ישראל חזקה עם מליץ

אם מישהו מהיוצרים העצבניים שהשתלט אתמול על האולפן של ערוץ מוזיקה 24 היה מביים סרט על השידורים אמש בערוץ השני הוא היה נקטל באכזריות באשמת אלגוריות יתר וסאבטקסט שקוף מדי. הנה באותו ערב משודרת מפלצת הרייטינג בדמות הגמר של "האח הגדול VIP" בד בבד עם השבעתה של ממשלת ישראל החדשה; שני ביטויים בולטים, מתבקשים – לכאורה – לטמטומו ההולך וגובר של עמישראל: לחם, שעשועים וממשלת ימין קיצוני שמפרקת את בניין האליטות.

הביטו בכניסה הפתטית לפריים של אמיר פיי גוטמן שוויתר בשנייה על עקרונות שנדמה היה שחשובים לו ורץ לחבק את מנחם בן רק על מנת לגזול עוד מעט מתשומת הלב הציבורית בשידור חי, או מאיה בוסקילה שאצה בצעד שפל לכיוונו של בן זוגה לשעבר כאשר זה הוכרז כמנצח, כמתחננת לזרקור נוסף, פעם אחרונה ודי, לכיוונה; ועכשיו הביטו ביצחק הרצוג, פואד בן אליעזר ואבישי ברוורמן – האם ההליכה שלהם לקואליציה היא לא אקט זהה של שפלות, ייאוש וכמיהה כמעט מכמירת לב לאותה תשומת לב? האם כיסא השר שלהם הוא לא המצלמה של פיי גוטמן ובוסקילה?ה אין הוא הסיבה היחידה לקיומם?

שיאו של השידור הדיכוטומי משהו הזה – אפשר רק לחלום על מה התרחש מאחורי הקלעים במריבות בין חברת החדשות לקופרמן הפקות – הגיע בקיצוץ הראיון עם הזוכה דודי מליץ ומעבר חפוז לדקה האחרונה בהשבעתו של בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל. כאילו המעבר הגס מדגיש את עליבותו של הערוץ השני תאב הבצע, שאפילו את הצבעת האמון בממשלה של הכנסת החדשה לא העביר בשידור ישיר מתוך חשש קמעי לפספס עוד פנינה מפי מנחם בן. אלא שהמציאות הישראלית התמיד בלתי הגיונית שוב הבהירה לנו ששום דבר הוא לא כמו שהא נראה.

זה נכון שאפשר לכנות את "האח הגדול VIP" והשבעתה של ממשלת ישראל כאירועים שהם הפכים מוחלטים – הנמיכות של המציצנות מול הפוליטיקה הנשגבת ועניינים ברומו של עולם כגון שר המדעים – אולם נדמה לי שבחינה מדוקדקת תלמד שהסיפור הוא הפוך לגמרי; לו היו אזרחי ישראל נוהגים בפוליטיקאים ובמדינאים בשיפוטיות המוסרית שבה הם נוהגים בסלבס הנערצים עליהם, מצבנו היה טוב יותר. הרי סלב שסרח בעיני הציבור – השתמט, בגד, נאף, הסתמם - עשה לעצמו ולקריירה שלו נזק וספק אם הציבור הצדקן – ולעתים צדקן מדי – יסלח לו; לעומתו, פוליטיקאי שמידותיו הושחתו, כלל אינו רואה את סוף הדרך, אלא רק הזדמנות לעשות קצת לביתו – ככה הם קוראים לשכר לא פרופורציונלי לכישורים אלא לקשרים - למנף את עצמו בעתיד הקרוב על ידי קאמבק.

בעוד שב"האח הגדול VIP" נופו מדי שבוע כל אותם ידוענים במשקל נוצה שהקהל בבית לא קנה את השטיק שלהם וסלד מהכוחניות או הדו-פרצופיות שייצגו בעיניו, ממשלת ישראל הנוכחית היא אסופה של טיפוסים שכל קשר בינם ובין אמון הוא מקרי בהחלט. כינונה, רוחבה, עומקה ופזרנותה מנוגדים לכל מה שהובטח לציבור על ידי נבחריו במצח נחושה, תוך ידיעה מוחלטת של הבוחרים שזהו העתיד להתרחש. בנימין נתניהו, אהוד ברק, אבישי ברוורמן, סילבן שלום ושרי ש"ס – כולם זכו לגיבוי וכוננו ממשלה וצפצפו על ההסכם הלא רשמי שנחתם בינם ובין קהל היעד שלהם, או אפילו בינם לבין עצמם.

ובינתיים בבית האח הגדול, מי נשאר עד הסוף? מנחם בן, שימי תבורי ודודי מליץ – שלושת המתחרים היחידים שבשום שלב לא זייפו; המתמודדים ששידרו לקהל כנות ואמיתיות שכבשה אותו, כל אחד בדרכו שלו. זה שהצליח לשלב בין אותן תחושות לנעימות ואינטליגנציה אפילו זכה.

המסקנה כאן היא ברורה – את הדיונים הקואליציוניים על הממשלה הבאה – עניין של שנה-שנה וחצי – יש לקיים בבית האח הגדול. קשת יכולים לפתוח עוד ערוץ לצורך העניין - נניח לקנות את ערוץ הכנסת - כאשר בין המרתונים המעייפים של דרישות, משאים ומתנים, ייערכו אודישנים ל"כוכב נולד" בזמן שעזרא קדם ואלון מזרחי יבשלו להם ארוחות גורמה. ראשי הסיעות יעמידו את חבריהם לקואליציה האפשרית להדחה, הקהל בבית יסמס (אגב, הסמסמו הזה של אסי עזר הכי לא תופס ואולי כדאי שמישהו יגיד לו) על פי ראות עיניו המוסרית, שהוכחה כבר פעמיים כהגיונית ומתונה, פוליטיקאים יעופו והמפלגה שתישאר אחרונה תהיה זו שתרכיב את הקואליציה. חותם לכם שהיא תהיה יותר טובה.