וואלה! תרבות מסכמת עשור

    באסה או קלאסה

    פינה של רגעים בפופ - קלאסיקה על זמנית, או באסה מיותרת מפח הזבל? והפעם: "Distractions" של זירו 7. כנסו להצביע

    • זירו 7
    • Distraction
    • אייר
    רונן ארבל

    הפרמטר הנעלם של המדור הזה הוא מימד הזמן. יש הרבה שירים שבזמן אמת נתפסו כאיומים ונוראיים – עניין של אופנה, מצב השוק ומצב הרוח - אולם כעבור שנים קיבלו את ההכרה המגיעה להם; שירים שבגלל טרור תקשורתי ומשטרת מחשבות נחשבו כבלתי קבילים וזכו לתהילה האבודה לה הם ראויים רק כאשר אפשר היה להתנתק מהפוזה ולבחון אותם באוזניים חפות מדעות קדומות (ובמקרים אחרים זו הנוסטלגיה שייפתה אותם). ויש את הצד השני של הסיפור הזה - שירים שנחגגו והוכתרו ובחלוף הזמן התבררו כבלוף מוחלט; שירים שהם בלון נפוח של יחסי ציבור, שהתאימו לרגע מסוים אולם לא צלחו את מבחן ההיסטוריה. כזה הוא "Distractions" של זירו 7, אחד מלהיטי הרדיו הכי גדולים בישראל בתחילת העשור.

    עוד לפני שהוציאו את הסינגל הראשון שלהם, זירו 7 זכו להייפ היסטרי בחסות ג'יילס פיטרסון, שדרן הרדיו שידוע כמכונת ניפוח בלונים אפקטיבית. הם כונו "התשובה הבריטית לאייר", הרמיקסים המצוינים שהפיקו, בין השאר ל"Up with the People" של לאמבצ'ופ ו"Love Theme from Spartacus" של טרי קליאר, מיצבו אותם כשניים שיודעים להרגיע היטב את הרוחות - בדומה לצמד הצרפתי אליו הושוו תכופות – ולזהות מלודיה שמזיזה את השערות הקטנות על העורף. אלא שמקורות ההשראה של שני הצמדים היו שונים למדי; בעוד שאייר התכתבו עם איזי-ליסנינג ופופ צרפתי ונמשכו למוגים ישנים ופסנתרים חשמליים, זירו 7 היו רציניים יותר, מתוזמרים, אפיים וקלאסיים יותר ועם יותר נשמה. ההבדלים הללו אולי נדמים כניואנסים בלבד, אבל אני זוכר שזירו 7 נורא התעצבנו כשהיו שואלים אותם על אייר, אז כדי שאני לא אקבל מהם מכות הדגשתי את הסיפור הזה.

    "Distractions" שיצא במקור באי.פי השני של זירו 7, בלט על רקע הקטעים האינסטרומנטאליים שהתלוו אליו והפך די בקלות ללהיט הגדול ביותר ממנו. הוא הציג לראשונה את סיה, זמרת לבנה שחושבת משום מה שהיא אריתה פרנקלין ולנצח תיזכר בתור ההיא עם השיר מסצינת הסיום של "עמוק באדמה" (אפרופו יצירות שלא עוברות את מבחן הזמן). וזה היה די צפוי שהוא יהפוך ללהיט לילי בארץ – הוא קרץ גם לאוהבי סוף השבוע הרגוע וגם לחובבי האלקטרוניקה; גם לבחורות שהחבר שלהן זרק אותן ובמקום לשמוע את "Total Eclipse of the Heart" של בוני טיילור הקשיבו לו, גם למעריצי הופ סנדובל.

    הטקסט כאן הוא מתבכיין על גבול הפתטי – בחורה שממש מתחננת לבחור אותו היא אוהבת (והיא לא מפסיקה להגיד שוב ושוב ושוב כמה היא אוהבת אותו) שיהפוך אותה לאשתו (עם המשפט המתחכם "Make miss me mrs you"). בין לבין – כמו פולניה שכל החיים רק חיכתה לעמוד מתחת לחופה לא בשביל האהבה אלא בשביל האקט עצמו - היא כבר בונה להם את החיים המשותפים, עד הגירושים הבלתי נמנעים. עד כדי כך נואשת הבחורה, שהיא מוכנה בשביל הרגעים הספורים שיהיו לה יחד עם אותו גברבר לעמוד בגירושים עתידיים. בפזמון היא כבר יוצאת מגדרה – חוץ מזה שהיא אוהבת היא מספרת לעצמה בדיחות כדי להסיט את תשומת הלב שלה מהאמת. והאמת היא, אם לא הבנתם עד עכשיו, זה שהיא אוהבת איזה מישהו ויש מצב שהוא לא עד כדי כך בעניין שלה.

    לו חשתם שיש איזו מידת אירוניה בריטית במילים של השיר, ויכול להיות שיש, היא מתפוגגת בעקבות הביצוע המאוד לא רגיש של סיה, שכנראה מעולם לא שמעה על אנדרסטייטמנט ומרביצה כאן ביצוע בסגנון מאיה בוסקילה, כולל הנביחות הקטנות והמרגיזות האלה. כשהפומפוזיות הזו מגיעה על רקע התזמורים שזירו 7 כל כך אוהבים, קשה לומר ש"Distractions" היא בלדת צ'יל עדינה; ההפך, מדובר בשיר גס וחסר פינס.

    עם כל הכבוד לרצונות של זירו 7 (וזה לא שיש לי) אי אפשר להתייחס ל"Distractions" מבלי להידרש ל"All I Need" של אייר – ההפך הגמור ממנו. זמרת לא גדולה עם קול מאוד קטן ומוגבל, הפקה מינימליסטית וצנועה ומלודיה לא פחות חזקה שעוברת הרבה יותר ומשתמרת מבלי להשתמש יותר מדי. שימו עכשיו את "All I Need" וקיבלתם את הצמרמורת של החיים. שימו את "Distractions" ותקבלו בחילה משימוש יתר בשיר שהזדקן, בדיוק כמו הפולניות המעצבנות שהשיר הזה מדבר אליהן, רע מאוד.

    טוב לדעת (תוכן מקודם)

    איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

    חברת איילת גייר
    לכתבה המלאה

    זירו 7, "Distractions" - באסה

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully