גבר

הסיבה שזאבים ממעטים לצוד בלהקות היא שהם שונאים להתחלק בשלל. הסיבה שמקגייוור פעל תמיד לבדו היא שהוא שנא שנדחפים לו למעבדת השדה המאולתרת. מקגייוור חדר לתרבות הרבה יותר עמוק מכפי שרבים מוכנים להודות. הוא היה הרבה יותר מסתם עוד סדרה בפריים טיים החד ערוצי, שהושתלה בלית ברירה בזיכרון התרבותי הקולקטיבי של כל ישראלי שעבר את שלב האנטי מחיקון בחייו בהצלחה. כמה אפיזודות חולפות זכו לבדיחה המבוססת על דמותן? (אם הוא יצליח לצאת מהקונדום, נקרא לו מקגייוור). כמה פארסות שוליות זכו למיתוג לשוני מובהק, המבוסס על הפנמת התכונה הבולטת שלהן? ("תאמין לי, מקגייוור הטבח הזה – מכין מוס חרובים מגרעיני דלעת").

כמה מכם יכולים לאפיין דמות מ"תהילה" באופן מובהק? דוריס שוורץ? הג'ואיש פרינסס עם המניירות ההנרי קיסינג'ריות? אולי קפטן סטובינג מ"ספינת האהבה"? איזו תכונה בולטת היתה לדמות הפולחן המשמעותית הזאת? ואפילו לסטארסקי, או לסטיב מקגראת, לא היה שום מאפיין שהצליח לעשות את הקרוס-אובר מגג טלוויזיוני אל התרבות העברית. העברית, רבותיי!

על כל פנים, מקגייוור, סוכן החרש הפועל מטעם עצמו, בשירותם של שוכרים אקראיים, חזר למסך (ערוץ "אקשן" בכבלים, מדי יום ב-19:30). על כל פנים, הוא חמוש בכובע הבייסבול, במכנסי הג'ינס המשופשפים, בנעלי הטראק ובמניירות של כוכב הרוק המזדקן, זה שראה הכל, אבל מוכרח לעלות על הבמה. אין לו בעיות מוסר, למרות שהוא בדרך כלל בוחר לעבוד בצד של הטובים ואה... כן, כמעט שכחתי, שיטות הפעולה שלו הן שילוב בין מכון ויצמן, שלב הישרדות בשבי של קורס טייס, טייקים מ"צוות לעניין" ו"שפץ ביתך", רק בלי הבדיחות.

איך, איך, איך הערצנו את האיש שידע להפוך מסטיק בזוקה לאורניום מועשר. איך סגדנו לו, לאיש בעל תספורת היורגו דלארס ומבט הפוינטר בעיניים, כשהמיס דונג והפכו לשמן מכונות. איך נישקנו את כפות רגליו כשהיה כלוא בלב היער, עם מחזיק מפתחות ותעודת זהות, והצליח להרכיב מטוס דו מנועי מכמה קליפות פיסטוק, גיליון ישן של "רייטינג" וקרס חזייה של בחורה בשם בובי-סו.

הוא לא הכיר בפאניקה, בז להיסטריה והתעלם מהמתפללים לניסים. "אל תגידו נס יבוא", הוא נהג לומר, "עשו לכם פוקס". והוא נאה דרש, נאה ליהטט. אבל יותר מכל, מקגייוור (ריצ'ארד דין אנדרסון) סימל בעיניי את המהפך שעברו גיבורי הטלוויזיה שלנו מסטיב אוסטניות לגבריות חדשה, פגיעה, תועלתנית מאוד, אבל כזאת הממתינה בשקט לתורה. מחווה לגיבורי המערבונים שלא ישובו, לשיין, הרוכב לבד על סוסו, כמו רין טין טין, ואז מבצע את הטריק ונעלם. מחווה למאצ'ו המחוספס, ששומע ברוס ספרינסטין בארבע על ארבע, מפוצץ את העולם בזיפו וקצת גליצרין ואז חוזר הביתה למקרר הריק. במידה רבה, מקגייוור, על פרופיל הליאופרד שלו, הוא גיבור הילדות הראשון שלנו, שבאמת לא ידע שהוא כזה.