דידי איידול

ברוכים הבאים לשבוע קארי אנדרווד. השבוע קיבלנו שירים של קארי אנדרווד, שירים שקארי אנדרווד ביצעה בתחרות וגם הופעה של קארי אנדרווד (בסדר וגם קצת ווילי נלסון וג'וני קאש, אם אתם ממש מתעקשים). למרבה הצער – עם כל חיבתי לקארי כמתחרה – זה אומר שזה שבוע קאנטרי. וזה אומר שאני (וכנראה כל מי שהוא לא אמריקאי פטריוט בנשמה) באותה הסירה עם סיימון – רק מחכה שזה ייגמר.

זה שיר? באמת? זה נשמע יותר כמו דקלום, שלא נדבר על איזה ראפ כושל. בחירה נוראית והפרצופים שלו היו מביכים. מייקל די תקוע כאן, כי הוא טקסני מצד אחד, אבל רחוק מלהיות זמר קאנטרי מהצד השני, מה שבסופו של דבר הביא לביצוע בינוני למדי.

הייתי שמח אם היא היתה לוקחת את השיר ממחוזות הקאנטרי למחוזות הרוק שטבעיים בהרבה לקול שלה ולמרות שקארה אמרה שהיא הפכה את השיר לשלה, זה לא נשמע ככה. מצד שני, היא מעולה (כבר אמרתי את זה?). קשה לי להסכים עם השופטת שנדמה שלא מצליחה לחבר הברות למשפט שלם, אבל פאולה צודקת. אליסון חייבת שיר שקט בשלב כזה או אחר.

זה היה ביצוע יפה, אם כי מעט משעמם. כריס הוא קצת חידה בעבורי. עוד לא התחברתי באמת לאף אחת מההופעות שלו, למרות שאני לא יכול למצוא שום פגם טכני בשירה שלו. הוא טוב. אולי טוב מאד. אבל אם נחזור אל העונה שעברה, מה קרה לאלמנט ה"וואו"?

גם ליל, כמו אליסון, סירבה לקחת את השיר באמת לכיוון של מה שהיא יודעת לעשות (בתירוץ שלא מתקבל, של "מחווה לז'אנר" – נו באמת). העצה של רנדי טראוויס (אליל הקאנטרי שהגיע לחלוק מנסיונו עם המתמודדים) להאט את השירה בשביל שיבינו את המילים, פגעה בה וכמו בשבוע שעבר, היא לא הצליחה לחרוג מ"סולידית". פאולה היתה קוהרנטית להפליא וטענה שליל היתה צריכה לדלג מהר יותר לפזמון.

אגב, השבוע הזה כלל את שני שירי הקאנטרי החביבים עלי שאינם שירים של ג'וני קאש (ואף אחד מהשירים של קאש שאני אוהב באמת), וזה אחד מהם. זה שיר על אשה מוכה ששורפת את הבית שלה כשהיא ובעלה בפנים. רק ביקום הקאנטרי הדבר הזה קביל ואפילו עם המילים המרגשות והכוח של השיר, ליל לא הצליחה להתרומם.

כל ההקדמה עם ריאן (על המפגש המוזר בין רנדי טראוויס לאדם עם הלק בציפורניים) היתה "למקרה שלא שמתם לב, הוא הומו! הומו! וזה קאנטרי! והוא הומו!". באשר להופעה עצמה, אדם כן השכיל לעשות בשיר כבשלו, בניגוד לקודמותיו. זה שיר מצוין - אם כי רחוק מלהיות הטוב ביותר של קאש - וזה היה ביצוע חכם שפנה לקהל שלו (על מי הוא אותו קהל, בהמשך) מה שלא אומר שאהבתי אותו.

אבל אנחנו צריכים לעצור רגע בשביל הוד השופט רנדי ג'קסון שחשב שככה ניין אינץ' ניילס היו מבצעים את השיר הזה. ניין אינץ' ניילס? שמעת אותם בחיים שלך? מה הקשר? שמישהו ייתן לרנדי אוסף קליפים של טוקיו הוטל, בבקשה. שלפחות יידע מה אדם עושה כאן.

הפלצט שלו היה ממש לא רע, אבל השירה בטון הרגיל היתה בינונית להפליא. העיבוד והלהקה עבדו מאד לטובתו, אבל הוא קצת נבלע על ידי הבמה הגדולה. לתשומת לבה של פאולה, שרצתה שיעזוב את הפסנתר: הוא עיוור. שיודע לנגן על פסנתר. וואחד גימיק, לא הייתם אומרים? התשובה לה זכתה מסקוט לטענה המגוחכת הזאת היתה: "אפשר לקרב את הפסנתר לקהל" – 1:0 לסקוט.

כתבתי כבר בעונה הקודמת, כשברוק ביצעה את השיר, שאני מאוד אוהב את השיר הזה. אני שוב נאלץ להתלונן על העיבוד - דווקא את השיר הזה לא צריך היה לשנות במידה ששינו אותו וזה קרה גם עם ברוק. ההופעה הכי פחות טובה שלה עד כה ועדיין הופעה טובה מאד.

"היי, קוראים לי דני ואני אלמן. אשתי מתה, אז אני שר שיר על אישה בתאונת דרכים. והתחברתי אליו נורא". אתם חושבים שאני ציני? זה כלום לעומת דני גוקי, המתחרה הציני ביותר בהיסטוריה של התוכנית הזה. ווקאלית, הוא היה טוב, אבל לא טוב מאד. הביצוע הכי פחות טוב שלו עד כה. אה - ואני שונא אותו. ואני שונא את זה שנראה שיש לשופטים תסריט בו כתוב "דני היה מעולה".

אני תוהה האם רנדי טראוויס יודע בכלל שרוב העולם לא מכיר את המקור של ווילי נלסון לשיר, כי אם את הגרסה המפורסמת יותר של פט שופ בויז ואת הגרסה העוד יותר מפורסמת של אלביס. באשר להופעה, אנופ היה טוב, אך נדוש. ווקאלית, זה הביצוע הכי טוב שלו, אבל הוא קצת איבד את האישיות הקופצנית של בובי בראון מלפני שבועיים ואת מה שגרם לי לחבב אותו.

איבדה את הקול (עלתה להופיע עם שפעת, אחרי אשפוז בבית חולים), אבל חזרה להיות עצמה. זאת המגאן בה התאהבתי. היא היתה ג'אזית ובלוזית ומגניבה ובכל זאת, מגיע שלב בו צריך להודות בעובדות: עם כל חיבתי למגאן, היא הזמרת הרביעית בטיבה בתחרות. מתוך ארבע.

הגיע הזמן. הגיע הזמן שנראה בתחרות האמיתית את מה שראינו ממאט בכמה שניות בשבוע הוליווד עם Georgia On My Mind. בניגוד לשופטים, די תיעבתי את השיר - מה הקטע של קארי אנדרווד עם שירים שהמסר שלהם הוא "אלוהים גדול, אנחנו קטנים?"

מדד הטמטום של רנדי: 9 מיליון. רנדי טיפש מכדי שאוכל להתייחס אליו יותר. עיינו ערך "ניין אינץ' ניילס". למעשה, השיר של אדם היה העיבוד שדילאנה עשתה לעיבוד של Wall of Voodoo לשיר של ג'וני קאש.

מדד הג'ננה של פאולה: 6. תגידו, שמתם לב שפאולה ממש קוהרנטית העונה? יחסית לעצמה, כן? יש לה הערות שאשכרה קשורות לביצועים. אבל בתוכנית התוצאות, קיבלנו את זה: "אתם יודעים מה? לא משנה מי הולך הביתה, אף אחד מכם לא הולך הביתה אף פעם, כי אתם השתניתם והבית הוא מקום שונה לגמרי בעבורכם עכשיו". וואו.

מדד התשכבו כבר של ריאן וסיימון: 4. היה שבוע די רגוע אצל הלטנטי הבריטי והמנחה שבארון. מילה פה ושם, בלון מים שהוחמץ. אנחנו מצפים מכם ליותר, בנים. תתאמצו.

לקארה אין עדיין מדד. אחרי חצי עונה, עדיין לא ברור לי מי היא – אם להשתמש במונח שלה. מי היא? זמרת מוכשרת אך כושלת? אוטומט של התעשייה? יוצרת? מכונת להיטים? כל התשובות נכונות, אבל רשמית היא כאן בגלל סעיפים 3 ו-4 בעוד מעשית היא מונעת מסעיפים 1 ו-2.

צריך היה לעוף: מייקל סארבר
עפה: אלקסיס

רגע, מה? מי עף? שנייה. בואו נחזור אחורה. מה? אלקסיס? אלקסיס גרייס?! אחת משתי הזמרות הכי טובות בתחרות? מקום 11? אלקסיס? והיא היתה בשלושת המקומות האחרונים ביחד עם אליסון? הזמרת הכי טובה שנשארה בתחרות? אני בדיכאון. העם האמריקאי מדכא אותי. וכן, ההופעה שלה בליל התוצאות לא הצדיקה את השארתה, אבל היא בכלל לא היתה צריכה להיות במקום הזה. עם אמריקאי יקר, היית ברצף טוב. ג'סמין וחורחה במכה. אבל עכשיו אנחנו כבר לא חברים.

בשבוע הבא – מוטאון. אם ליל רוצה לנצח בתחרות הזאת, זה חייב להיות השבוע שלה.