סולם צינורי

קודם כל, ולפני הכל, פנו לעצמכם חצי שעה, ודאו שהרמקולים מחוברים, כנסו לקישור בתחתית הפסקה, וצפו בקליפים באתר thru-you.com, שבעה קליפים שהם קולאז' מוזיקלי המורכב אך ורק מקטעים שנדגמו ביו-טיוב, ונערכו כולם על ידי קותימן.

מדובר, אם יורשה לי לקבוע בצורה נחרצת, באירוע תרבותי מכונן, אחד ההשגים האודיו-ויזואליים הכי מרגשים של העשור החולף, עשור שהתאפיין בעיקר בהתפעלות מגאדג'טים, סטארט-אפים ומרשתות חברתיות, ופחות ממה שאנשים עשו איתם בפועל.

כמו כל הישג עצום, גם thru-you מורכב משילוב של רעיון אדיר וביצוע מושלם. נכון, סימפולי וידאו המשולבים במוזיקה הם לא רעיון חדש - EBN (Emergency Broadcast Network) עשו עבודות חלוציות כאלה עוד בתחילת הניינטיז, ועד לסוף העשור הקודם קולדקאט והקסטטיק שכללו את השיטה, את הכלים ואת התוכנות, עם CD-DVD שהיה פרוייקט שמורכב כולו מחומרי גלם מצולמים, וכלל כמה רגעים מרגשים במיוחד. החידוש כאן הוא בעיקר במקור של חומרי הגלם. כל קטעי הסאונד והתמונה נלקחו מאתר יוטיוב, לא מארכיוני וידאו כאלה או אחרים.

יוטיוב, וזה כבר חדשות ישנות, הפך לאתר המידע המדהים ביותר ברשת. העושר הבלתי נתפס של אינפורמציה שהוא אוגר, חשובה ולא חשובה, הפך לתוכנית העסקית של אינספור אתרים אחרים, ששואבים ממנו תכנים וקישורים. וגם עבור מוזיקאים יוטיוב הוא גן עדן. מעבר לכל קליפ, ראיון והופעה חיה שתמצאו בו, יש בו עשרות-אלפי שיעורים מצולמים, שילמדו אתכם כיצד לנגן על כל כלי מוזיקלי, בכל סגנון אפשרי, הדגמות של כל סינתיסייזר ומכשיר אפקטים שאי פעם נבנה, תיעוד של כל מיני מודיפקציות אלקטרוניות משוגעות שאנשים עשו לציוד שלהם ועוד. Seek and you Shall Find.

בעבר, מוזיקאי שרצה להכין קולאז' מוזיקלי מסימפולים, היה צריך לעבור על אלפי תקליטים כדי למצוא משפט מוזיקלי נקי (רק הגיטרה, התופים או השירה, נניח). היום, אפשר להכנס ליוטיוב, לחפש ולמצוא פראזה נקיה של כל כלי מוזיקלי אקזוטי שתעלו בדעתכם.

איך אף אחד לא חשב על זה קודם? לא ברור. אבל קותימן לא הבריק רק בקונספט. הביצוע גאוני לא פחות. צריך המון דמיון, שאר רוח ומוזיקליות כדי לבנות שירים שגם עומדים בפני עצמם, מכל פיסות הסאונד שאסף ביוטיוב, ומכל אלה יש בשפע בשבעת הקטעים בפרויקט/מיני אלבום הזה. קותימן, גם בלי שהקליט כאן תו אחד בעצמו, זיקק מהקטעים את אותה Fאנקיות-פסיכדלית שנוזלת מאלבום הבכורה שלו מ-2007. גרוב של תופים מכאן, ליק של גיטרה משם, סולו אורגן פרפיסה ממקום אחר - קותימן פרק את המרכיבים הבודדים האלה לרמה המולקולרית של תווים בודדים, והיופי הוא שהחיתוכים שלו באים לידי ביטוי גם בקפיצות בווידאו ובתמונה, ועושים דה-מיסטיפיקציה מוחלטת לסמפולים. מה שאתם רואים זה מה שאתם מקבלים.

מה שמרגש כל כך בצפיה בקליפים, היא הידיעה שחומרי הגלם הם עבודות של עשרות חובבים נלהבים, שבאמצעים מוגבלים העלו לרשת תיעוד של עצמם, כשהם לבד בדרך כלל, מנגנים, שרים או מתעסקים עם ציוד אלקטרוני. לפעמים אפשר לראות את הבדידות בעיניים שלהם, שמביטות במצלמת הוובקאם בזמן שצילמו את עצמם שרים לבד בחדר השינה שלהם, אי שם בעולם. בשונה ממוזיקאי שסומפל מאיזה תקליט נשכח, האנשים האלה אפילו לא חשבו שהם מנסים להשיג פרסום או תהילה.

קותימן לקח פיסות בינאריות של ניכור באוקיינוס הדיגיטלי, ובאמצעות אותם כלים דיגיטליים - מחשב ואינטרנט, עשה את הדבר הכי פשוט והכי אנושי - חיבר ביניהם, ויצר אמנות מרגשת, לעיתים עד דמעות. כל אותם אינדיבידואלים, שיצרו פיסות קטנות של צלילים טריוויאליים, הפכו ללהקה וירטואלית שאף פעם לא תוכננה להיווצר, שיר הלל לאנושיות שיכולה להיות גדולה מסך החלקים המרכיבים אותה. עוד מעט יקומו לפרויקט הזה עשרות חקיינים, דיונים מייגעים על זכויות יוצרים יתעוררו בכל מיני פינות ברשת, אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם, Thru You הוא פיסת התרבות הכי חשובה שייצא לכם לראות בתקופה הקרובה.

*בעניין דומה, כדאי לכם לבקר באתר whosampled.com, שמביא בכל עמוד שני קליפים - של שיר, ושל המקור אותו הוא סימפל - שעות של כיף.


*קותימן יציג את Thru You בפצ'ה קוצ'ה הקרוב, רביעי 1/4/09 ב20:20 בהאנגר 11, תל אביב