הביאה שיחוק

הרבה בנות היו רוצות לשבת עם קלייב אואן באותו חדר ולבהות. לרגל יציאת הסרט "משחק כפול", טל שולץ גם עשתה את זה

טל שולץ, ניו יורק

יש לו את המראה הזה של כוכב הקולנוע, אבל הוא לא יותר מדי קול או יותר מדי סקסי או יותר מדי יפה. אל תבינו אותי לא נכון, כשהוא נכנס לחדר, קשה לפספס אותו - כל המבטים מופנים אליו, של נשים ושל גברים כאחד. אבל הוא מן טיפוס כזה שלמרות הגנים החיצוניים המשובחים שבהם הוא בורך, אתה יכול גם לראות את המגרעות; הוא לא יותר מדי מושלם וזה אולי מה שהופך אותו למושך יותר. ואכן, כשהוא נכנס לחדר המלון, קשה שלא להסתכל. כולם בג'ינס, העיתונאים, אנשי יחסי הציבור, ורק קלייב אואן בחליפה.

אואן משתייך לקבוצה מצומצמת של שחקנים מחוספסים, שיכולים לעבור בקלות את הקו הצר שבין יותר מדי יפים (ע"ע בראד פיט) וקשוחים סטנדרטיים (ברוס וויליס), המאפשר להם להתחפש לאדם הפשוט בעוד הם בעיצומו של מרדף בב.מ.וו, חנוטים בחליפת ארמני, או מוכרים קוסמטיקה גברית בכלבו.

במסיבת העיתונאים לכבוד "משחק כפול", סרט חדש בו הוא מככב עם ג'וליה רוברטס, הוא אינו מרבה לדבר, רק לצחוק בעיקר מהקנטותיה של רוברטס. לשאלות העיתונאים הוא עונה בביישנות מסוימת, אך לדינמיקה שבינו לבין רוברטס קשה להתכחש. חמש שנים אחרי שהם ירו חיצי שנאה זה לעבר זו כזוג אוהבים חסרי סיכוי ב"קרוב יותר", ג'וליה רוברטס וקלייב אואן חוברים שוב לרומן, הפעם קצת מעודד יותר. השניים מגלמים סוכני ביון ממשלתיים – היא מהסי.אי.איי, הוא מהביון הבריטי - אשר פרשו לשוק הפרטי וכעת מוצאים את עצמם עובדים בעבור שני תאגידים מתחרים עד שהם מחליטים לחבור זה לזו להונאת-ענק תמורת מוצר יקר ערך. באיזשהו שלב – כמה לא מפתיע - הם מוצאים עצמם מחלקים את זמנם בין דייטים סוערים לפגישות אכזריות (אך מאד קומיות) עם תאגידי הענק המנוהלים על ידי שני מנכ"לים מפחידים ושלוחי כל ריסון בגילום מבריק של טום ווילקינסון ופול ג'ייאמטי.

אווירת חוסר אמון

זה נראה כמו המקום בו הכיף יכול להתחיל, אבל כדאי לזכור ש"משחק כפול" נכתב ובוים על ידי טוני גילרוי, שגם אחראי לתסריט של סרטי "זהות כפולה" עם מאט דיימון וכתב וביים את "מייקל קלייטון" (2008); סצנות האקשן ב"זהות כפולה" היו מרשימות והכנות והאינטליגנציה של "מייקל קלייטון" זיכו את הסרט במועמדויות לאוסקר, אך הלך הרוח הכללי של הסרטים הללו תמיד נצבע בצבעים קודרים של חוסר, שניכר גם בדיאלוגים הקרירים של אואן ורוברטס ובאווירת חוסר האמון שמגיעה לרמה של אמנות.

"זה סיפור שנון מאד, מלא הומור ובעיקר מהיר," מספר אואן. "קראתי את התסריט במלואו ובעמוד האחרון, ממש בפסקה האחרונה, הרמתי את הטלפון לטוני (גילרוי) ואמרתי לו שאני חייב לעשות את זה. טוני פשוט יודע לכתוב דיאלוג! זה הכיף אולי הכי גדול של שחקן, שמישהו מכניס לך את הטקסטים המצוינים האלה לפה בשיאה."

כהכנה לתפקיד, אשר דורש מאואן כישרון וורבלי יוצא דופן ויכולת לירות שורות מחץ בזו אחר זו, אואן מספר שצפה בסרטים ישנים וקלאסיים של קארי גרנט כמו "נערתו ששת", או בקומדיות רומנטיות קלאסיות (קומדיות סקרובול בעגה המקצועית) כמו "זה קרה לילה אחד" שאואן מתוודה כי הוא הסרט האהוב עליו. "מעולם לא ראיתי אנשים מדברים כל כך מהר כמו ב'נערתו ששת'. 'משחק כפול' בהחלט יכול להיכנס לאותה קטגוריה."

ונחזור אל החליפה, זוהי עובדה שקשה להתעלם ממנה בסרט ובכלל בחיים. הדרך הכמעט חד-פעמית, בה עוטה על עצמו אואן חליפה. רק מהדרך בה הוא מתנועע ניתן להבין מי עיצב אותה – ג'ורג'יו ארמני. עיתונאי אופנה סקנדינבי שואל את רוברטס, הישובה בין שני הגברים נוטפי השארם, גילרוי ואואן, מהו אייקון הסטייל החביב עליה, רוברטס עונה בפשטות "קלייב כמובן," ומיד מוסיפה "קלייב הוא המבין הגדול באופנה מבין שנינו, אני בעיקר מבינה בחנויות צעצועים."

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully