מנגן וש?ר

המסקנה העולה משיחה עם חמישה אנשי מפתח בתרבות הישראלית, בעניין זהותו של שר התרבות הבא, היא שאף אחד מהם לא מאמין שישנה משמעות אמיתית לתפקיד הזה. "תיק התרבות נדד באופן מסורתי בין משרד החינוך למשרד התרבות, המדע והספורט", אמר לוואלה! תרבות יושב ראש מועצת הקולנוע, השר לשעבר, מיכה חריש. "לא הרבה מאלו שקיבלו בסוף את המשרה דאגו לתרבות - לא במשרד החינוך ולא במשרד המדע, התרבות והספורט", הוא טוען בצער. "במשרד החינוך הנושא הוזנח כיוון שהוא משני לתפקיד החינוך ואילו במשרד התרבות, המדע והספורט זה תלוי לאיזה צד הוא נטה – התרבות, המדע או הספורט".

"כיום רוב התקציבים מופנים לספורט", ממשיך את הטענה היוצר רני בלייר, יושב ראש איגוד הבמאים ומראשי מאבק היוצרים. "זהו תחום הרבה יותר פופולרי וסקסי, כל ארבע שנים אולימפיאדה וכו'. אותנו לא באים לחבק אחרי ארבע שנים כשאנחנו גומרים לצלם סרט. תאר לך שארי פולמן היה זוכה בסזאר הצרפתי ופתאום מג'אדלה היה קופץ עליו ומחבק אותו".

למרות זאת, לכל תחום בתרבות הישראלית – ספרות, מוזיקה, קולנוע, תיאטרון ואמנות – יש אג'נדה המחכה למענה מצד השר. בעיני בלייר למשל, "האתגר החשוב ביותר שעומד לפתחו של שר התרבות הוא הקמה של שדולת תרבות בראשותו, שתורכב ממחוקקים ותגן על היוצרים, כי הם לא אלו שצריכים לצאת לרחובות כדי להגן על התרבות".

* האם זהו לא תפקידו של שר התקשורת?

בלייר: "נוצרה איזו כפילות מוזרה אצלנו, ששר התקשורת עוסק באלמנטים המהותיים של היוצרים ושר התרבות הוא רוחני, לא פרקטי. בעולם העתיק, שר התרבות הוא זה שהגן על התרבות וכך זה צריך להיות גם עכשיו. הגיע הזמן ששר התרבות ידחוף גם את הנושאים שעוסקים בטלוויזיה וביצירת מקור ויטיל על שר התקשורת את המחויבות לבצע את הדברים באופן טכני וחוקי".

לעומת בלייר, העורכת הראשית של הוצאת כתר, איריס מור, ממקדת את שר התרבות בכיוון אחר לחלוטין. "שר התרבות הבא יצטרך להשיב לספר של מעמדו ההיסטורי", היא אומרת. "עליו או עליה לדאוג לכך שלבתי הספר, למתנ"סים ולספריות יהיה תקציב מיוחד שיהיה חלק אינטגרלי מתקציב משרד התרבות, לקניית ספרים חדשים שיוצאים לאור ולהפצתם. בנוסף, צריך לדאוג לכך שסופרים יוכלו להתפרנס מכתיבה ולהתפרנס מתמלוגים הוגנים ממכירת ספריהם. במקביל או בנוסף לפרסי ראש הממשלה המאפשרים התפנות לצרכי כתיבה, צריך דווקא בתקופה כלכלית קשה שכזו לתת מלגות לסופרים, משוררים, כתבי עת, למתרגמים, לעורכי לשון, לאנשים שעיסוקם הוא השפה העברית".

מנכ"ל אקו"ם יוריק בן דוד חושב שזכויות היוצרים באינטרנט הוא תחום כל כך פרוץ, שהוא הופך את הטיפול בבעיה ל"ראשונה במעלה בחשיבותה", כפי שהוא אומר. "המדיה החדשה תופסת נפח משמעותי מבחינה תוכנית וכלכלית, אך מבחינת זכויות יוצרים כל התחום הזה פרוץ לחלוטין. ג'ונגל והמערב הפרוע. אני מרגיש שאם וכאשר יהיה שר תרבות - ואני בהחלט ממליץ שיהיה משרד נפרד – הוא יטפל בבעיה הזו בהקדם. שר רציני בתחום התרבות שיגיד 'אנחנו הולכים לעשות סדר במערב הפרוע', עם פתרונות הגיוניים שיאפשרו שימושים הגיוניים בפורמט הנפלא הזה ומאידך לעשות את זה בצורה הוגנת מול הצרכנים, האזרח והן מול בעלי הזכויות".

מבין כל המרואיינים, השר לשעבר חריש אמור להיות המרוצה מכולם. תקציב הקולנוע החדש, עליו עמל יחד עם משרד התרבות והאוצר, הביא 67 מיליון שקלים בשנה לקולנוע הישראלי במסגרת תקציב חומש. למרות זאת, חריש ממשיך להתריע כי גם שר התרבות הבא ייאלץ לעסוק בתקציבים לקולנוע, כתוצאה מהמשבר הכלכלי החריף בעולם.

"יש כרגע שתי בעיות מרכזיות", אומר חריש. "האחת היא המשבר הכלכלי בטלוויזיה, שמשפיע כמובן על הקולנוע. בהקשר הזה יצטרך משרד התרבות לשתף פעולה גם עם גורמי האוצר וגם עם גורמים אחרים כי בלעדיו תהיה נסיגה בהתפתחות הקולנוע הישראלי. הבעיה השניה היא ההשפעה על הכספים שבאים מחוץ לארץ מהקו-פרודוקציות, גם בגלל המשבר הכלכלי וגם בגלל האווירה כלפי ישראל. לדעתי, ההשפעה הכלכלית יותר מסוכנת".

גם מור מתרשמת מהישגיו של הקולנוע במשרד התרבות. "חוק הקולנוע הוא דוגמה טובה", היא אומרת. "אם מסתכלים על הקולנוע שנעשה כאן בשנים האחרונות מבינים שבלי חוק הקולנוע, על משמעויותיו הפיננסיות, לא היו נעשים כאן הסרטים הטובים שנעשו בשנים האחרונות. חוק דומה צריך לחוקק לטובת הספר העברי".

את בלייר, לעומת זאת, התקציבים לא ממש מרשימים. "נמאס מזה שחושבים ש-67 מיליון דולר לקולנוע זה הישג מדהים וחסר תקדים", אומר בלייר. "חברים, תקציב הקולנוע היה צריך לעמוד מזמן על 120 מיליון שקל. נמאס מגישת ה'עשינו לך טובה' הזאת, כאילו הפוליטיקאים אומרים 'צריך אמנות, נזרוק לכם עצם'".

מעבר למשימות והביקורות, בסופו של דבר ימונה מחזיק תיק לתרבות הישראלית. מיהו האיש אותו היו רוצים אנשי התרבות לראות? גם כאן, מלבד בלייר, שהציע את הדובר הבולט של מאבק היוצרים נפתלי גליקסברג, איש מהמרואיינים לא הצליח לנקוב בשם שיעלה חיוך על שפתיו. "אני יותר מדי מנוסה מכדי להיכנס לספקולציה הזאת", אומר חריש. ואילו חלומו של בן דוד הוא שמי שיחזיק בתיק החשוב, יהיה "מישהו שבא מרקע של עיסוק בתרבות, אדם שבא מרקע של יצירת תרבות כמו בצרפת ובברזיל. אולי אפילו אמן בעצמו שמבין את גודל החשיבות של התפקיד הזה".

גם איריס מור מעצבת פרופיל, אך נמנעת מלהיכנס לפרטים. "רצוי להתחיל מהדבר הבסיסי ביותר - מישהו שאוהב תרבות, שיש לו כבוד ליוצרים, לשפה העברית ולתרבות המקומית", היא אומרת. "מישהו שמבין שצריך להשקיע גם ביוצרים צעירים וחדשניים וגם ביוצרים מבוגרים יותר המשמרים את הקיים. על המתח הזה בין הישן והחדש עומדת תרבות באשר היא. מישהו שמבין שכדי שתקום פה יצירה טובה ובעלת משמעות צריך להשקיע כסף".

יוצר האמנות הוותיק, המנוסה והציני יאיר גרבוז, מסרב להיכנס לדיון ולמעשה מסכם את תת המודע של אנשי האמנות באשר הם. "אני לא מצפה לשום דבר מהממשלה הזו מלבד ליפול במהרה", הוא אומר. "אני לא מאמין שממשלה שחברה בה מפלגה המעוניינת לחוקק חוק נאמנות לחלק מהאזרחים, יכולה לעסוק בתרבות. גם אם לשר יהיה רצון טוב או אילו שהם דברים טובים שיהיו בו – ההרכב של הממשלה הזאת ומה שהיא מבטאת הוא כבר אנטי תרבותי. מה שנותר הוא שהשר יקצץ את התקציב המקוצץ ממילא".

* ובכל זאת, אם הוא ידאג לאמנות שכה קרובה לליבך?

"אנחנו יחידה אחת בנושא הזה. אני לא מקבל את ליברמן בתור צייר כי הוא ייתן לי תקציבים. בממשלה כזו שר החינוך חסר משמעות ושר התרבות חסר משמעות. הדבר היחיד שאני יכול לבקש מהשר הבא הוא שיתפטר".