לכם יש את המראה

בעולם של הפט שופ בויז, תרבות הציטוט היא רק פן אחד בספין מחושב ומתוכנן היטב: לא רק שהביצוע המחודש ל -"Go West" של הווילג' פיפל העניק להמנון הזה משמעות חדשה וגאה, גם הקליפ שלו - בעל השימוש במוטיביים קומוניסטיים מובהקים וההליכה לכיוון פסל החירות - הוא הברקה. בל נשכח שמדובר בוידאו ששפתו הקולנועית שימשה לאחת הפרסומות הנוראיות בישראל - "הקטשופ בוי". גם זה סוג של ציון דרך (במאי: האוורד גרינהאף)

גרסת הקליפ הראשונה ל- "Opportunities" היא אסתטיקת אייטיז בשיאה, עם גיבור מיוסר ואפקטים מצועצעים, אורות המכונית נדלקים בהתאם לביט וסיום פנטסטי שבו ניל טננט הופך לאבק ומוכיח שוב שעם המראה וגם השכל שלהם - אפשר לעשות לא רק מלא כסף, אלא גם לייצר קליפים מבריקים במיוחד מכלום (במאים: אריק ווטסון ואנדי מורהאן)

השיר שמסמל יותר מכל את העיסוק של טננט ולואו בקאמפ ובאלמנטים החזותיים הנלווים לו. התלבושות והססגוניות ואווירת הקרנבל שנלוות להמנון הנפלא הזה מצליחות להשכיח אפילו את התספורת של דאסטי ספרינגפילד, שדומה כאן בטירוף לרוד סטיוארט (במאי: אריק ווטסון)

העבודה המשותפת של הפט שופ בויז עם הבמאי והצלם ברוס וובר חיברה בין המיניות של הפט שופ בויז לשמחת החיים ששזורה לכל אורך היצירה שלהם, כפי שהיא מתבטאת ב- "Single Billingual", שבו טננט ולואו מצליחים ללעוג לאנשי המחשבים והחליפות עוד לפני שמישהו בכלל דמיין שהאינטרנט יהפוך למה שהוא (במאי: ברוס וובר)

"I don't Know What You Want But I Can't Give It Anymore" הוא עוד יציאה עתידנית של הפט שופ בויז, הפעם בבימויו של פדרו רומהני בוידאו שעיצב את התדמית החללית של לואו וטננט בסוף שנות ה-90 (משקפי השמש עם העדשות נטולות המסגרת, השיער הצבוע). נקודת המבט הויזואלית של רומהני והפט שופ בויז על האנושות לקראת סוף האלף השני מרגשות לא פחות מהשיר עצמו (במאי: פדרו רומהני)

ציון דרך חשוב בוידאוגרפיה של הפט שופ בויז, כשטננט ולואו יוצאים מתוך התסריטים - המתוחכמים לכשעצמם - לתוך היצירה הממוחשבת. ב-"?Can You Forgive Her" הפט שופ בויז הכתיבו אמירה אמנותית לדור שלם של יוצרים ובמאים, שראו בחזון שלהם צעד קטן ללהקה וצעד גדול בהרבה לתרבות הפופ, חזון שבמאי הקליפ הגשים עצמו מאוחר יותר - בקליפ ל"Go West" (במאי: הווארד גרינהאף)

בחרנו ב-".Love Etc", הסינגל הראשון והמצוין מתוך אלבומם החדש של הפט שופ בויז כיוון שהוא מדגים כיצד הלהקה הזו המציאה שפה חדשה כמעט בכל תקופה שלה, אך מעולם לא באמת נעצרה במקום. במאי האנימציה האן הוגרברוג' הרכיב סדרת אימג'ים של לבבות ואהבה שאולי לועסים את קלישאת הפזמון ("אתה צריך אהבה") אבל מרימים את האווירה בזכות תנועה ודמיון אינסופיים (במאי: האן הוגרברוג')

הקליפ שהצליח להעיף את הכנסייה מרוב זעם עקב דימויי האינקוויזיציה שיצר במאי הקליפ, דרק ג'ארמן ובהם טננט הוא למעשה עציר בידי המשטרה הקתולית המעונה על ידי כריס לואו והשחקן רון מודי הוא השופט. הבחירה של הפט שופ בויז להבליט את מוטיב החטא של זוג הומוסקסואלים שמסמלים את כל מה שבזוי בעיני הכנסייה - הוא גאונות, יותר מ-20 שנים מאז יצא (במאי: דרק ג'רמן)

הופעת אורח אגדית של איאן מקלן באחד מסרטי האימה הטובים של שנות ה-80, ואפילו לא אחד באורך מלא. הפט שופ בויז שוב מפגינים חוש אופנתי שמחבר נפלא בין קיטש (חתונה) לטראש (רק האיפור של מקאלן שווה מאמר אקדמי) כשכולם מתערבבים בציניות הפט שופ בויזית, שרק במסגרתה לואו יכול לשיר "אני מאוהב בך" כשמקאלן אוחז בכלה המבועתת (במאי: ג'ייק בונד)

כל קליפ שמתחיל בהקדשה בכתב ראוי להיכנס למצעד הקליפים הגדולים בכל הזמנים, אבל "Being Boring" הוא הרבה מעבר: הוא אומץ ויזואלי שחושף גברים שרירנים בתנוחות אינטימיות וחוגג את החיים בדומה לקליפ שרירנים אחר של הלהקה - "Se A Vida E" שגם אותו ביים ברוס וובר, רק במבט מרגש לאחור. זהו לא רק וידאו מדהים הוא גם מסתכם בשורה שאומרת הכל על הפט שופ בויז - הם אף פעם לא היו משעממים (במאי: ברוס וובר)