיוחד בשמלה נשית ולבנה שמנוגדת לזרוע המקועקעת שלה שמנוגדת לבלונד המתוק, אבל בסופו של דבר היתה לה הופעה מאוד מוצלחת.
אל תפספס
מאט ברייצקי - If You Could Only See
במהלך כל השיר היה חסר לו גרוש ללירה. לא הלך רחוק מספיק, לא התאמץ מספיק, לא שר טוב מספיק. הוא היה קרוב ללשיר טוב. אבל הוא לא הגיע לשם בשום רגע.
אל תפספס
ג'סי לנגסטאם - Bette Davis Eyes
הקול שלה מצוין אבל כמה ששנאתי את העיבוד. חשבתי שהיא סייעה לעצמה בשלב השיחה עם השופטים, כשהיא החליטה לענות להם על כל פיסת ביקורת ולהתחכם בצורה שובת לב, אבל השיר לא היה מספיק טוב.
אל תפספס
קאי קולאמה - What Becomes of the Broken Hearted
קאי התחיל חלש ביותר אבל התחזק לקראת הסוף ובסך הכל מדובר בעוד מתמודד שהיה הבטחה מאוד גדולה בשלב האודישנים, אבל אכזב בהופעה מעט משעממת. מעט? התכוונתי מאוד.
אל תפספס
מישוונה הנסון - Drops of Jupiter
מישוונה היתה טובה מאד בעיני. חיננית בהרבה ממה שהשופטים נתנו לה קרדיט. כן, זה שיר קצת משעמם, אבל היא שרה אותו טוב. התגובות שהיא קיבלה היו ממש לא מוצדקות בעיני.
אל תפספס
אדם למברט - Satisfaction
הנסיון העצום שלו על במה ניכר, ואין לי ספק שיהיו לו אוהדים רבים ושיש לו המון כישרון. אבל מדובר בזמר שקיוויתי שימתן את עצמו קצת ואני עדיין חושב שהוא ירוויח מזה. כאן, הוא היה רחוק מאד ממיתון וזה היה יותר כמו סטיבן טיילר על קראק. אגב, כמה לא מפתיע שמדובר במעריץ של דמדומים.
אל תפספס
אפילוג
מפיקי אמריקן איידול היקרים, מה יהיה אתכם? אני לא מאמין שכריס ואליסון נהיו מוכשרים פתאום השבוע. היה הורג אתכם להראות אותם קצת עד עכשיו? אולי אם הייתם חותכים משהו משבעים ושמונה השעות שניק/נורמן וטטיאנה קיבלו עד עכשיו, היינו יכולים להכיר אותם קצת.
עברו: אליסון, כריס, אדם
צריכה לקבל גלגל הצלה: מגאן!
יקבלו גלגל הצלה: מגאן, ניק, מאט (ג'יראוד)