פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דידי איידול: השלבים הסופיים בתחרות

      בערב שבו אף אחד לא היה בשיאו אפשר להתנחם בהדחה המוצדקת. דידי חנוך מריח את השלבים הסופיים

      בערב בו כל המתחרים זכו לבחור כמעט כל שיר שהם רוצים - בתנאי שהוא זכה להצלחה אינטרנטית - גילינו שהם צריכים מסגרת. השירים שרובם בחרו לא היו חכמים, לא תאמו את האיכויות והכישורים שלהם, וכמעט אף אחד לא היה בשיאו.

      אנופ דסאי - "Caught Up"

      אחרי כמה בלדות רכרוכיות אנופ היה חייב לחזור להיות קצבי, אבל גם לבחור שיר יותר טוב. למשל כזה שלא יגרום לו להיראות כמו קריקטורה של כוכב פופ. אנופ נראה ונשמע מאולץ, מה שהפך את כל העסק ללא נעים. וחבל. במיוחד מכיוון שהוא אומר שזה סוג האמן שהוא רוצה להיות.

      מגאן ג'וי קורקרי - "Turn Your Lights Down Low"

      כנראה שבאיזשהו שלב נמאס לכולנו ממגאן. אותם הדברים שהפכו אותה לאהובתי בשלבים המוקדמים פשוט הופכים ונהיים מעצבנים מפעם לפעם; היא לא מצליחה להשתחרר מהמניירות ומהמשחקים הקוליים, והיא לא מסוגלת לשיר נקי. סיימון צדק בשבוע שעבר: היא היתה צריכה להפסיק להקשיב למי שהקשיבה לו.

      דני גוקי - "What Hurts the Most"

      ברמה הווקאלית דני היה טוב; השיר הזה יושב עליו היטב, או לפחות כמעט היטב, ואין ויכוח עם זה שהוא נתן את הכל. העניין הוא שדני הוא מוזיקאי כל כך לא מעניין; מוכשר, אבל לא מעניין. הוא לא עושה עם השירים שום דבר ברמת מרגש. מה שכן, ברור לי שהוא בין הזמרים המוכשרים של העונה, למרות שלי באופן אישי נמאס ממנו. וכן, השופטים חזרו לתסריט "דני היה מעולה, תגוונו כרצונכם".

      אליסון אירהיטה - "Don't Speak"

      כמה דברים מצערים קרו בהופעה הזאת. ראשית, הידיעה העגומה שזה השיר שאליסון בוחרת כשפורסים בפניה כזה מבחר . זה שיר לא מתאים שקטן על הקול שלה ובעיקר - שמקטין את הקול שלה, בוודאי כאשר תלויה על הצוואר גיטרה שמעסיקה אותה והופכת אותה לפחות נינוחה. אין מה לעשות, הכוח של אליסון הוא ברוק, לא בבלדות. דבר מצער נוסף הוא שגילינו - ולא לראשונה - את חוסר היכולת של השופטים להתמקד במוזיקה. כי גם בביצוע לא טוב יחסית, היא עדיין בין הטובים והעובדה שכולם - חוץ מפאולה - התמקדו בבגדים שלה היתה מצערת.

      סקוט מקינטייר - "Just The Way You Are"

      אפילו בילי ג'ואל שונא את השיר הזה. הביצוע של סקוט היה - ברובו - נקי מאד ואחד הביצועים הטובים שלו ווקאלית - חוץ מהצעקה שהיתה בסוף במקום תו הסיום. אבל אני לא חושב שהשיר הזה - קלישאה מרוקנת של שירי אהבה - מסוגל לרגש כיום.

      מאט ג'יראוד - "You Found Me"

      למאט יש בעיה. יש את המוזיקה שהוא יודע לבצע טוב - שירי נשמה - ויש את המוזיקה שהוא אוהב - קולדפליי, The Fray - ולא יודע לבצע. הקול שלו פשוט לא מתאים לרוק רגשני. וכל פעם שהוא מנסה בכל זאת להיות כריס מרטין הוא יוצא חקיין די עלוב. מצד שני, הפחד של סיימון מרוק עדכני וחוסר ההבנה המוחלט שלו בתחום הזה הם דברים מצערים.

      ליל ראונדס - "I Surrender"

      אני יכול רק לקוות שהבחירה הזאת התבצעה מתוך התקווה שהביעה ליל לפני שעלתה על הבמה, כי אחרת אין תירוץ לזוועה הנדושה הזאת. בכל ביצוע של ליל אני חש כך מחדש: היא נורא מוכשרת, והיא שרה עוד שיר שלא מביע את הכשרון שלה כהלכה. ליל, חמודה - את לא ויטני, וטוב שכך. האישיות שלה נעלמה בביצוע הזה. אבל הקול שלה עדיין נהדר. והילדות שלה חמודות.

      אדם למברט - "Play That Funky Music"

      שבוע אחרי שלכאורה נרגע והבין את הפוטנציאל הגלום בו, חזר אדם למברט להיות מנייריסט צעקני ומעצבן. אחרי שראינו מה הוא מסוגל לעשות כשהוא מתאפק, אנחנו יכולים לצפות ממנו ליותר מעוד מופע צרחות. מצד שני, הוא הגיע לשלב של חלוקת הקרדיט עם הלהקה. הוא יודע שהוא בגמר. השופטים יודעים שהוא בגמר, ואנחנו יודעים שהוא בגמר. מצד שלישי, בשלב זה לפני כמה עונות ידענו שכריס דוטרי בגמר, וזה לא ממש קרה.

      כריס אלן - "Ain't No Sunshine"

      כל מה שמאט, אנופ ודני ניסו לעשות השבוע ולא לגמרי הצליחו, היה בהופעה של כריס. האם זאת ההופעה הגדולה לה הוא כל כך היה זקוק? לא בטוח. בכל מקרה זה היה קרוב, וזאת ההופעה הכי טובה שלו עד כה. והוא כבר לא משעמם.

      מדד השופטים

      הג'ננה של פאולה: 2
      אחרי ההשתטות של השבוע שעבר, פאולה היתה השבוע השופטת הקוהרנטית ביותר בחלקים רבים של הערב. ורק על ההתעלמות מהבגד של אליסון מגיע לה ניקוד של שפיות

      התשכבו כבר של סיימון ורייאן: 5
      הלטנטי וזה שבארון שוב לא הרחיבו על זוגיותם הפיקטיבית. אבל מי שראה את המבט של סיימון - מלכסן ומיישר לפי הצורך - כשרייאן התחבק עם רנדי "הדביל" ג'קסון יודע שזאת עדיין אהבת אמת.

      דילמת הקארה ממשיכה. מי את, קארה דיגיוארדיו? חוץ מאשה שכל פעם שהיא אומרת "יש לי 5 מילים בשבילך", רייאן מצפה לשמוע 8 מילים.

      התוצאות

      שלושת החלשים: אליסון, מגאן, אנופ
      צריכה לעוף: מגאן
      עפה: מגאן

      לסיכום

      לא שבוע טוב באיידול. אבל שמחתי לראות את היושר של סיימון כשאמר שלא ישפטו אותה. היא עפה. נקודה.