פינוי בינוי

מה הופך את אביתר בנאי לכה יוצא דופן? ומה צריך לעשות יהושע לימוני כדי להפוך לבנאי? עינב שיף יסודי

עינב שיף

הסינגל החדש והמצוין של אביתר בנאי מעלה שוב את השאלה לגבי סוד הקסם. מה יש ביוצר אחד, שאינו מתהדר בחדשנות מוזיקלית ייחודית (רדיוהד התקדמו כבר ל-"In Rainbows", בנאי עדיין ב"או.קיי קומפיוטר") וממשיך לשפוך שיר אחרי שיר את חייו כשהם עטופים בדימויים גדולים על יסודות היקום (אש, אור, שמש), אך ללא כל תובנה שהיא מעבר לתהליך מאד אישי ומאד פרטי שבנאי מצוי בו; בזעם של "תיאטרון רוסי" כמו במסע של "שיר טיול" ובדיוק כמו בגאולה של "מתנות" – בנאי משתמש באוניברסאלי כדי לדבר על עצמו ובמקום ליצור ריחוק, הוא מעורר אמוציות שמעטים הזמרים שהצליחו לעורר אותן וגם הגיעו להצלחה מסחרית וחוצת קהלים, גזע ומין. גם "אותיות פורחות באוויר" הוא עוד מסע נוטף זיעה קרה של בנאי לעבר השלמה עם התהליך המתוקשר של החזרה בתשובה, שכבר הפך לעובדה מוגמרת ואף קרדום לחפירה של מתנגדיו ושוב – מדובר בקטע מדבק ומרגש, מלא נוכחות בואקום של הרוק הישראלי המסחרי. אבל למה?

ראשית, כי בנאי בזכות המלים של "אותיות פורחות באוויר": מהירות, אסוציאטיביות ונטולות רציונל של מחשבה שנייה. הביצוע של בנאי מעביר ניואנסים של תחושת מחנק באופן שאף מוזיקאי ישראלי אינו יכול לעשות בצורה שהיא רדיופונית, תודות לקול שלו. שנית, ההפקה המוזיקלית של אמיר צורף משחזרת את ההתאמה של ג'וני גרינווד לצבע הקול של תום יורק. צורף יודע לרקוד עם הווקאליות של בנאי וכשבנאי חוזר לאש ומחליט להבעיר את עברו ("יומנים נשרפים/ אותיות פורחות באוויר"), צורף מעבה את הריף המוביל של השיר עם דיסטורשן עדין אך אפקטיבי להפליא, שמבליט את הדיסוננס החולף במוחו של יוצר, שהחליט לחסל את עצמו ולצאת לדרך חדשה.

אך מעבר לכל זה בנאי הוא הקול הבולט ביותר של הדור שאין לו אמיתות גדולות ומוצא אחד לבלבול שאוחז אותו. כמה מהתגובות לסינגל טענו כי החזרה בתשובה עיקרה את בנאי וניסו להפוך את הטקסט שלו לעוד קלישאת "ראיתי את האור בישיבת אור שמח". אין טעות גדולה מזו – החיפוש של בנאי, שרק לפני ארבע שנים עמד על נייר ופתאום אותיותיו פורחות באוויר, מתקיים במרחבים חילוניים, דתיים ומגדריים שונים בו זמנית. דווקא אלו שמבקשים שבנאי יבחין בין מציאותו הדתית לעולמו המוזיקלי, נכשלים בלהבחין כי זה בדיוק מה שבנאי עושה כשהוא שר "משאיר זאב בודד/ בערפל כבד/ תמונות על הקירות" ומגלה שהזאב הבודד הוא להקה עצומה של זאבים, שלא יכולה לחכות עד חודש יוני.

עוד בוואלה! NEWS

בשורות טובות: טיפול טוב יותר לחולי COPD

ד"ר דוד שגב
לכתבה המלאה

לא מספיק פרוע

על ההשפעות הכבדות של רדיוהד ובנאי ביצירה של יהושע לימוני דובר עוד כשיצא אלבום הבכורה של להקתו, יהושע. אז, לימוני לא החליט מי יהיה כשיגדל ובסוף סיים עם שירים מקסימים כמו "צ'ארלי" אך עם אלבום בכורה חסר, שנעדרה בו הנוכחות של יוצר המסוגל עמוד מול הקהל ולומר "זה אני".

חמש שנים לאחר מכן, לימוני עדיין מאמץ את אסתטיקת הגיטרות וההפקה של בנאי, אך נשמע בטוח בהרבה בקולו האישי. ב"מנות קטנות" לימוני כבר אינו מתפרק באותה קלות של "מתנדנד ונופל" וגם מאמץ לעצמו השפעות מבורכות כמו ג'וני שועלי של האלבום הכה אנדר-רייטד "האיש של המסיבות" ("הנה הוא בא"), שמגוונות את לימוני לכיוון רוק גיטרות מתקדם בהרבה מהריפים של "Airbag" שמילאו את אלבום הבכורה, כולל שיר שלם ומשעשע על סאדו-מזוכיזם ("רשת").

למרות השיפור הגדול, לימוני עדיין חסר את יכולות הסינון שיאפשרו לו להישמע כמו עצמו בלבד, מבלי לעורר אסוציאציות לא נוחות ותפרי השפעות גסים מדי. באופן אירוני, לקראת היצירה הבאה לימוני חייב להקשיב להאזין דווקא לסינגל החדש של אביתר בנאי, שם טמון המהלך הבא שלו - לקיחת גפרור ולהצית את היומנים הישנים. גם אם כתובים שם כמה משיריו היותר טובים של בנאי, האותיות שיפרחו באוויר יביאו את לימוני למקום חדש ומעניין בהרבה.

יהושע, "מנות קטנות" (בארבי רקורדס)

*יהושע ישיק את אלבומו החדש בהופעה במועדון הבארבי בתל אביב, פתיחת דלתות: 22:00.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully