מה שהילדים אוהבים: המיקסטייפ של אלון עוזיאל

עבר כבר לא מעט זמן מאז ששמענו מדניאל ג'ונסטון. רק אלוהים (או השטן) יודע מה עבר עליו בינתיים, ובשביל להרגיע את הגעגוע מבלי לספק לנו יותר מדי תשובות לגבי מצבו הנוכחי, יצא בימים אלו "Daniel Johnston At Home Live" - הקלטה מהבית של ג'ונסטון בוולר, טקסס, משנת 1999.

האלבום מוצע לקנייה דיגטלית גם כקובץ דיגיטאלי וגם כאסופת סרטוני mp4, ובשניה שהבנתי שדניאל ג'ונסטון יוכל לתת לי הופעה פרטית, מיד חשפתי את פרטי כרטיס האשראי שלי. הסרטונים הם לואו-פיי בערך כמו המוזיקה ומציגים את ג'ונסטון על הפסנתר בבית או בגינה בחוץ עם האקוסטית. אולי זה הטרנינג הביתי של ג'ונסטון ואולי זה הדכאון הכרוני שרק מנסה להתפוצץ לו מהגוף השמן, אבל מדובר באחת מההופעות הכי אינטימיות שתראו על המסך הביתי - תקשיבו לשיר הזה ותבינו על מה מדובר.

האלבום החדש של ברייקס הוכיח שיש ללהקה הזו איזשהו טאץ' מלטף שלא הייתי מודע לקיומו. אולי זה החיבור עם Fat Cat Records ואולי זה סתם הניסיון, אבל הפופ-פולק-Pאנק שלהם פתאום נדבק לי לשניים ולא מרפה.

Voxtrot לא מפסיקים להפתיע. כשהם צצו עם האי-פיז הראשונים שלהם, אי אפשר היה שלא להתלהב מהגרסה החייכנית לסמיתס שהם הציגו - הם לקחו את כל הרגעים הכי פופיים של מוריסי, חטפו מוטיבים של בל אנד סבסטיאן ודחפו הכל למספר שירים קטן ואיכותי שהבטיח המון על העתיד.

אלא שאז הגיעה ההפתעה הרעה - האלבום הראשון יצא ואיתו האכזבה. Voxtrot ניסו להגיע להמונים והיה נדמה שויתרו על כל שיקול אומנותי בדרך. עכשיו, צצה הפתעה נוספת, עם הסינגל החדש של הלהקה שחוזר לאייטיז, אבל מהכיוון האפל שמזכיר את התקופה הכי טובה של הקיור. מעניין אם הם יצליחו להתמיד בדרך זו גם בשירים הבאים.

רק לפני 10 דקות שיבחנו את אלבום הבכורה של Crystal Stilts והם כבר כאן עם 7 אינץ' חדש, שנשמע בדיוק כמו שהייתם מצפים - מעט קצבי ואפוף עשן.

כמעט כל האלבומים שהכי חיכיתי להם השנה כבר הגיעו לחנויות או דלפו, ו-"Now We Can See" של הת'רמלס, אחד מהחשובים שברשימה, דלף השבוע גם הוא בכדי לספק את הPאנק הרזה הזה שעושה כל כך טוב למוח. תענוג.

אין דרך טובה יותר לגרום לפריצה של להקה מאשר להכין את הקליפ הכי מגניב שעולה על הדעת (ועדיין נראה נונשלנטי), לכלול בשם השיר את שם הלהקה (בעיקר כשהשם הוא חתיכת הצהרה), ובטקסט לקרוא לריקודים וקפיצות. The New Royal Family עוד יגיעו רחוק בגלל הקליפ הזה, ועד אז, הם בטח עוד יתווכחו בניהם מי שבר לסולן את הלב, כי לפי השיר ייקח לו זמן לגלות.

דרך ה-New Royal Familyהגעתי ל-The Research , עוד להקה בריטית מעולה וקלילה, שהוציאה את האלבום השני והכיפי למדי שלה ב-2008 (אבל בגלל שהיא לא כל כך מוכרת, אני מתייחס אליה כדבר הטרי בעולם).

יש משהו בגל להקות השוליים הבריטיות הנוכחי (השוליים של המיינסטרים של האלטרנטיב, כן?) שהוא פשוט מבריק באווירת המאגניבות והמודעות העצמית שלו. אולי זה גם רק בדימיון שלי, אך נראה שהרבה מהלהקות האלו חברות זו של זו, מופיעות יחדיו, דוחפות אחת את השניה ובגדול עושות המון טוב לעולם. The Research נמצאים עמוק בתוך הסצנה האולי-דימיונית הזו, בין התהילה של ארט ברוט למחתרתיות של האינדליקטס.

ואם כבר ארט ברוט, אז גם האלבום המלא שלהם דלף במלואו השבוע והשיר הנ"ל שהגיע איתו מכיל שורה שחייבת להיות להיות המוטו החדש של המיקסטייפ הזה, שכידוע, מתנער מכל הזקנים האלו שמשום מה עדיין נחשבים לאלילים האמיתיים: "את אוהבת את הביטלס/ אני אוהב את הסטונס/ אבל אלו רק התקליטים שההורים שלנו גדלו עליהם". לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר. בנוסף, יש ציטוט של קולדפליי, עירום והרפתקאות אחרות.

הכן כן כנים לא מתנתקים מהבלוגים לשניה. מאז שהאלבום שלהם דלף ולכל חור, הם עשו קאבר לראמונס, שיחררו מהדורה מיוחדת של הדיסק שכללה גרסאות אקוסטיות מקסימות, ועכשיו, בשביל להישאר עוד קצת בתודעה (או בכדי למכור יותר) מגיעים גם קטעי הבונוס של אייטיונס ובראשם השיר הזה, שיגרום גם לגידם למחוא כפיים. אולי זו הדרך של חברת התקליטים לתקן את העוול שעשו להם.

ריי ריי רק בת 18 והיא כבר ההמשך הנבחר לשושלת M.I.A-סנטיגולד. היא הספיקה לחתום בלייבל של M.I.A ולצאת איתה לטור ועכשיו מגיע גם הסינגל המפוצץ הזה, בו Blaqstarr על ההפקה, ריי ריי עושה כמעט את כל הוואקלס ו-M.I.A רק אומרת "באנג" שוב ושוב - דוגרי, ריי ריי היתה משתלטת על הסיפור גם בלי M.I.A, אבל כמה שיש יותר בפנים, ככה יותר שמח.

בחיים לא שמעתי קטע שכל כך מתאים ללייבל שלו, כמו שהשיר הזה מתאים לביג דאדא. תחשבו על כל הקלישאות של הלייבל הבריטי הזה: צלילי חלל ואווירה עתידנית? יש. ראפרים אינטליגנטיים? בפנים. מילים משכילות על ההיסטוריה של ההיפ-הופ? בטח! הדבר היחיד שלא ברור כאן, הוא שבכלל לא מדובר בראפרים בריטים, אלא דווקא בכאלו מטקסס - המקום הזה שאנשים לא אמורים להיות חכמים בו. טוב נו, מה זה משנה כשזה נשמע טוב כל כך?

את העובדה שראפרים בכלל שייכים למשחקי מחשב כבר הבינו מזמן ואפילו הוציאו את הרעיון לפועל, בסדרת משחקי המכות של דף ג'אם. עכשיו, Tugboat לוקח אותנו צעד אחד קדימה, עם גרסאות 8ביט לשירי היפ-הופ ידועים, שמעורבבות יחדיו לקטע אחד גאוני.