בגלל הריח

יש משהו קצת אכזרי בדרך שבה אנשים זוכרים את מותו של קורט קוביין. 15 שנה אחרי, השאלה שנשאלת היא לא "איפה היית כששמעת שקורט קוביין ירה בעצמו", אלא "איפה היית כששמעת בפעם הראשונה את 'Smells Like Teen Spirit'". כי המוות של קוביין, עד כמה שזה נשמע קר ומרוחק, היה ידוע מראש, והרגעים הצפויים אף פעם לא מותירים חותם רגשי דומה לאלה שתופסים אותך לא מוכן.

כששמעתי שקורט מת הייתי חייל שכמעט נרדם על ההגה ביום שישי בלילה, בדרך חזרה מיציאה. ברדיו הקריא קריין החדשות בגל"צ רשימת נופלים: "ג'ניס ג'ופלין, ג'ימי הנדריקס, ג'ים מוריסון..". עד שהגיע תורו של קוביין, שבאופן מיסטי מת בדיוק כמוהם בגיל 27, שמו כבר השתלב שם בצורה טבעית לחלוטין. קוביין היה אחרי ניסיון התאבדות כושל אחד, רשויות הרווחה לקחו והחזירו לו ולקורטני לאב את פרנסס הקטנה עקב ההתמכרות של השניים להרואין ובאופן כללי, הביוגרפיה שלו עתידה היתה לגרום לטיפוס כמו פיט דוהרטי להיראות כמו גיק שמריח דבק. אף מעריץ שוטה ואף דיסק שנמכר לא יכול היה לגרום לקורט קוביין לחיות שניה אחת נוספת, וייתכן שהעול הכרוך בהובלת האלטרנטיב אל המיינסטרים רק קיצר את חייו בעוד כמה שנים.

השיר, לעומת זאת, בא משום מקום. כששמעתי את "סמלס לייק טין ספיריט" לראשונה, שנתיים וחצי קודם לכן, לא ידעתי שקוביין בסך הכל ניסה לחקות את הפיקסיז. למרבה הבושה, כמעט לא הכרתי את הפיקסיז. לכן, לא ממש הקשבתי כשהקריין ברשת ג' הציג את הלהקה מאברדין, וושינגטון, אבל עוד לפני שהפזמון התחיל להתנגן הבנתי שמצאתי את מה שבכלל לא ידעתי שחיפשתי כל חיי; ידעתי שככה מוזיקה אמורה להישמע.

סמלס לייק טין ספיריט לא סתם פתח את הדלת, הוא פוצץ אותה, ולחלל הענק שהיה בתוכי נכנסו בשנתיים וחצי הבאות הפיקסיז ודינוזאור ג'וניור ופיית' נו מור ואליס אין צ'יינז ופרל ג'אם וסאונדגארדן וסקרימינג טריז ואפגן וויגז ושוגר ותראפי? והלמונהדז ובלי ורדיוהד. חלק מהלהקות האלו הקדימו את נירוונה והשפיעו עליה, אבל הסדר הכרונולוגי שלי, ושל מיליונים אחרים ברחבי העולם, היה שונה. היכולת של קוביין ושל בוץ' וויג להלביש על קצב קליט כל כך הרבה רעש אולי גרם לטהרנים לעקם את הפרצוף, אבל היא איפשרה לבני המזל שחגגו 16 בדיוק אז להיחשף גם לדברים אקספרימנטליים וקליטים פחות. מבחינתנו, הכל התחיל בקורט קוביין, דייב גרוהל וקריסט נובוסליץ'. הם סיפקו רגעי אושר בודדים להרבה נערים אבודים, ובתוך כל הדיסטורשן הזה נבלעה ירייה אחת של אדם אומלל אחד.