רשמקול 41

נהיגה ממושכת באוטו במהלך השבועיים האחרונים הזכירה לי את אחד הזיווגים היפים בטבע – נסיעות ומיקסטייפים. לכן כמעט כל הלינקים במהדורת השבוע מוקדשים למיקסטייפים שונים שהצטברו אצלי לאחרונה, והפודקאסט השבועי שלנו, כמובן, כשלעצמו טיול בין כמה מהקטעים האהובים עליי כעת (אם כי התאמתו לנהיגה טרם נבדקה). מי ומה בהמשך פה למטה.

יוצאים לדרך עמוק ולאט, עם שיתוף הפעולה חדש של רנה לואו ופייטן הדאב פול סנט הילייר (לשעבר Tikiman), שבמהלך חצי השנה האחרונה שב ומופיע בתדירות גבוהה בקטעים של מפיקי דאב-טכנו ואלקטרוניקה שונים (סיידשואו, דדביט, מיקל מטאל ועוד), כולל האלבום המצופה של מודראט (מודסלקטור + אפאראט), לרוב עם תוצאות מהפנטות ועמוקות כקרקעית האוקיינוס.

ואנחנו ממשיכים במעמקים, עם קטע יוצא דופן של בוקסקאטר, בדרך כלל מהקצה היותר ניסיוני של האלקטרוניקה והדאבסטפ, שמוביל אותנו היישר לפגז ה-P-פאנק החללי האחרון מאת ג'וקר. במהלך השנתיים שעברו מאז הריליס הראשון שלו הפך ג'וקר לאחד השמות המעניינים והמדוברים באלקטרוניקה, עם מוזיקה שחוצה גבולות הרחק מעבר לסצינת הדאבסטפ שהולידה אותו. אחריו, מוזיקלית קרוב יותר מאיך שזה נראה על הדף, שלישיית היפ-הופ מגוונת – 1 נינוח, 1 אינסטרומנטאלי ו-1 שירעיד את המועדון – כמישורת רגעית לפני החלק השני והפתלתל של טיולנו.

סוטים בקטנה מהמסלול עם רמיקס הדיסקו-אינדי הכובש של ג'יימס פאנטס ללאון ז'אן מארי, זמר צעיר שלפעמים משווה לבק, ודרך בוסה-נובה נוסח בוליון חוזרים שני צעדים אחורה לתוך חיקו החמים של הסול/אר'נ'בי המתוחכם של אמאנדה דיוה. אולי נתקלתם בה לאחרונה כשהתארחה באחד הקטעים הטובים ביותר באלבומו האחרון של קיו-טיפ, ומצורף כאן גם לינק להורדת האלבום שלה "Spandex, Rhymes, Soul", חוקי ובחינם.

סנדק הרי-אדיטים האנגלי גרג וילסון מכניס אותנו לקצב אחיד, עם אינטרפרטציה ל-"1 Lifetime" של גארי דיוויס באווירת האולד סקול שבו דיסקו והיפ-הופ דרו יחדיו בשלום. ממנו ממריאים למחוזות מועדוניים יותר עם פנינת ההאוס האיטית של דודי פאליס – נציג מסדרת ריליסים משובחים שיוצאים כעת בקומפוסט ותת-הלייבל המעולה Drumpoet Community.

גרסתו של הנריק שוורץ לביל ווית'רז צריכה לעשות נעים בגב לאוהבי Fאנק והאוס כאחד. כך גם במקריהם של "Riddim Box" של NB Funky או "Elden St" של מרטין שאחריו, שמתרוצצים גם הם בשני עולמות מקבילים: סצינת ה-UK פאנקי היא ההתפתחות האחרונה באבולוציה המוזיקלית של לונדון האורבאנית, שבאופן מפתיע במקצת קרובה דווקא לסאונד הטרייבל האוס של ניו-יורק ברגעיו השבורים יותר (כלומר, מלפני כמה שנים טובות), רק עם תוספת משמעותית בתדרי הסאב. ואילו מרטין ההולנדי, שבעצמו מקושר בדרך כלל לסגנונות אנגלים-לונדונים מובהקים כדאבסטפ וברוקן ביטס, בכלל נשמע במהלך רגעים רבים באלבומו החדש קרוב בהרבה לטכנו מערים כדטרויט וברלין.

ולסיום, הפקה משותפת של דיפלו וסוויץ' עבור בלאקסטאר, האמן האהוב עליי בלייבל מאד-דיסנט של דיפלו. בלאקסטר סוגר את מהדורת השבוע עם תערובת מרעננת שמשלבת בין אוטוטיון היפ-הופ, אלקטרו, בולטימור קלאב ודאבסטפ, וכיאה לרוח המדור השבוע, נפתחת במילים: "On the road, driving fast down the highway".