איתורן

האמי? הגולדן גלובס? האוסקר? קקטוס הזהב? עזבו אתכם. ערימה של טקסים אנכרוניסטיים למשועממים ואנטישמיים. ביום ג' האחרון, הוכרזו הפינליסטים ל"וובי אוורדס", הפרס היוקרתי והנחשב ביותר בעולם האינטרנט (הטקס יתקיים בתחילת יוני). פרס שכולו חדשנות ויצירתיות, המציין כבר 13 שנים של פיתוחים והישגים בתחום המדיה המקוונת.

מתוך הבנה מוחלטת של המדיום ה"וובי אוורדס" מתרכז בארבעת תחומי העשייה העיקריים ברשת – אתרים, פרסום אינטראקטיבי, וידאו וקולנוע אונליין ו- Mobile Web(שמרכז לא רק פיתוחים ותכנים בעולם הסלולאר, אלא גם אפליקציות ושירותים שבמהותם שימושיים מהיותם ניידים וזמינים מחוץ לעמדת המחשב הביתית).

אגב, ב"הבנה מוחלטת של המדיום" הכוונה לחלוקה של שני פרסים בעצם - The Webby Award, שהזוכים בו נבחרים על ידי פאנל גדול של שופטים ומביני דבר בתחום, וה- People's Voice Award אותו יבחרו מאות אלפי גולשים באתר מיועד. גם החלוקה הפנימית של כל אחד מהתחומים הנ"ל לעשרות סאב-קטגוריות מצביעות על ההבנה את המורכבות והרב-גוניות של היצירה האינטרנטית.

לחלק פרסים באינטרנט זה לא כזה דבר טריוויאלי. כי הרשת היום היא הכול – היא מרכז הבידור בחיינו, בה הכלים החשובים שקשה להבין איך חיינו בלעדיהם, וגם המדיום המשמעותי ביותר לעסקים, לשיווק, לפרסום ולמה לא בעצם. אי לכך, כשמתחילים לפרוס את האפשרויות יורדים לרזולוציות גבוהות במיוחד. רק לתחום האתרים, למשל, יש 70 קטגוריות משנה. זה הגיוני לא רק משום שעשייה אינטרנטית היא הרבה יותר מורכבת ממה שאפשר לחשוב (זאת מבלי באמת להבין את הז'רגון), היא גם הוגנת משום שהיא נותנת את הכבוד הראוי לאנשים הטובים שמאחורי הקלעים – מאפיינים, מעצבים, אנשי UI (ממשק משתמש), אנשי UX (חווית משתמש), כותבים, עורכים ועוד.

כך, לצד ענקי מדיה בתחומי התוכן, לדוגמה, מועמדים גם בלוגים עצמאיים ונישתיים, לצד אתרי-על של חברות מסחריות מועמדים גם פרויקטים שלא למטרות רווח, ולצד נושאים סופר רציניים – הרעב באפריקה, משבר המים העולמי או מצבם של פליטים באזורי מלחמה – נמצאות גם קטגוריות מיוחדות להומור שטותי, והתעסקות בזוטות. במילים אחרות – רשימת המועמדים של הוובי, היא כרגע לא פחות מהאינדקס האיכותי ביותר לכל מה שטוב ברשת. בכל תחום, מכל אספקט ובכל רמה של התעסקות.

הנה כמה המלצות על אתרים ומועמדים אחרים:

ארבעה מתוך חמשת המועמדים הם לא פחות מהתותחים הכי כבדים בתחום – הגרדיאן האנגלי, הניו-יורקר והניו יורק טיימס, וספינת האם – Wired. יוצא הדופן ברשימה השנה הוא
Design Observer, בלוג שעוסק בתרבות ועיצוב גראפי

הטייט – מוזיאון האומנות הגדול של לונדון, באתר מיוחד לילדים שכולו ציורים, קשקושים, הדבקות ומשחקים. מופת של קריאייטיב לתוכן, והבנה של קהל היעד.

Fail Blog – בלוג ניו מדיה קהילתי, שמעודד את חבריו להעלות תמונות וקטעי וידאו של – ובכן - כל מה שמקבל ציון "נכשל". משלטי חוצות מוזרים ועד רגעים טלוויזיוניים מביכים. חפשו את מגיש התחזית עם הוירוס בבטן.

בתרגום חופשי ל- sad guys on trading floors. בלוג לתמונות פלוס כותרות ראויות מעולמם של הבורסאיים, באשר הם. ורק להזכיר את שיודעים כולם, נאמר שוב שאין שמחה כשמחה לאיד (או "הכי כיף לראות את העשירים מפסידים").

טד הוא לא רק אחד האתרים היפים שאני מכירה כרגע, עם ממשק מהפכני ופרזנטציה של מיליון דולר; הוא מאגר של הרצאות וידאו בנושאים מגוונים. זמין, חינמי וברמה הגבוהה ביותר

עם עיצוב מחודש ופגזי, ששם דגש על כל מה שצריך (פידים, וידאו קאסטים, פודקאסטים, בלוגים), המכה של האינדי מועמד גם השנה לפרס היוקרתי.

אתר משלים לסדרה חדשה של BBC1, שמספק לה הרחבה תוך שימוש בפלטפורמת הרשת ככלי ליצירת משחק אונליין-אופליין עם צופים, מתוך התבססות על תמות של ההפקה הטלוויזיונית. העתיד - כפי שמתחיל להסתמן - של הטיפול בתכנים טלוויזיוניים ברשת נמצא לא רק שידור חוזר של פרקים.

האביר האפל – Whysoserious? אם כבר דיברנו על הפעלת גולשים, עם הצלחה פנומנאלית לא מתווכחים. מעל 10 מיליון משתתפים בקמפיין הכי מדובר של עולם השיווק הויראלי בשנה האחרונה.

דיזל – XXX אם יש חברת אופנה אחת שאפשר לומר עליה שהיא באמת, אבל באמת, לא מפסיקה לחדש ולאתגר את המתחרים שלה, זו דיזל. ואני לא מדברת על הבגדים, אלא על האומץ להיות שחקן כל כך חזק בעולם האופנה ועדיין להתנהג כמו אנדרדוג שיכול להרשות לעצמו הכול. גם פורנוגרפיה.

למרות הכותרת, לא מדובר באתר למעצבים גראפיים בלבד. סדרה קורעת שמתחילה בשיעור פוטושופ למתחילים ונגמרת בדרך כלל בהזיה קשה. זה באמת הרבה יותר מצחיק ממה שזה נשמע.