מה שהילדים אוהבים: המוזיקה הכי חדשה

"אתה יודע שזה נגמר כשהם אומרים שזה נגמר ולא יהיה לך סיכוי נוסף" שר ג'יי ריטארד ובעצם מתכוון לפחד שלו מלאבד את 15 דקות התהילה - המוצדקות לגמרי - שהתחילו אצלו בשנה שעברה. מאז ריטארד הוציא טונה של חומרים, הקים אתר חדש, שיחרר חלקים נכבדים מהקטלוג שלו מחדש ואפילו מתכנן אוסף של כאילו-להיטים. באווירת הPאנק-הכל-של-כולם של ריטארד, גם קיבלנו שיר אחד להורדה חינמית, וכמובן שהוא מעולה.

בסשן של "Art Brut vs. Satan" הוקלטו גם קטעים שלא נכנסו לאלבום ואדי ארגוס, הסולן, דואג לזרוק אותם לבלוג שלו מדי פעם כשהם מלווים בפוסט משעשע ומסביר. הפעם קיבלנו שיר שמפוצץ בפחד מסמים שהם לא אלכוהול - פחד שהגיע בעקבות חוויה שהיתה לארגוס בתקופה כשהיה מתלבש כמו רובין הוד (!) ונוסע באוטובוסים. מתברר שהשילוב לא הולך טוב עם עוגיות חשיש. בלעדיהן אגב, אנשים בכלל לא שמים לב שיש לך נוצה בכובע.

אומרים שההולד סטדי היא להקת ההופעות הטובה בעולם ומי שחסר מזל כמוני, ומעולם לא חווה את אנרגיות הבמה של קרייג פין, יאלץ לקנות את ה-CD/DVD החי החדש בכדי להבין את הרעיון מבלי ממש לגעת בו. דוגרי, הייתי יכול לבחור כל שיר מהאלבום למיקסטייפ, אבל בחרתי בקטע הפחות מוכר הזה (שהופיע כבונוס על המהודרה המיוחדת של האלבום האחרון) בגלל שהטקסט שלו הכי חותך לי את הלב: "אם היא תשאל תגיד לה שפתחנו את ההופעה של הסטונס/ זו הלהקה האהובה עליה חוץ מהראמונס/ ואם היא תעיז לטעון שהאהבה מבוססת על אהבה וכבוד/ תגיד לה שאני מחוק כבר משבוע שעבר".

אתם מכירים את השושלת. קודם היתה ג'וי דיויז'ן ואז אינטרפול ואז האדיטורס ואז משהו כמו 40 טריליון להקות אחרות. The Horrors היא אחת מהלהקות האחרות האלו, מה שלא אומר שהם עושים מוזיקה לא טובה, פשוט קשה לצדד במקוריות שלהם (גם אם על פניו הם יותר באווירה של סרף ופסיכדליה). בשבילכם, נבחר הקטע הכי פחות צפוי שיש באלבום החדש שלהם, בעיקר בכדי שלא תרגישו ששמעתם את זה כבר.

ג'ון ונדרסלייס חוזר עם סינגל חדש ומראה שאין מתאים ממנו לתפקיד הסינגר/סונגרייטר הרגיש של הרגע - זה שלא עושה שם דבר מיוחד (אבל את הסתמי הוא יודע לעשות ממש יפה) ובכל זאת מצליח להשיג כל בחורה בעולם למעט מושא השיר שלו.

זה קרה. כל כך הרבה חיכיתי ואז קורא ה-RSS שלי הודיע בגאווה שהאלבום החדש של קאסיוטון - הזה שלא מכיל שירים ישנים - דלף. ומה אתם יודעים? הוא בדיוק מה שייחלתי לו. האיש הזה פשוט יודע איך לדבר לאנשים הבודדים - לא משנה היכן הם ומה הרקע שלהם - ולגרום להם תחושת הזדהות עצומה.

אחרי ארבע שנים חוזר מארק אוליבר עם סינגל חדש שמקדים את האלבום "Hombre Lobo" (שבעצמו ייצא ביוני). לפי הסינגל אפשר לנחש שאוליבר מעודכן בטרנדים של הרגע, כי מיד אחרי שנגמרה העונה הראשונה והמעולה של "דם אמיתי" וטיפה אחרי שהטירוף הלא מובן שהגיע בעקבות "דמדומים" חלף לו, מנחית עלינו אוליבר את התשוקה שלו לדם טרי. יאמי.

חיות מטופשות, קריצה לסופר מריו וצלילים משעשעים. לא צריך יותר מזה כלום.

בשבוע שעבר היה לנו את "The Reeling" והשתפכתי עליו, ועכשיו כבר דלף השיר השני מתוך האלבום הקרב של Passion Pit ומטלטל את כל המילים הטובות שכתבתי על הקודם, מתיז אותן למקום אחר ומוסיף עוד כמה מחמאות מחויכות. וואו.

דיזי ראסקל חובר לארמנד ואן הלדן ומפציץ עם הקטע הכי קלאברי שלו אי פעם. למרות הקיצוניות הוא חוזר ומדגיש שלא משנה מה אנחנו חושבים - אין בו שום דבר משוגע, סתם כל מה שמעניין אותו זה סקס ואלימות.

MF Doom, הידוע גם בתור Doom, לא יכול היה לחלום על תסריט טוב יותר. הראפר הזה - שלפעמים אפשר להתבלבל ולחשוב שהוא בעצם ילד אינדי שעמוד הבית שלו הוא פיטצ'פורק ולעיתים תוהים איך הוא לא החבר ה-200 בוו-טאנג קלאן - קיבל רימיקס מתום יורק על ביט של ג'י-דילה ובכך איחד את שני העולומות שבהם הוא נמצא, אבל לא ממש.

בגלל שראיתי השבוע את "נוטוריוס" (וכמעט בכיתי) ממש רציתי שבמיוחד בשביל המיקסטייפ, יהיה איזשהו קטע חדש שקשור לביגי; רימיקס, קאבר או נדירות שנקברה ופתאום יצאה לאור. לצערי, לא מצאתי כזה, אבל Hood Internet כן טרחו לספק מאש-אפ שמאחד את טופאק עם קאקי קינג וכנראה שזה יצטרך להספיק. שלא תיפול טעות - פאק הוא לא חצי מהראפר שביגי היה והוא לעולם יהווה תחליף הולם (חוץ מאולי ב-"Hit 'em Up" ו-"Troublesome '96"), אבל הדמות שלו נוכחת בסרט, היה בינו לבין ביגי רומן מתוקשר והמאש-אפ בסך הכל די טוב. אז למה להתלונן?

אומרים שאמינם חוזר, ולמרות האהבה שלי אליו, הסינגל הקודם לא ממש שיכנע אותי. הקטע הזה קצת יותר מוצלח. יש בו ביט קלאסי של דרה, את הכרזות הפתיחה הקבועות של אמינם ("נחשו מי חזר!"), בדיחות צפויות וקצת מאוחרות על ג'סיקה סימפסון ושרה פיילין (למען הסר ספק, זו לא ג'סיקה ששרה אלא דינה ראה) וקליפ אופייני עם שלל דמויות ואפקטים זולים. בכל זאת, אי אפשר להתכחש לכך שכל אלו זה בדיוק מה שהילדים אוהבים, ושאם למדנו משהו מהעבר זה שהסינגלים של אמינם לא משקפים כלל את האווירה המעניינת יותר שיש לו באלבומים. אני מחכה עם הידיים על האשכים.