היהלום שבכתר

התאמנו על זה הרבה. אתה נכנס לחדר. הכול נראה רגיל. לך תמצא מה לא. חדר שהיה אמור להיות ריק שבוע והשעון האנלוגי עובד ומראה את השעה. אין שעון מכני שאחרי 48 שעות ממשיך לעבוד. מישהו היה כאן. פתח את הטלוויזיה תראה על איזה ערוץ היא מכוונת. זה מה שמי שהיה שם ראה. למה זה חשוב כרגע? כי ככה אתה יודע אם העוזרת הספרדייה ראתה טלנובלה אצלך בחדר השינה.

שוטר מגיע לרשום לך דו"ח. אתה יוצא בריצה בבית הקפה, עצרתי רק לשנייה לשים משהו. אתה מחרטט. אם הוא היה נוגע במכסה המנוע הוא היה רואה שהאוטו קר ואתה משקר. אתה לפחות שעה שם.

זוג תיירים, אישה וגבר מגיעים לדלפק המלון להרשמה. כיאה לתיירים הם סוחבים שתי מזוודות. הם מניחים אותם ונרשמים. עם הסיום האישה מרימה את המזוודה. אין כיפוף קל של הגוף הצידה אלא רק של היד. המזוודה ריקה והיא האישה שאתה מחפש.

אתה סורק חדר, מחפש מידע. בחדר אמור היה להתגורר גבר. אישה הייתה אמורה לחבור אליו ואז הם היו אמורים לצאת לבלי שוב. האם הם עזבו או שהיא טרם הגיעה? במאפרה יש בדלי סיגריות. אם יש שני סוגים, התמונה ברורה. זה שטויות. אבל נניח והם מאותו סוג. בחן את צורת הכיבוי ואורך הסיגריה שנותר.
אם תראה שני מודלים שונים של כיבוי, בינגו. אישה בדרך כלל מכבה בעדינות גבר מוחץ את הסיגריה ואפילו מקפל אותה לשתיים. אישה תשאיר זנב ארוך יותר. ליפסטיק זה לא סחורה, אף סוכנת לא נולדה אתמול, אבל משש את הפילטרים. שלה יהיה שמנוני ודביק יותר.

האם מישהו שילם כמה לירות לפקיד הקבלה כדי שייתן לו לסרוק את חדרך? תלוש שערה מראשך העבר עליה רוק והדק אותה על שתי דלתות הארון. היא צריכה להיות שם בערב. אם לא, עוף משם מהר. שים שערה על כמה פתחים, כדי שתהיה בטוח אם ערכו אצלך חיפוש.

מכונית אפורה חונה בקרבת משרדך. ערב. חושך. קריר. אתה בקומה שישית. יש מישהו באוטו? הוא בטח התפתה לשבת באוטו דלוק עם החימום פתוח. חפש את צינור המפלט. יצאו ממנו אדים.

דיברנו על חושים חדים. ההתבוננות זה מה שחשוב. יש הבדל בין לראות לבין להתבונן. אם אתה לבד, אתה מפתח סוג של הקשבה. לעצמך ולעולם. אתה רואה לא רק יותר אלא לפני. אתה תראה רגע לפני כולם. אתה תבחין בסימן כלשהו שיבשר על ההתרחשות הבאה. את ההתרחשות כולם יראו. כשאני נוהג אני רואה את הבעיה לפני הנהג שלפני. אני לא אתקע אחריו כמו שהוא נתקע מאחורי רכב שנעצר. אני אעבור מסלול לפניו למרות שהייתי אחריו. לכן אני לא נוהג אחרי מכוניות עם וילון על השמשה האחורית. אני חייב לראות קדימה.

חורף 94. הזירה: קפריסין. אי קטן שהוא מעין בר אחד גדול שבו כולם סוכנים. סוכנים כפולים או משולשים. מרוב שכולם חשודים, אף אחד לא יותר חשוד מרעהו.

המידע היה מאד מעניין. סוכנים לשעבר מברית המועצות מנסים למכור נשק לא קונבנציונלי לאיראנים כדי להעבירו לחיזבאללה. החיזבאלה ממומן על ידי האיראנים הרואים בו זרוע קדמית לשליטה בלבנון וראש גשר נגד ישראל.

המידע היה שכמה סוכנים כאלו, מסתובבים בלרנקה ועושים עסקאות מפוקפקות על מנת להוכיח רצינות. רצינו להניח יד על חלק מהם כדי להשיג מידע.

הגענו ללרנקה, "יהלומנים מבלגיה", כשברשותנו 10 ק"ג יהלומים נדירים. מ', יהלומן ישראלי, מעביר שמועה שבידנו יהלומים בשווי עשרות מיליוני דולרים ושאנו מעוניינים להיפטר מהם בחצי המחיר. פיטר מצא אותנו. איש ביון בריטי שהודח עקב נטייתו להימורים וסמים. מצא לעצמו יפיפייה מקומית והתמקם בלרנקה. עוסק בתיווך בכל מה שזז ומאפשר לקחת עמלה יפה.

העסקה מבחינתו הייתה מורכבת. נקבל את הכסף, אבל חצי ממנו יהיה בסמים. קוקאין. הלקוח שלו, שני פקיסטנים, מעוניינים ביהלומים וגם למכור את הקוקאין שקיבלו תמורת עסקה קודמת. ככה זה בבלגאן של אגן הים התיכון. סחורות ורעיונות מחליפים ידיים בדרך לעסקה הגדולה והחשובה.

נפגשנו במסעדת דגים לא ידועה. ישבנו לבדנו בקומה השנייה. אף אחד לא האמין לאף אחד. אנחנו הבאנו מישהו שמבין בסמים על מנת לאשר שמדובר בחומר אמיתי משובח. הם הביאו מומחה ליהלומים. כשאתה מוכר במחיר מציאה, החשד הראשון הוא שסחורה מזויפת. זה היה מחזה סוריאליסטי למדי. בין מגשי דגים וכוסות אוזו, אחד טועם קוקאין ואחד בוחן יהלומים.

היהלומים שלנו עברו את הבחינה. גם הקוקאין. סגרנו מחיר. נסענו למלון. אחסנו את היהלומים והקוקאין בחדר כספות מיוחד שהוקצה לנו. שתי כספות נפרדות. כל צד קיבל מפתח אחד. זקוקים לשניים כדי לפתוח.

עברנו לבר. וויסקי עם סיגר. מצב רוח מרומם. נשים, פוליטיקה ומזימות בינלאומיות. מי אמר שקשים חיי הסוכן? נפרדנו בחצות וקבענו להיפגש למחרת בבוקר ב – 08:30. הטיסה שלהם הייתה שעתיים אחר כך.

למחרת בבוקר בחדר הכספות שני המפתחות ננעצו יחד וכל צד לקח את המזוודות שלו. הפקיסטנים יצאו לשדה. מטוס פרטי חיכה להם בקצה המסלול. הם לא לקחו בחשבון דבר אחד. ב- 03:30 לפנות בוקר, אחד מפורצי הכספות הטובים בעולם, איש יקר שלנו שהגיע בטיסת לילה ממדריד, חודר לכספת בה הוחזקה המזוודה עם היהלומים. הוא מחליף מזוודות. הכול נראה בדיוק אותו דבר. ההבדל הוא קטן - המזוודה החדשה מכילה את אותם היהלומים בדיוק רק מזויפים.

השעה 09:45. ידידנו הפקיסטנים צועדים אל עבר ביקורת הדרכונים. קצין מכס קפריסאי מקבל טלפון אנונימי: שני זרים מוציאים מהמדינה יהלומים גנובים בשווי עשרות מיליוני דולרים. 3 אנשי מכס עוצרים את האיראנים. היהלומים מתגלים במזוודות. הפקיסטנים נעצרים. היהלומים מוחרמים (המזויפים).

עורך דין בריטי (איש שלנו. נו מה...) מגיע אליהם לשחרור בערבות. הוא מציע להם הצעה שאי אפשר לסרב: שחרור מיידי ויציאה מקפריסין עם היהלומים תמורת מסירת פרטים מלאים על ידידנו סוכני הקג"ב. מי כמה למה מתי איפה. לפקיסטנים אין ברירה. הם מדברים עם עורך הדין. שעה לאחר מכן הם עולים על המטוס. בידנו כל מה שהיינו צריכים לדעת. בידם מזוודה עם יהלומים מזויפים. קצין המכס הקפריסאי מחכך ידיו בהנאה. חלקו בקומבינה - יהלום בגודל 10 קראט. בסך הכל שיחרר את מי שלא עצר כלל.

עד היום אנחנו תוהים אם הוא יודע שהיהלום של המאהבת שלו מזויף.