חלון פנורמי

ימים מוזרים עוברים עלינו ,אם חשבנו שהרדיפה האובססיבית אחרי טרנדים היא תופעה משעשעת שמעידה על ריקנות ורוח שטות נסלחת, הרי שהתופעה מתגלגלת לפסים מדאגים.
אלו מאיתנו שניזונים ממדורי הלילה המקומיים והאייטמים המנופחים חיים באילוזיה שחזרנו לשנות ה-70 העליזות: האפרו בקאמבק, נערות עם קשת בשיער וגלגליות זרחניות מסתובבות ברחובות וכולם מוציאים מהארון את הסן טרופז. ה קרה לך ? יאמרו הטרנדיסטים השונים - כאלו שלפני חצי שנה היו מוכנים להישבע ב'גינס הסגול שלהם שג'אסטיס הם אלוהים ובויז נויז הוא הסגן הבכיר – "סול וניו דיסקו זה הדבר!"

הכול מנופח,מוגזם ונדחף במטרה ליצור הייפ לא ברור; כך קורה שסערה בכוס מים, במקרה הזה כמה מפיקים חמודים מלונדון שעורכים מחדש תקלטי דיסקו בכישרון רב ועוד כמה נורבגים מוצלחים,הופכת ל"דבר הבא" ושטות הופכת למהות. אל תבינו אותי לא נכון, ההתפתחויות התת-ז'אנריות הללו הן מבורכות ומהוות את צינור החמצן של תעשיית הדאנס שלא מפסיקה להתחדש, אבל כשמתייחסים לתופעה כאל קולקציה חדשה שלH&M (היום זה לוהט ומחר פאתט) כל ההתעסקות בעניין מקבלת אור די מגוחך.

דווקא על רקע האווירה הדיסקואידית הזו בחרתי לסקר את בן קלוק ולן פאקי - אשפי טכנו וגיבורי תרבות ברלינאים, עיר שבה המודעת התרבותית והאופנתית יציבה ושפויה יותר; עיר שיודעת לנטרל טרנדים שטחיים, לא מתביישת לקיים רומן סוער עם האוס וטכנו מספר דו ספרתי של שנים, בעיקר עיר שיודעת לפרגן ולטפח כישרונות מקומיים.

לשני גיבורי העלילה רזומה עשיר כדי'גייז ומפיקי טכנו על בסיס גרמני ונקודת המפגש בניהם היא הפאנורמה בר. רבות דובר גם אצלנו עם המועדון הברלינאי שעובר לאחרונה מסע דה-לגיטימציה מקומי. לשם השוואה בזמן שהבליין התל אביבי מחליף מקומות בילוי כמו זוגות גרביים ומעדיף לשלב כמה לוקיישנים בלילה אחד בשאיפה למקסימום אלכוהול וסמים ומינימום פוקוס במוזיקה, חברו הברלינאי מגיע למקום אחד, מתפרע בו במשך 20 עד 40 שעות ברצף ומתרגש כשאחד הרזידנטים המקומיים מניח את המחט על התקליט.

אם הגעת למעמד של די'גיי קבוע במועדון הטוב בעולם, כנראה שיש לך כמה שפנים בכובע. כמה מהשפנים האלו זכינו לשמוע בביקורים הקודמים של בן קלוק בארץ. קשה שלא לדמות את הסטים שלו לטריק הקוסמים הידוע שבו הם כולאים את האסיסטנט שלהם בקופסת עץ ומשחילים דרכם אינספור חרבות משויפות; קלוק משתמש בטריק דומה כשהוא משחיל לרחבה קטעי טכנו חדים ומדויקים, שנבנים בהדרגה ונועלים אותך כעבור זמן קצר על הרחבה.

המבחן האמיתי של הבחור היה לתרגם ולדחוס את הסגנון האישי שפיתח ונהג להציג כדי ג'יי בסטים ארוכים של מעל 5 שעות אל תחום היצירה בדיסק אמן של 70 דקות. האזנה לאלבום "One" ולאי.פי שקידם אותו "Before one " מעבירה באופן מרוכז את הקו המוזיקלי המרתק של הבחור שמצליח להיות חולמני,דאבי ומופשט ובאותה נשימה בועט,עוצמתי ועטוף בדיוק הגרמני המוכר.הטראק הבולט הוא "Subzero", 6 וקצת דקות שמדגימות כיצד מרסקים רחבות ריקודים על אש קטנה עם בייסליין עמום, עוצמתי וכל כך מתעתע, עד שהיה גורם אפילו למלך ההיפנוזות ג'וש וינק להתכווץ במקומו.

יחד עם כותשי הרחבות מציג קלוק כמה קטעים מהורהרים ומסקרנים יותר, מה שמוסיף נופך לתחום היצירה שלו ומעניק כנראה עוד חותמת גומי על הקריירה העולה של איש השעון.

בואו נחזור שוב לנקודת המוצא של הפאנרומה/ברגהיין, שמשחררים לעולם את האוסף השלישי בסדרת הדיסקים המשובחת שלהם (פאבריק מאחוריכם?) שאמורה לתת חשיפה ובמה לאמנים של המועדון. הפעם נבחר למשימה אגרוף הברזל של הברגהיין: לן פאקי – בחור טורקי שעקר לגרמניה לפני מספר שנים ומצליח בזמן קצר יחסית להתבלט מבין ערמת היוצרים מברלין. הנוסחה? שחייה נגד הזרם. בעוד שכולם מעדנים את הסטים וההפקות ונוטים לכיוון ההאוסי ששולט ברחבות אירופה מר. פאקי לא נבהל מלנבור במעמקי האולד-סקול, לשלוף את הטכנו הנוקשה והבסיסי של תחילת שנות ה-90 ולעבד אותו למתכונת עדכנית ובועטת יותר.

בשנים האחרונות הוא הספיק לשחרר מספר תקליטים בעלי קו רטרו-טכנו מובהק, ששלחו את הבחור לסיבוב גיגים חוצה יבשות, כשהוא מתקבל באהדה גם בגזרת הטראנס והאלקטרו. הדיסק הנוכחי מתחלק לשתי פאזות ומהווה סוג של אנטיתזה לבנייה הסטנדרטית של סט מועדוני - החלק הראשון נוקשה יותר וכולל קטעים חדשים של Radio Slave מספר קלאסיקות חביבות ונקודת רתיחה שמגיעה עם "BX 3 " - מלטש רחבות חדש מאולפנו של גיבור העלילה. בחלק השני מרשה לעצמו פאקי להישען אחורה ולערבל השפעות רגועות יותר מז'אנרים שונים ולהגיע אפילו לבייסמנט ג'אקס ובלוק פארטי ברמיקס של Burial המבריק.
.
אגב Burial, לאחרונה אנחנו עדים לפריצת סכר משמעותית בין סצנת הדאפסטפ לתעשיית הטכנו וההאוס. התופעה תופסת תאוצה ולאחרונה אנחנו עדים לעוד ועוד ניסיוניות מסקרנים של ערבובים בין שני העולמות, ביניהם של שאקלטון, וילאלובוס, Martyn ועוד יוצרים שחוצים זה את הקווים של זה (ואם להיות הוגנים הרי שב"רשמקול", המיקס השבועי של אגוזי בוואלה! תרבות לתופעה הזו יש כבר משקל מזה זמן מה. הקישור למטה); האתרResident Advisor שיחרר בימים אלו מיקס משובח של Dj Pete ,זהו כנראה הסט המשולב הטוב ביותר שנתקלתי בו, ומסמל לדעתי גל הפקות שעוד עתיד לבוא וכבר .

האם העסק יגיע לנקודת רתיחה? האם הריי בן יפגשו את משקפי הויי-פר/ ויזרוס ? האם נערות דאבסטפ יפזזו לצד שועלי טכנו וותיקים? כל התשובות במדור הלילה/ הייפ האהוב עליכם אי שם באמצע 2010.